מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מיכאל ממקימי קיבוץ מלכיה

מיכאל לוי
מיכאל עם חברים בפלמ"ח
הגשמה משורות הפלמ"ח להקמת קיבוץ מלכיה

שמי מיכאל לוי .אני נולדתי בארץ ישראל בעיר חיפה. שם אימי שמחה (היא נולדה בארץ ישראל)  ושם אבי ישעיהו (הוא נולד בדמשק ,סוריה)

 אבי ישעיהו

 אימי שמחה

אבי התגייס לצבא הטורקי במלחמת העולם הראשונה וכך הוא הגיע לארץ ישראל .כאן הוא פגש והכיר את אמי שמחה והם התחתנו בחיפה. הם הביאו לעולם 10 ילדים (5בנות ו-5 בנים) אני נולדתי בחיפה , בשנת תרפ"ט  -1929 הייתי הילד ה-5. במשפחה גרנו ברחוב היהודים בעיר התחתית. היינו משפחה מאוד דתית ולכן בגיל 3 הלכתי ללמוד בחדר. בגיל 6 התחלתי ללמוד בבית הספר "נצח ישראל".(בית ספר דתי). בגיל 13 עברנו לגור במושבה חדרה ובגיל 13 התחלתי לעבוד בחקלאות שם. בגיל 16 יצאתי לחברת נוער בקיבוץ גבעת חיים. כעבור שנתיים התגייסתי לפלמ"ח בקיבוץ תל-יוסף.

  (אני נמצא בשורה העליונה, שלישי מימין, אשתי לעתיד לבנה שורה ראשונה שלישית משמאל).

כעבור כמה חודשים פרצה מלחמת השחרור, בסוף שנת 1947 .עם פרוץ המלחמה ,אני וההכשרה שלי נלחמנו בעמק יזרעאל כנגד הערבים אשר ניסו לפגוע בתחבורה היהודית. לאחר מכן עברנו לגליל למבצע "מטאטא" אשר בו פגענו בערבים שהתנכלו לתחבורה העברית . במבצע זה כבשנו את הכפר הערבי מלכיה אשר נמצא על גבול דרום לבנון. לאחר המלחמה הייתי שותף בהקמת קיבוץ מלכיה. לאחר המלחמה עברה חטיבת יפתח שהייתה בגליל לאזור המרכז ושם נלחמנו נגד הלגיון הערבי. במשך הקרבות במרכז נפלו לנו הרבה לוחמים [הפלוגה הדתית] .לאחר מכן עברנו לנגב ושם נלחמנו נגד הצבא המצרי .

ההרוג הראשון של החטיבה בנגב היה חברי הטוב דוד סגל. היינו יחד בעמדה כאשר הוא נפגע ואני פיניתי אותו לעמדת איסוף פצועים והוא מת בזמן הפינוי ממש בזרועותיי. במשך הקרבות בנגב נפלו לנו עוד חברים מההכשרה שלנו. בגמר הקרבות בנגב חזרנו למרכז הארץ ושם הודיעו לנו על פירוק הפלמ"ח.[זה היה כבר בתום מלחמת השחרור].

לאחר המלחמה עלינו להתיישבות והקמנו את הקיבוץ מלכיה כפי שספרתי. כך סגרנו מעגל. בקיבוץ מלכיה נולדה בתי הבכורה יעל אשר הייתה גם הבת הבכורה של הקיבוץ שלנו. (בתמונה מצד שמאל).

 

כעבור כמה שנים היה פילוג בתנועה הקיבוצית ואנחנו עברנו לקיבוץ גשר הזיו. בהמשך הזמן עברתי לחיפה כדי ללמוד באוניברסיטת חיפה. שם למדתי חמש שנים, שלוש שנים כלכלה תואר ראשון ושנתיים בבית מדרש למורים. במקביל עבדתי ברפא"ל בתור כלכלן. במקביל לעבודתי ברפא"ל עבדתי בהוראה בבית ספר ערב. כאשר פרשתי לגמלאות עסקתי בעזרה לישובים בשומרון. לאחר מכן עברתי לגור בישוב "איתמר" בשומרון. כך הגשמתי את רצוני להתיישב ביש"ע.

 

אני גרתי בקראוון במשך 12 שנים. זו היתה תקופה נהדרת. עבדתי בחקלאות בשכונה שלי והייתי מרכז השכונה כל שנות היותי שם. לאחר 12 השנים, חזרתי לגור בחיפה .כיום, אני עוסק בכל העיסוקים המתאימים לגימלאים,כגון: ספורט (במרכז ספורט), ריקודי עם, פעילויות תרבותיות בערבים,כגון: מועדוני זמר וכולי. בגיל מאוחר יחסית (עכשיו),החלטתי לרכוש מחשב נייד וללמוד להשתמש בו. בגילי היום (כמעט בן 85),זה כבר לא כל כך קל,אך אני אתגבר על כך(כל זה נכון להיום) שלום.

תשע"ד

מילון

רפא"ל
רפא"ל- מערכות לחימה מתקדמות בע"מ (לשעבר רפא"ל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה וקודם לכן, "אמ"ת - האגף למחקר ותיכוּן") היא חברה ממשלתית ישראלית שעוסקת בפיתוח ובייצור של אמצעי לחימה מתקדמים, לרבות טילים.

ציטוטים

”"אין ארץ ישראל נקנית אלא בייסורים" “