מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מיכל, רועת הצאן

מיכל כבר עובדת לבד במחשב
מיכל - רועה צאן בשירות לאומי
המשפחה המיידית היתה צריכה להתחלק בתהליך העלייה, ועברנו ממחנה עולים למעברות.

למדתי בבית הספר היסודי "גיבורי עציון" בקריית אתא, תיכון סיימתי בבית ספר "יבנה", בשנת 1967
(אחרי מלחמת ששת הימים) הייתי בשירות לאומי במודיעים בתפקיד רועת צאן.
בעיתון אמריקאי של קק"ל תיארו אותי בשירות הלאומי וכך סופר:
"מישה כהן בחורה צעירה בת 19 מקריית אתא, מובילה את הכבשים, עיניה מבריקות כאשר היא עוברת
בשדות, מקשיבה לרוח השקטה ולציפורים.  זה מה שהיא אהבה תמיד."  (תרגום מאנגלית).
לאחר השירות הלאומי למדתי בסמינר למורים בכפר חסידים שם נאלצתי לעברת את שמי למיכל.
  
אני נשואה לאהרון ולנו יש שתי בנות משותפות: הילה ודגנית.  לבעלי יש עוד שלושה ילדים מנישואים ראשונים:
צביקה, אייל ואפרת. 
 התלבטתי על מי לכתוב ולאחר מחשבה עם עצמי החלטתי להתמקד באחי יעקב בגלל שהוא אלמן וללא ילדים. 
יעקב עבר הרבה משברים ותלאות בחיים וחשוב לי מאוד שיזכרו אותו.  כיום אחותי חנה פאלס ואני אפוטרופוסות
עליו עקב מצבו הבריאותי.
להורי קראו שלמה ושלבייה כהן, נולדו להם חמישה ילדים.  לבכור קראו אברהם, לשני יעקב, לשלישי ניסים. 
אני הייתי הרביעית שנולדה בג'רבה שבטוניס, וקראו לי מישה.  אחותי הצעירה נולדה בארץ ושמה חנה.
נוסף לכך היו במשפחה ארבעה פעוטות שנפטרו בטוניס.
  
בשנת 1950 אבא שלי, אברהם ויעקב עלו מטוניס לארץ דרך מחנה עולים מרסיי שבצרפת. אמי ואני לא
עלינו איתם משום שאחי ניסים חלה ונאלצנו להישאר איתו בצרפת.  אחרי זמן הפיצול הקשה על המשפחה,
לכן אמי ואני עלינו  לארץ.  אחי ניסים בן השלוש שנשאר במרסיי, עלה יותר מאוחר דרך הסוכנות היהודית.
ניסים דיבר רק צרפתית והדבר הקשה על אמי לתקשר איתו. 
  
בתחילת דרכנו בארץ גרנו במעברה בצפת ולאחר מכן עברנו למעברת קריית אתא. באותו זמן הייתי קטנה
אבל סופר לי שהיה קשה במעברות אך יחד עם זה הייתה שמחה ועזרה הדדית. 
 
 יעקב למד בבית ספר יסודי "יבנה"  קריית אתא עד גיל 13.  היה תלמיד מצטיין ומקובל בכיתה.  באחד הימים
לא חש בטוב, התברר לנו שהוא נולד עם מום מולד בלב ובאותה תקופה זה היה נדיר.  הרופאים אילצו אותו
לעבור ניתוח – זה היה הניתוח הראשון בארץ למומי לב.  הניתוח נעשה בבית החולים "תל השומר". מצב זה
התווסף לקשיי הקליטה בארץ. בעקבות עליות ומורדות במצבו הפיזי והנפשי אושפז יעקב בבתי
חולים כולל פסיכיאטריים. יעקב ניחן בטוב לב, בנתינה, באהבה, ודואג תמיד למשפחה. יעקב אהוב
מאוד על כל המשפחה המורחבת.

מילון

מעברה
כנוי למחנה מעבר מהמחנות שהוקמו לעולים בתקופת העלייה הגדולה בשנות החמישים, כאשר לא היתה אפשרות להושיבם בישובי קבע. העולים התגוררו באוהלים, ומאוחר יותר בבדונים ובפחונים.

ציטוטים

”הייתי קטנה וספרו לי שהיה קשה במעברות, אך יחד עם זה הייתה שמחה ועזרה הדדית.“