מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מחיפה לקיבוץ גונן

מפגש סיום וקבלת תעודה.
זומה הקטנה בטיול עם המשפחה.
סיפור על ילדותה של זמירה שנולדה בחיפה והחליטה לבנות את ביתה בקיבוץ גונן בגליל העליון.

שלום, קוראים לי זמירה על שם סבתי, אמא של אבא, שנקראה ציפורה. הכינוי שלי זומה, כי פרשתי אגדה על רבי דוסה בן זומא. שם משפחתי הוא לב משום ששני ההורים של בעלי מושיק נקראו לב. שם משפחתי הקודם היה נוביצקי שפירושו בעברית חדשי. נולדתי בתאריך 30.3.1941 ואני חוגגת עם המשפחה בטיולים, עם הנכדים והבנים והבת שלא שוכחים לשלוח פרחים וברכות.

נולדתי בחיפה בבית החולים מולדה בשעה אחת בלילה. אני בת יחידה שמאוד רצתה עוד אחים ואחיות. קיבלתי כל מה שרציתי. היו לי קשרים טובים עם חברות ובני דודים. גרתי בחיפה. לפני שנה ערכתי סיור "ילדותי" בחיפה לכל המשפחה. מאוחר ויצאתי לנח"ל' בקיבוץ מסדה שבעמק הירדן. לבסוף הגעתי לגונן, אני חברת קיבוץ עד היום.

גדלתי בחיפה, בעיר התחתית בדירה עם משפחה נוספת כאשר המטבח והשירותים משותפים. כשהתחילה מלחמת השחרור עברנו לגור ברחוב הרצליה בהדר. בדירה היו שני חדרים והול .היינו בבית שלוש נפשות. בזמן המלחמה, המשרד של אבא שלי היה בבית. הבית היה על רחוב ראשי ומאחוריו גינה קטנה. על המרפסת עמד שולחן פינג פונג. במלחמת השחרור בנו חומה בין הבתים שהיו מולנו כי הם גבלו בשכונה ערבית בשם ואדי ניסנאס. משם היו יורים לכיון הבית שלנו. למדתי בבית ספר ריאלי שהיה במרחק של כעשר דקות הליכה מהבית. ליד הבית הייתה חנות מכולת ועוד כל מיני חנויות.

אני זוכרת שכילדה, דיברתי עברית וקצת יידיש עם דודה שלי ואף ידעתי לשיר שירים בפולנית, שלא ידעה לדבר עברית. ידעתי קצת לשיר שירים בפולנית. אני זוכרת את השיר יקינטון שאמי הייתה שרה לי בעברית לפני שהייתי הולכת לישון. גם היום אני שרה את השיר הזה לנכדים שלי. מאוד אהבתי לנגן, יש לי פסנתר שקיבלתי בגיל שמונה והוא נמצא אצלי עד היום. יש לי בבית צמיד מורכב ממטבעות של שניים וחצי גרוש שקיבלתי מחברים. ברשותי טבעת יהלומים שאבי קנה לאמי בחתונת הכסף ואמי נתנה לי אותה כשהייתי נשואה 25 שנה ומאז אני לא מורידה אותה. המאכלים שהיו אהובים עלי הם קציצות בשר ופירה. אהבתי חצילים אגוזן וכל מה שחילקו בזמן הצנע.

זכור לי שכמעט נדרסתי בדרכי לגן. הלכתי לגן הילדים שהיה מול הבית שלי בעיר התחתית בחיפה. זה קרה בבוקר אחד שהלכתי לגן עם חברה גדולה ממני ובמעבר החצייה הגיחה משאית. החברה הצליחה לעבור את מעבר החצייה במהירות ואילו אני נפגעתי מהרכב. אני גם זוכרת היטב את ההצבעה באו"ם. אבי קנה רדיו והתיישבנו סביבו ושמענו בהתרגשות רבה את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל.

פעם ניסיתי ללמוד לרכב על אופניים והתנגשתי בשיח בוגונביליה ונשרטתי כולי ועד היום אני לא יודעת לרכב על אופניים. אני גם זוכרת מקרה שקרה לי בדרך כמעט נדרסתי על ידי מונית והילדים חשבו שמתתי. בילדותי שיחקנו: חמש אבנים, חבל, קלאס, גולות, מחניים, כדורסל, "שלום אדוני המלך". לפעמים שיחקתי לבד ולפעמים עם חברות. שיחקנו או בבית או ברחוב או בצופים. חלק מהמשחקים משחקים היום. אהבתי לציר, לרקוד ולנגן. אספתי מפיות, בולים ותמונות חלקות. עסקתי הרבה בספורט-כדורסל, אתליטקה, התעמלות ואמנות. חגגו לי בת מצווה בבית עם חברים מהכיתה. אני זוכרת טיול מים לים. כשנגמרו לנו המים ובמקום מצצנו לימון. השתתפתי בתחרויות בית ספר ובקונצרטים שניגנתי בהם.

למדתי כל השנים בבית הספר הראלי, בהדר ובבית בירם. הזיכרונות הם בעיקר מהפעילות בתנועת הצופים מהחברים וגם מהמורים' שהיו מאד קפדנים. למדתי במגמה ביולוגית, כימיה, פיזיקה, וביולוגיה. כמו כן ניגנתי גם בפסנתר.

בגונן עבדתי בגן הילדים ואח"כ הייתי מטפלת של קבוצות מכיתה א'-יא'. למדתי חינוך מיוחד באורנים ועבדתי 20 שנה כמחנכת של כיתה ה' ו', כתה קטנה, בבית ספר הגומא.

מאד נהניתי בעבודתי. פעם עבדתי בבחירות של אחת המפלגות. היום חזרתי לכתה ה' של הנכד שלי לספר את סיפור חיי.

הזוית האישית

איתי: היה לי מאוד מיוחד לשמוע את הסיפור של סבתא זומה.

עומר: התרגשתי לשמוע את הסיפור של מסיבת בת המצווה ולדעת שבעבר חגגו את מסיבת יום ההולדת בדרך הזו.

זומה: נהנתי לבוא לבית הספר שבו עבדתי, הבנתי עד כמה חשובים הסיפורים האישיים שלי.

מילון

הול
סלון, חדר אורחים.

ואדי ניסנאס
היא שכונה בעיר התחתית של חיפה, שנמצאת בין שדרות הציונות במערב, רחוב שבתאי לוי בדרום, רחוב הנביאים במזרח ורחוב אלנבי בצפון. מספר תושביה כ-8,000 נפשות.

ציטוטים

”"אני גאה במשפחה שהקמתי עם מושיק, 4 ילדים ו12 נכדים. הורי ז"ל היו מאד שמחים".“