מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מטהרן לבאר שבע

איך הגענו מהעיר אל האוהלים בישראל.

בשנת 1950 בחודש דצמבר הודיעו להורי שאנחנו עולים לארץ ישראל. בחודש ינואר 1951 עזבנו את העיר שלנו "לה אבדן" וטסנו לעיר הבירה "טהרן". בטהרן קיבלנו חיסונים ואני זוכרת שהרגשתי מאד רע. מהעיר טהרן הפלגנו באניה לארץ ישראל, והגענו לנמל חיפה ולקחו אותנו למעברת "שער העליה"
חבלי קליטה
משער העליה לקחו אותנו במשאיות לעיר באר שבע. בבאר שבע הכל היה חול וחול לכל מקום שהסתכלנו.
גרנו באוהלים והיה מאד קשה: בקיץ היה מאד חם ובחורף ירד לנו גשם. התקופה היתה לא פשוטה בכלל,אך שרדנו אותה עד שעברנו לשיכון. קיבלנו דירה של 32 מטר בה גרנו שבע נפשות. היה צפוף אך הסתדרנו. למרות הצפיפות הרבה שמחנו שזה בית ולא אוהל ולא התלוננו.
למדתי בבית ספר נטעים בשכונה ג' עד כיתה ח'. המצב הכלכלי היה קשה ולא היתה לי ברירה אלא לצאת לעבוד. כבר בגיל 14 התחלתי לעבוד במפעל בוטנים. בהמשך עבדתי גם במפעל טקסטיל ולאחר מכן התחלתי לעבוד בבית חולים סורוקה. 
לא התגייסתי לצבא והייתי עסוקה רק בעבודה ועזרה למשפחה. התחתנתי בגיל 19 ונולדו לי שלושה ילדים: בת ושני בנים.
קנינו בית בעיר באר שבע עד היום אנחנו גרים בבאר שבע. בגלל כל העבר שלי כאן, אני אוהבת את העיר ומרגישה מחוברת לבאר שבע.

מילון

נחישות
החלטיות, דבקות במטרה

ציטוטים

”גם בתקופות קשות צריך לגלות נחישות ולא להתייאש“