מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מחולון – לשנחאי, חלומות והגשמתם עבור ילד להורים ניצולי שואה

סבא אברהם פרולה עם מעיין בלטרן
סבא אברהם בילדותו
כיצד הפך סבא אברהם מילד להורים ניצולי שואה לאדם שהגשים את מרבית שאיפותיו

רקע

כשמלחמת העולם ה-II (השנייה) החלה בשנת 1939, הורי סבי, היו בני 14 וכשהסתיימה המלחמה בשנת 1945 הם היו בני 19. אי לכך, כניצולי שואה, הם איבדו את משפחותיהם ואת שנות גיל ההתבגרות שלהם – הם נותרו חסרי כל. בהגיעם ארצה בספינת מעפילים בשנת 1945, הם עברו לגור בחולון בשיכון חדש.

סבא אברהם נולד בשנת 1946 בתל אביב, בדירת שני חדרים משותפת  עם עוד משפחה. בכל חדר גרה משפחה שלמה נפרדת ואילו המטבח והשירותים היו משותפים. כל תושבי השכונה היו ניצולי שואה. בכל יום אחר הצהריים, פתחו שולחן וכל אחד סיפר מה עבר עליו בשואה ואיך ניצל? סבא אברהם ישב אתם ושמע כל יום את כל הסיפורים מחדש, עד שידע אותם בעל פה. למרות כל הצרות שעברו עליהם הצעירים שבניצולים, חיפשו כל דרך לשמוח מחדש ולבנות חיים חדשים בארץ ישראל.

בית הספר העממי הראשון שבו למד סבי עד כתה ג' נקרא "ביאליק" ובהמשך עבר לבית ספר שנקר. סבי עבר ניתוח עיניים בכתה ג', כדי לתקן פזילה, שנבעה מלידת מלקחיים, בהעדר רופאים לביצוע ניתוח קיסרי שהיה נחוץ. בבית ספר שנקר היחס של חבריו היה טוב ומקבל. בית ספר שנקר היה הטוב ביותר בחולון מבחינה פדגוגית ואקדמית והיה מאוד תחרותי. רוב המורים היו ניצולי שואה והמורים היוו חלק נכבד מכח ההוראה – לא רק מורות! שיטות ההוראה היו אירופאיות, תובעניות וקשיחות. היו המון שיעורי בית בכל מחזור היו שלוש כתות, שהתחלקו בין מצוינים, טובים וחלשים והייתה תחרות אדירה להתקבל לכתת המצוינים. ההורים של סבא כמעט שלא ידעו קרוא וכתוב. הם לא עזרו בלימודים.

סבא אברהם כילד

בר מצווה

סבי חגג את בר המצווה בביתו, לאחר העלייה לתורה בבית הכנסת השכונתי. כחודשיים לפני כן, סבי למד את טעמי המקרא ואת התפילות. כל האורחים היו חברים של הורי סבי, ניצולי שואה, שמאוד התרגשו שזכו לראות אותו מגיע למצוות. בבית הייתה חזנית ששרה באופן נפלא ואקורדיוניסט – רודיך (האבא של המוסיקאי רודיך). הורי סבי לא יכלו להרשות לעצמם אירוע באולם, (אחיו של סבי כבר חגג באולם).

בימים אלה גרנו הרחוב ההגנה 17 בחולון, שם אבי סבי בנה בעצמו את ביתנו. חברים של סבי לא נכחו במסיבת הבר מצווה של סבי כי לא היה מקום בדירה. אירוע זה היה אירוע מכונן משום שלראשונה נחשפתי לדת ולמנהגי התפילה היהודיים. סבי לא גדל בבית דתי. הוריו היו שומרי מסורת. במסיבת הבר מצווה בדרך כלל מקריא חתן השמחה נאום שבו מודה לכולם על כל שעשו למענו עד הגיעו למצוות ומבטיח להיות בוגר ואחראי למעשיו. נאום זה נכתב עבור סבי ע"י בן משפחה פרופ' מאיר פרל ז"ל, בשפה מאוד גבוהה, מליצית ומבוססת על המקורות – התורה והתלמוד.

לימים סבי למד באוניברסיטת בר אילן וזיכרונות בר המצווה קרבו אותו למסורת היהודית כך שלמד יהדות ותלמוד כמקצוע משני למקצוע הראשי שלמד – כימיה. בהזדמנות זו מן הראוי לציין את החשיבות של אירוע הבר מצווה ברמה הלאומית של חידוש השפה העברית. כי ילד יהודי בכל מקום בעולם כשעולה לתורה בבר המצווה שלו, מקריא קטע מהתורה בשפה העברית, אף על פי שאינו דובר עברית ביום יום. המכנה המשותף לכולם, דוברי האידיש והלדינו הייתה העברית של הבר מצווה. זה היווה את בסיס ההחלטה לחדש את השפה העברית בת אלפי השנים, תופעה ייחודית בהיסטוריה העולמית. המתנה החשובה ביותר שקיבל סבי לבר נצווה היה זוג אופניים ראשונים. בכתה אחדו את כל ילדי הבר מצווה בחודש ועשו להם אירוע משותף: אלה הם חבריו הקרובים ביותר של סבי עד היום.

