מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מילדות במושב לריקודי עם

סבתא יוכי ונכדתה נועה
הנכדה נועה וסבתותיה
אני רוקדת בסגנון תימני בלהקת "נווה קסם".

<?xml encoding="UTF-8">שמי יוכבד גימאני,אני הסבתא של נועה כהן, נולדתי  בכ"א בחשון בשנת 1958 להוריי לוי ושושנה שונים. נולדתי במושב ישעי ששוכן סמוך לבית שמש. זהו מושב חקלאי המשתייך לפועל המזרחי,רוב תושביו הם יוצאי תימן.

כפי שציינתי נולדתי בבית- במושב ישעי ולא בבית רפואה כפי שמקובל היום. לפני חמישים ושבע שנה התופעה שנשים יולדות בביתן בעזרת מיילדת המגיעה לבית היולדת הייתה נפוצה. ואכן, כך גם  אני נולדתי, השכנה שלנו שהייתה מיילדת יילדה אותי.מיד לאחר שאימי ילדה עלינו על אמבולנס, אימי ואני התינוקת, נסענו לבית הרפואה "הדסה" שבירושלים ושם אישפזו אותנו.
כשאימי עמדה להשתחרר מבית הרפואה, הפקידים במשרד שאלו את אימי: "מה שם התינוקת"? בכדי לרשום את שמי בתעודת השיחרור. אימי לא הבינה מדוע שם של התינוקת מעניין אותם  וחששה שללא שם היא לא תקבל אישור יציאה,מבלי לחשוב הרבה היא פלטה מפיה את השם "בת שבע". אולם שם זה היה זמני-  למשך שבועיים בלבד. לאחר  כשבועיים הוחלף שמי ליוכבד. שכן שמו של אבי הוא לוי כשמו של לוי בנו של יעקב אבינו. שבתו נקראה בשם יוכבד, אימם של משה ואהרן. אולם כולם מכירים אותי בשמי המקוצר- יוכי.
אני זוכרת את חיי הילדות  במושב כמעניינים ומאתגרים. הכל מסביבנו היה פורח ומלבב.   להוריי היה משק, שכלל רפת עם עשר  פרות ועשרה שוורים, הפרות סיפקו חלב והשוורים- בשר. בנוסף הייתה לנו חלקה אדמה ששם גידלנו ירקות שונים ומגוונים בהתאם לעונות השנה, בקיץ: עגבניות, תירס,חצילים וסוגים שונים של פלפלים:ירוקים, צהובים, כתומים ואדומים. ובחורף גידלנו בשדה צנוניות. היה לנו גם לול ענק של אפרוחים ותרנגולים. הוריי עבדו קשה מאוד לפרנסתם, מהשכם בבוקר עד הערב.  ואנחנו הילדים היינו שותפים מלאים  בעבודת המשק ובעזרה בעבודות הבית.
היו אלו שנים מלאי עשייה, יום העבודה שלנו התחיל בשעה חמש לפנות בוקר,  בימי הלימודים,בחופשות הקיץ ובימות החורף ,מידי יום ביומו בשעה הקבועה יצאנו אבי, אחי ואני לעבודת החליבה. עזרנו לאבי לחלוב את הפרות ולהעביר את החלב לכדים גדולים.לאחר מכן, כשהטרקטור היה מגיע היינו מעמיסים עליו את כדי החלב ומשם הטרקטור הוביל את החלב למחלבה של תנובה. אנחנו הילדים היינו חוזדים הביתה בזריזות להתקלח ולהתארגן  לקראת היציאה ליום הלימודים.  יצאנו מהבית בריצה לתחנה כדי שלא לאחר את ההסעה, בשעה שבע בבוקר התייצבנו בתחנה וחיכינו לאוטובוס שיסיע אותנו לבית הספר.
כשחזרנו הביתה מבית הספר בשעה ארבע אחר הצהריים, החלפנו בזריזות ובמהירות  את תלבושת בית הספר ב"בגדי העבודה" ויצאנו ללול התרנגולים והאפרוחים כדי לאסוף את כל הביצים שהטילו התרנגולות במהלך היממה האחרונה. רק לאחר סיום העבודה במשק חזרנו לעיסוקינו ולהכנת שעורי הבית שקיבלנו מבית הספר. בשעות הערב עזרתי לאימי לקלח ולהשכיב לישון את אחיי ואחיותיי הקטנים.אהבתי לטפל בהם ולעזור לאימי בכל עבודות הבית. הרגשתי כמו "אמא קטנה". אחיי ואחיותי החזירו לי אהבה וכינו אותי בשם ה"אמא השניה" שלנו ובשבילי זו הייתה ממש חוויה ומחמאה. גם את העבודות במשק אהבתי ובמיוחד לשתול ולטפל בצמחים שבגינה.בימי חופשת הקיץ עבדנו בעבודת הקטיף.קטפנו את הגידולים שצמחו בשדה שלנו. בחורף עזרנו לשטוף ולנקות את הבוץ  מהצנוניות.לאחר מכן אימי מכרה אותם בשוק.
