מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מילדות לעצמאות

סיפור חייו של גרוסמן

שמי יוסי גרוסמן, נולדתי בפולין בעיר פרוצלב בשנת 1948 זה לאחר מלחמה העולם ה – 2 המלחמה פרצה 1939 והסתיימה 1945, נולדתי אחרי מלחמה. עליתי ארצה עם אמי הייתי יתום מאבא. אבי היה קטוע יד כשנפצע במלחמה, הוא נפטר כשהייתי בן שנתיים. אמי עבדה קשה מאוד כדי לפרנס אותנו.

אחרי המלחמה העיר הייתה הרוסה, משפחות חיפשו אחת את השני אחרי נולדה אחותי בשנת 1949 ובשנת 1956 עלינו ארצה. כשהגענו לארץ הייתה אז מלחמת סיני, כל המדינה הייתה בהאפלה. בשבוע הראשון גרנו בתל אביב באיזה בית מלון לאחר מכן לקחו אותנו למעברת אבו כביר. השירותים היו מחוץ למעברה, כבישים לא היו שם. למדתי בבית ספר יסודי.

כשעליתי לארץ בגיל 8 בשנת 1956 למדתי בבית ספר יסודי, אחר כך למדתי בפנימיה. שם למדתי וגדלתי. עד שהתגייסתי לצבא והייתי בחיל השיריון. עברתי משכונת אבו כביר לשכונת נווה שרת. כאשר סיימתי את הצבא למדתי באורט טכני בגבעתיים. הקושי היה אחרי המלחמה.

אחרי שהשתחררתי מהצבא הכרתי את אשתי רחל התחתנו ועברו לגור ביהוד שם עבדתי בתעשייה אווירית אחר זה רציתי אתגר,חיפשתי התיישבות ושמעתי שיש ברמת הגולן כוונה להקים ישוב חדש בשם קצרין. אז היה ראש העיר, סמי בר לב והוא פנה אלי וביקש ממני להצטרף אליו להקמת הישוב. לישראל לא הייתה כוונה להקים ישוב חדש בגולן אבל לחצנו על הממשלה להקים בגולן עיר בסופו של דבר הוקם ישוב בגולן בשם קצרין. כשהגעתי לקצרין לא הייתה לי עבודה ובגלל זה המשכתי לעבוד בתעשייה אווירית בתל אביב אשתי נשארה פה הייתי יוצא פעם בשבוע מיום ראשון עד רביעי, חמישי ושישי התנדבתי בבית ספר גמלא שם התנדבתי ללמד במקביל עבדתי 4 שנים בתל אביב. אחר כך למדתי 4 /שנים הוראה ולימוד . פנו אלי מקריית שמונה בכוונה להיות שם מורה וגם קבלתי פניות מהצבא לחתום קבע כי פרצה מלחמת לבנון בשנת 1982. בשנת 1973 פרצה מלחמת יום כיפור שם הייתי מפקד טנק. החלטתי לעזוב את התעשיה האווירית ולעבור לגור בקצרין הייתי מורה בבית ספר בקריית שמונה היה בחור בשם אלי מלמד שפנה אלי לעזור לו להקים בית ספר הוא היה צריך 250 ילדים ולא היה בקצרים אז הוא החליט להקים בית ספר ישובי בשם נופי גולן הקיבוצים לא הסכימו הם רצו את החינוך שלהם בסוף הם הסכימו והבית ספר הוקם לאחר מכן יצאתי לפנסיה והמשכתי להתנדב בכל מיני מקומות התנדבתי בעמותה שמסייעת לילדים שנמצאית בבית חולים יותר מ3 שבועות כך התנדבתי 14 שנה לפני שנתיים פרשתי מזה וכיום אני ממשיך להתנדב ומגדל את ילדי ונכדי. היו לי דמויות להערצה כאשר למדתי בפנימיה היה לי מחנך שמו דוקטור רוטשילד הוא הקים בית ספר בעפולה

הייתה עוד דמות בבית הספר שהשפיעה עלי לטובה קראו לו מאיר

גם המפ שלי בצבא השפיע עלי ששמו אולקר אלו הדמויות שהשפיעו עלי ונתנו לי השראה אני לוקח את האמביציה שלהם וממשיך את דרכם גם אמי השפיעה עלי היא הייתה אישה אלמנה ובודדה וראיתי איך היא מגדלת אותנו ועובדת קשה בשבילינו  .

כיום אני פנסיונר עובד בהתנגבות קיבלתי פרס לפני שנתיים אחותי נפטרה ולא יכולתי ללכת לקבל את התעודה לכן נכדתי קיבלה אותה

בקצרין של פעם היו עוזרים אחד לשני בכל נמה שצריך כיום בחברה שלנו זה פחות קורה.

המסר שיש לי להגיד לילדים ולנערים שלנו זה שידעו לעזור אחד לשני וגם אם קצת קשה לא לשחרר להילחם בזה ואז תקבל את זה

הזוית האישית

חוויתי בכל המסע הזה מאוד מרגשת מכיוון שהוא סיפר את הקושי שהיה לו בהתחלה שהם עלו ארצה ולאחר מכן הכל הסתדר לו

מילון

עצמאות
יכולת פעולה עצמית

ציטוטים

”תאמין בעצמך הכל יסתדר “