מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מיוגוסלביה עד ירושלים

מרים נועה ונדב
מרים נועה ונדב
הסיפור הבין דורי שלנו

שמי מרים קרופצ'יק, נולדתי בירושלים בשנת 1951. אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי, תש"ף, יחד עם נועה ונדב, שלומדים בכיתה ה. התכנית מתקיימת בבית הספר ע"ש רמז, יהוד.

סבא יוצו וסבתא אדלה

שמי מרים, נולדתי לאימא אדלה ולאבא יוסף ממשפחת מורגנשטרן, שנולדו ביגוסלביה לשעבר שנקראת היום סרביה. הוריי ניצולי שואה ,אבי, סבא רבא של נדב ונועה. הוא היה ארבע שנים במחנה ריכוז "יאסנובץ", שם סבא איבד את אחיו. את הוריו הוא איבד במחנות ריכוז אחרים. סבתא אדלה הייתה פרטיזנית מגיל  16, שם היא נפצעה קשה.

הוריי עלו לארץ בתאריך 22/12/1948 עם האוניה "קפלוס", אונייה שהיתה מלאה נשק מאירופה ללוחמים שלנו בארץ.

יוצו ואדלה מורגנשטרן בארץ ישראל

 

פרק 2: מושב בית זית

אני נולדתי בירושלים, הבת הראשונה של מושב בית זית. מושב בית זית נוסד בשנת 1949 על ידי קבוצת עולים מיוגוסלביה וממצרים. במושב בית זית ישנם עקבות דינוזאורים, סכר גדול שבחורף מתמלא מים ועוד אטרקציות תיירותיות.

עברתי עם משפחתי לחולון בשנת 1964 ,שם הכרתי את סבא יוסי. לאחר החתונה נולדו לנו שלושה ילדים: ליאת מנור ושחר.

מושב בית זית

פרק 3: יוסף קרופצ'יק

סבא יוסי נולד בחולון לסבתא רבתא -שרה וסבא רבא משה, באחת השכונות הראשונות של חולון – "שיכון ותיקים". סבא רבא הגיע לישראל עוד בשנת 1941 ואף נלחם במלחמת העצמאות, הם הכירו בישראל והתחתנו וכך נולד סבא יוסי. הוא למד בבית ספר "גורדון" בו למדו גם ליאת ומנור.

סבא יוסי עם המשפחה

פרק 4: עץ משפחה

סבתא רבתא אדלה, שרה וסבא רבא יוצו, משה.

סבתא מרים, חנה וסבא יוסי, יעקב.

ליאת, מנור, שחר, עירית, עפרה, הדס.

בראל, עמרי, מיקה, יהלי, איילה, יונתן, נועה, נדב,  איתי.

תמונת משפחה

פרק 5: עירית ומנור קרופצ'יק

אימא עירית ואבא מנור הכירו בסינרמה, והתחתנו בשנת 2004. הם הולידו את יונתן הבכור ואת נועה ונדב התאומים. אתם התאומים הגחתם ביום אחד אפרורי בבית חולים "אסף הרופא". לא היה גבול לשמחתנו על לידתכם.

אימא עירית ואבא מנור

החיים בבית זית

כאמור, אני הילדה הראשונה שנולדה בבית זית. כילדה הייתי ילדת טבע, את כל ימי ילדותי ביליתי בהרי ירושלים. היינו כילדים קוטפים פירות ליד חורבות היישוב הערבי בית זאת, שעליו נבנה היישוב בית זית. קטפנו רקפות, כלניות (אז הפרחים לא היו פרחים מוגנים ומותר היה לקטוף אותם), קטפנו פטריות יער ואכלנו אותן לא מבושלות. היינו לומדים לבד על שמות הצמחים והחיות שהיו בסביבה. היינו מטיילים ליד הסכר שהיה כל חורף מלא מים. כשגילינו את עקבות הדינוזאורים בחצר ביתנו אז התחילו להגיע למושב כל מיני היסטוריונים.

בקיץ היינו בימי שבתות הולכים לקטיף פירות במטעים של חברי המושב וקיבלנו עבור זה שכר. כל חיי במושב טיפלתי בחיות בית כמו: כלבים, חתולים, עזים, כבשים, פרות, סוסים ותרנגולות שהיו אחד הענפים החקלאים במושב. אחי ואני טיפלנו ב-5,000 עופות ,כי הורי עבדו בירושלים.

בבית זית

 

תמונת משפחתית עם נועה ונדב

הזוית האישית

הנכדים: למדנו הרבה דברים על משפחתנו מצד סבתי מרים. ראינו כי הדור שסבתנו חיה בו שונה מהדור שאנחנו חיים בו. אנחנו מאחלים לסבתא שתחיה עוד הרבה שנים בבריאות.

סבתא מרים: ציטוט של נכדיי שאני לוקחת איתי: "הדור של סבתנו אינו דומה לדור שלנו המרחק הוא כמו מאות שנות אור". אני מאחלת לנכדיי הרבה בריאות והצלחה בכל אשר יחפצו ותמיד שיסתכלו קדימה, השמיים הם הגבול. התכנית היתה מעניינת מאד, זו הייתה הזדמנות להכיר האחד את השני יותר ואף לקרב בן הדורות.

מילון

שיכון ותיקים
שיכון ותיקים הוקמה בשנת 1954, לאחר שראש העיר אברהם קריניצי יזם הקמת שכונת גנים חדשה בצפון רמת גן, על אדמות הטמפלרים שסופחו לשטח השיפוט של רמת גן.

ציטוטים

”ניצחנו את הנאצים" - זה מה שסבתא אמרה כשראתה את התמונה עם כל הנכדים“