מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מטרות הדמות של צחי ברקת

צחי במאהל בגדוד לאחר קורס צניחה 1966
כוננות 4.6.67 לפני מלחמת ששת הימים
תרגיל בשמירה שכמעט והצליח

הימים הם ימי סוף הטירונות טרום קורס הצניחה. פירושו שהכומתות עוד ירוקות, טרם הבשילו והאדימו, כנפי צניחה כסופות עוד אין על החזה. הנעליים האדומות ותג החטיבה המחובר לכותפת היו העדות היחידה להיותנו חיילים בחטיבה 35  וצנחנים בפועל בעתיד הקרוב.

למרות שהייתי עדיין חייל "צעיר", את השמירות בלילה כבר למדתי לשנוא. באחד הלילות הייתה מתוכננת לי שמירת מאהל. לאחר איסוף מל"מ (מודיעין לקראת מבצע) החלטתי שעדיף לי לקחת סיכון ולישון מאשר לשמור. לקראת השמירה הצפויה מאוחר יותר לקחתי בהסתר שלוש מטרות דמות מהאפסנאות ופיזרתי אותן זקופות בכניסה למאהל מכיוון מסלול כניסת הסמלים למאהל. נכנסתי לאוהל ושכבתי לישון. השינה היתה ערבה ונעימה לי, למרות שישנתי עם נעליים כהכנה ליציאה מהירה במקרה של פשלה.

אולם רצה הגורל, ואשר יגורתי בא לי. המ"כ בית הלוי הגיע לבדוק שמירה. בית הלוי היה טיפוס קצת חשדן ומטרות הדמות שלי לא "עבדו" עליו ולא עצרו אותו. והוא מצא אותי ישן שנת ישרים באוהל במקום לשמור. הוא נתן לי להמשיך לישון. הייתה זו משמרת אחרונה לפנות בוקר. התעוררתי לפני זמן ההשכמה המתוכנן, הערתי את הפלוגה שמח בלבי שהתרגיל הצליח לי ושיהיה מה לספר לחבר'ה.

בעת מסדר השכמה עם בית הלוי, הבחור לא אומר כלום בעניין בעיות בשמירה. הרגשת סיפוק עולה אצלי על הצלחת התרגיל המסוכן. בלילה שלמחרת הקפיץ אותי בית הלוי למשרדו של איבן המ"פ, "תבוא עם בגדי א'" אמר מבלי לומר לי דבר וחצי דבר מה הולך להיות. בערב עליתי על מדי א', כומתה על הראש, התקנתי את תג החטיבה בכותפת של הירכית והלכתי מהורהר למשרד המ"פ. במשרד המ"פ נכחו כל אנשי סגל הפלוגה, מהמ"פ ועד אחרון המכי"ם. בלי הרבה גינונים ובמעט דיבורים הכרחיים נעשה לי משפט דרייפוס מהיר שבסיומו תלשו לי את תג החטיבה מהכותפת ולא נודע שאני משרת בחטיבה 35 המהוללת. לקינוח הוסיף איבן המ"פ בחצי רצינות וחצי חיוך: "עשית מעשה שלא ייעשה אבל עלי להודות שאהבתי את היצירתיות שלך".

איור של אריה טופור

אני שתקתי, העונש היה צורב ביותר, יותר ממה שיכולתי לדמיין בחלומותיי הפרועים ביותר. התג הוחזר לי רק לאחר קורס הצניחה. רק צלקת קטנה נותרה בלב. מאז אני מרגיש מידי פעם צריבה קלה בכתף.

הזוית האישית

הסיפור לקוח מהספר ״על עכברים וצנחנים 1: מספרים לוחמי פלוגה א' 1966״ שערך צביקה ויסברוד ואייר אריה טופור, ומועלה למאגר המורשת בשיתוף עם תכנית הקשר הרב דורי.

צחי ברקת תרם שני סיפורים נוספים למאגר המורשת:

ההורים שלי

צל"ש או טר"ש לצחי ברקת 

מילון

מסדר צבאי
מסדר צבאי הוא נוהל צבאי, שבו הציוד או החיילים נפרשים באופן מסודר, לעיני המפקד. הנוהל הזה נועד, למשל, לבדיקת קיום או תקינות הציוד, לבדיקת נוכחותם של החיילים או כחלק מטקס. מסדרים עשויים להיערך גם במסגרות דומות למסגרות צבאיות, כגון במשטרה או בשירות בתי הסוהר. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”איבן המ"פ הוסיף בחצי רצינות וחצי חיוך: "עשית מעשה שלא ייעשה אבל עלי להודות שאהבתי את היצירתיות שלך"“