מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מטורקיה לישראל

סבתא רינה והנכדה אופיר
רינה
המעבר לישראל היה קשה

שמי רינה שרם. נולדתי בטורקיה בעיר קיליס למשפחה עמידה.
לאבי ואחיו היו מספר בתי מלאכה עם הרבה עובדים, הם היו מייצרים טחינה "ופקמאז" – דבש מצימוקים בעזרת אבני רחיים, וזו הייתה פרנסתם.  
הבית בו גדלתי היה גדול מכיוון שפרנסתם של הורי הרשתה זאת. לבית היו 2 קומות ובו גרו 3 משפחות, כאשר לכל משפחה 3 חדרים בנוסף לסלון לשירותים ולמטבח.
היו לי ארבעה אחים: עובדיה ז"ל שנפטר בגיל צעיר, פנינה, אני, גבי ובלה.

בבית הייתה לנו באר מים עמוקה שממנה שאבנו מים בעזרת דלי שקשור לחוט שאותו מושכים בעזרת גלגל. לאחר המהפכה הטכנולוגית השתמשנו בברז מים פשוט במקום הבאר שבה היינו צריכים לעבוד עבודת כפיים כדי לשאוב מים.
 
בטורקיה חגגנו את החגים הישראלים בקיליס והרגשנו שמחה וקרבה לארץ מפני שהתארחנו אצל המשפחה המסורתית. הכנו עוגיות מצבן ומעמול, סירופ שקדים ועוד כל מיני סוגי עוגיות לכבוד החגים.
 

 רינה עם מגש מרציפנים
המוסלמים לא אהבו אותנו והקניטו אותנו כשצעקו לנו "פיס יהודי פיס יהודי " – יהודי מלוכלך.

בקיליס היה לנו בתי קפה מיוחדים המיועדים לגברים בלבד למטרת משחק שש בש. אחי ואבי ז"ל למדו אותי לשחק שש בש ורמי ועד היום אני משחקת במשחקים אלה. מכבדים אותי במשחק מכיוון שהייתי מנצחת הרבה.  

הייתי הולכת כל יום לבית הספר בבגד כחול, זאת הייתה התלבושת המיוחדת של בית הספר, לעומת בתי ספר אחרים שלהם לא היו מאפיינים מיוחדים. היה לנו יום מפוצל מ 8:00 עד 12:00 ולאחר מכן חוזרים הביתה,     ובשעה 14:00 חזרנו ללמוד עד 16:00.

בן דודי יוסף עלה בגיל צעיר לישראל ולא היינו בקשר הרבה זמן.  בשנת 1953 הציעו ההורים של בן דודי יוסף שנכיר ונתחתן. יוסף ביקש שנשלח תמונות שלי לישראל בגלל שלא הכרנו יותר מדי. חודש הקשר והתחתנו בשנת 1956. שנה לאחר מכן, ב 1957 נולד לי ילדי הבכור ולאחר מספר חודשים עלינו לארץ ישראל. 

עליתי באוניה חוקית לישראל, אבל היו לי צמידי זהב על היד ולא הרשו לי להכניס אותם, החרימו את כול רכושי ולא החזירו לי אותו. בנמל איסקנדרום החלטתי לחזור לקיליס ולאחר שבועיים חזרתי לאוניה והגעתי לישראל.
דודה שלי עלתה מסוריה ולהם הרשו לקחת זהב, אז העברתי לה את הצמידים וכשהגיעה לישראל, הביאה לי את הצמידים והצמידים חזרו אלי. 

בישראל הרגשתי זרה והיו לי חבלי קליטה קשים. גרתי בדיזינגוף 173 ולאט לאט הכרתי את השכונה וטיילתי שם. בישראל ילדתי עוד שלושה ילדים ובזמן זה לא עבדתי.
 
לפני שמונה שנים עברתי למודיעין בעקבות שלושה מילדי וטוב לי שאני קרובה אל ילדי ונכדי. היום יש לי משפחה גדולה: ארבעה ילדים שניים, עשר נכדים שתיים מהם התחתנו ויש לי שלושה נינים.

לא מזמן נסעתי לדליית אל כרמל עם כל המשפחה: ילדים נכדים ונינים. שיחקנו שם שש בש והתערבנו שמי שמפסיד קונה כנאפה לכל המשפחה. הפסדתי וקניתי כנאפה לכל המשפחה אך נהנתי מזה.

מילון

פקמאז
דבש מצימוקים

מצבן ומעמול
עוגיות

פיס יהודי
יהודי מלוכלך

ציטוטים

”כול רגע שאפשר לנצל, נצלו אותו עם הרבה שמחת חיים“