הוריי היקרים עבדו קשה מאוד, מצאת השמש ועד לשקיעת החמה, במשק החי, בשדה ולאחר מכן בשוק, שם הם הציעו את תוצרתם החקלאית למכירה.
למדתי בבית הספר האזורי ממ"ד "אבן העזר" שבמושב נוחם. בית הספר נחשב לאחד מבתי הספר הגדולים באזורנו, תלמידים רבים למדו בבית ספר זה, היות שהלמידים הגיעו מכל המושבים הסמוכים . הצטופפנו למעלה מארבעים תלמידים, בבית ספר זה למדתי מכתה א' עד לכיתה יב'. בבית הספר היו לי חברות רבות והרבה חוויות משותפות. אחת החוויות שאני זוכרת במיוחד היא מסיבת הסיום שלנו בכיתה ט', האירוע  היה יפה במיוחד, הוא נערך באולם מפואר בירושלים שמחנו מאוד שזה מתקיים בירושלים עיר הבירה שלנו. במסיבה הופענו בריקוד ובמחול, והבמה הייתה מוארת באולטרה סגול ,הריקוד היה יפה ומושקע. החוויה הנוספת שאני זוכרת, הוא הטיול השנתי  לחורשה. בנינו שם אוהלים וישנו בהם, היה זה טיול מדהים מאוד.
אני זוכרת את החגים ואת ההכנות לחג כחוויה מיוחדת, במיוחד את ההכנות לחג הפסח. פעם  בשנה מספר ימים לפני החג, אבי היה מוציא מהרפת את אחד השוורים והשוחט של המושב היה מגיע אלינו ושוחט את השור, לאחר עבודת הניקור כל השכנים ורבים מתושבי המושב היו מתאספים בביתנו וקונים מאבי מהבשר הטרי של השור, בשר לכבוד חג הפסח. אהבתי מאוד את עבודות הנקיון לחג הפסח, נהגנו להוציא את כל תכולת  הבית לדשא בגינה ואז היינו שוטפים ומקרצפים את הקירות והמרצפות של הבית עם צינור מים. רק לאחר שהבית היה נקי ומצוחצח החזרנו את כל התכולה חזרה. מידי פעם אהבנו להשתובב, להתיז ולהרטיב זה את זה.
חג נוסף שאני זוכרת ובמיוחד את ההכנות לחג, הוא ראש השנה. לפני החג הוריי קנו לכל הילדים בגדים חדשים.כל עשרת הילדים מקטן ועד גדול היו מצטרפים למסע הקניות.  הוריי נהגו גם להכין לכבוד ראש השנה את סימני החג המסמלים ברכה והצלחה לשנה החדשה. היו אלו חוויות מיוחדות במינן.
לאחר סיום לימודיי בתיכון  עשיתי שירות לאומי, לאחר השירות למדתי  הוראה במכללת "אפרתה" התמחיתי בתחום  המדעים. לאחר סיום לימודיי, התחתנתי ועברנו לגור במצפה רמון, שם  עבדתי כמורה למדעים ובעלי היה מורה לתלמוד. גרנו במצפה רמון תשע שנים. משם עברנו לרעננה, גם כאן המשכתי לעבוד בהוראת המדעים ופרשתי לפנסיה לאחר שלושים שנה בהוראה.
היום אני רכזת של בנות שירות לאומי ואחראית על חמש דירות שבהן כשישים בנות. ב"ה יש לי גם פנאי לתחביבים שלי, יש לי גינה גדולה שאני מטפלת ומטפחת אותה עם צמחים שונים  שמזכירים לי את חוויות הילדות שלי מהמושב. אני גם אוהבת לסרוג כיפות לנכדיי.
תמיד אהבתי לרקוד, כשהייתי תלמידת תיכון השתתפתי בלהקת מטה יהודה, רקדתי ריקודי עם. היום אני שוב יכולה לממש את כישרון המחול שבי, אני רוקדת בסגנון תימני בלהקת "נווה קסם" של מתנ"ס הרצליה, הלהקה מופיעה בכל רחבי הארץ באירועים משפחתיים ובערבי פולקלור שונים. הלהקה מופיעה גם בפסטיבלים ברחבי תבל. בקיץ שחלף הופענו בבולגריה ובקיץ הקרוב נופיע בפראג. לעיתים  נכדיי וילדיי מגיעים להופעות לראות את האמא והסבתא רוקדת בלהקה. הם מחמיאים ומשבחים אותי, ומצטרפים לרקוד איתי.
                                                                                                                                                        יש לנו ארבעה ילדים וברוך ה' נולדו לי תשעה נכדים בלי עין הרע וכולנו חוגגים ביחד הרבה חגים ומועדים.
נועה נכדתי היקרה היא נכדתי הראשונה, היא גרמה לי ולכל המשפחה שמחה גדולה.

 

העשרה
מושב ישעי: "יִשְׁעִי הוא מושב מייסודו של "הפועל המזרחי". מקור שמו – הפסוק "לְדָוִד יְהוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְהוָה מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד" (תהילים כז א)‏, כמו גם על שמו של ישעי משבט יהודה, אשר מוזכר במקרא בסמוך לנחם ולזנוח (שגם על שמם קרויים מושבים בסביבות בית שמש) – דברי הימים א, פרק ד, פסוקים יח-כ. זהו מושב חקלאי בהרי יהודה, סמוך לתל בית שמש ולקיבוץ צרעה. המושב נוסד ב-כ"ז בתמוז ה'תש"י – 12 ביולי 1950, על ידי עולים מתימן (חלקם מבלאדנס, חלקם מצנעא). עד היום לא השתנה צביונו העדתי של המושב, ורוב התושבים הם בני העדה התימנית, ושומרי מצוות". ויקיפדיה
תשע"ו

מילון

יִשְׁעִי מושב
יִשְׁעִי הוא מושב מייסודו של "הפועל המזרחי". מקור שמו – הפסוק "לְדָוִד יְהוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְהוָה מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד" (תהילים כז א)‏, כמו גם על שמו של ישעי משבט יהודה, אשר מוזכר במקרא בסמוך לנחם ולזנוח (שגם על שמם קרויים מושבים בסביבות בית שמש) - דברי הימים א, פרק ד, פסוקים יח-כ. זהו מושב חקלאי בהרי יהודה, סמוך לתל בית שמש ולקיבוץ צרעה. המושב נוסד ב-כ"ז בתמוז ה'תש"י - 12 ביולי 1950, על ידי עולים מתימן (חלקם מבלאדנס, חלקם מצנעא). עד היום לא השתנה צביונו העדתי של המושב, ורוב התושבים הם בני העדה התימנית, ושומרי מצוות.

פולקלור
כינוי לכלל היצירות העממיות שעוברות מדור לדור.

ציטוטים

” יש לנו ב"ה ארבעה ילדים ותשעה נכדים וכולנו חוגגים ביחד הרבה חגים ומועדים.“