סבא כנער רוקד עם אמו

סבא עם הוריו במדי להקת המחול

חלומות

בילדותו סבי חלם על דברים הקשורים בקבלת צעצועים שלא היו בהישג ידי הוריו כמו למשל רכבת חשמלית. לימים, הוא קנה כזו לילדיו (לאמי, אחיה ואחותה). סבי חלם על "להיות מקובל בכתה" ובהמשך על "להיות בין המובילים בשבט הצופים", שהוא וחבריו הקימו בחולון לראשונה. לא היו לו חלומות להיות ספורטאי דגול, אבל כן חלם על להיות מדען התורם לחברה בפתרון בעיותיה: בריאות, הגנה (במובן של – אל מול אויבינו). סבי חלם להיות חוקר מצליח ושאף להגיע להכרה בינלאומית, עד כדי השגת פרס נובל. שלושה מחבריו למקצוע הצליחו בכך! קבוצת גילו היו ילדי ה- BABY BOOM  ילידי 1946, שהיו מאוד תחרותיים בלימודים.

האמת היא שבילדותו אהב מאוד ספרות וחלם להמשיך וללמוד בתחום ההומני, אך זה נחשב בגדר חלום, שכן הצורך הבסיסי היה קיומי ולכן פנה למקצוע הכימיה ובהמשך לכימיה ביופיסית. חלום נוסף של סבי היה לראות עולם, ללמוד במוסדות הכי ידועים ואכן חלום זה הוא הגשים ולמד באוניברסיטאות הטובות ביותר בארה"ב: נורסווסטרן, ברנדייס והרוורד. באחרונה למד בפוסטדוקטורט בבית הספר לרפואה הטוב ביותר בעולם – HRVARD MEDICAL SCHOOL.

סבא מקבל תואר דוקטורט בבוסטון

חלומו הנוסף של סבי היה, להיות חבר סגל באוניברסיטה, כדי ליהנות מחופש אקדמי ומהיכולת לחקור כל שהוא חפץ מחד ולהקים דור חוקרים צעירים להמשך. בשלב שובו מלימודיו ארצה חלומו היה, להצטרף לאוניברסיטה בתחילת דרכה, בנגב, כדי ליישבו ולהתחיל יש מאין. לימים כיהן כדיקן הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

סבא מעניק תעודה כדיקן הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת בן גוריון

בכל דרכו המחקרית תמיד חלם ושאף להיות ייחודי, לשאול שאלות שאחרים לא שואלים ולמצוא תשובות על ידי שילוב רב תחומי של ידע: כימיה, פיסיקה, ביולוגיה, וספקטרוסקופיה. את חלומו לעזור לאנושות, תיעל לכיוון של פיתוח תרופות למחלות חשוכות מרפא כמו שבץ לב, שבץ מוחי, גנגרנה ואלצהיימר – כולן מחלות הקשורות במוות תאי נקרוטי. חלום נעורים בזמן בגרותו היה השגת רכב שבימים אלה היה כמעט בלתי אפשרי. המעבר לארה"ב אפשר לו זאת בדמות מכוניתו הראשונה – DODGE LANCER, אדומה במחיר אגדי בעיניים ישראליות של פעם – רק 200$!

סבא וסבתא בתחילת דרכם בארה"ב (שיקגו)

חלום חשוב נוסף כל חייו היה להקים משפחה ענפה שכן סבי, כדור שני לשואה, גדל ללא סבים, סבתות, דודים או בני דודים, שנספו בשואה. חלום זה התגשם: יש לסבי שלושה ילדים ועשרה נכדים, ואני מעיין, אחד מהם. חלום נוסף חשוב, מציאת בת זוג לחיים. יסכימו איתי ילדי ונכדי שחלום זה התגשם באופן הנפלא ביותר בדמות סבתא איילה הנהדרת.

סבא וסבתא ביום חתונתם

סין-שנחאי

לקראת סוף העסקתו כחבר סגל באוניברסיטה, בשנת 2013, פנו אל סבא מאוניברסיטת ניו יורק (NYU) כדי שיקים את האוניברסיטה בשנחאי, NYUSH, תוך 4-5 חדשים, מכלום. ההחלטה לקבל את ההצעה המאוד מפתה הייתה למרות הבדלי השפה, התרבות והשיטה ההוראתית האקדמית. הסינים לא כיוונו לחשיבה יצירתית אלא בעיקר לזיכרון של עובדות והעתקה. השליחות של סבי הייתה להשתית את ההוראה על השיטה המערבית/יהודית של חקירת האמת המדעית, ביקורת מתמדת על החומר הנלמד, חשיבה יצירתית ומניעה מוחלטת של העתקה. בנוסף סבי פיתח ב – NYUSH, תוכנית לימודים שבה אין מחיצות בין כימיה פיסיקה ביולוגיה ומתמטיקה כניסיון חדשני של NYU. שפת ההוראה הייתה אנגלית. מחצית הסטודנטים היו סינים והחצי השני היו מכל העולם. כולם ידעו לפחות אנגלית בסיסית, אבל הסינים למדו אנגלית ושאר הסטודנטים למדו סינית וכך נוצרו סטודנטים שידעו את שתי השפות החשובות בעולם ולכן היו מאוד מבוקשים בתעשייה ובמסחר. בנוסף הם למדו כולם גלובליזציה. בחדרי המגורים של הסטודנטים גרו סטודנט סיני עם סטודנט לא סיני, כדי לשפר את השפות ולהכיר את המנטליות. גלובליזציה הייתה דגל ההוראה.

בשנחאי עם נשיאת האוניברסיטה NYU

הסינים קבלו אותם בזרועות פתוחות, במיוחד את המרצים הישראלים, שסבי הביא מאוניברסיטת בן גוריון. אלה עלו ארצה מארה"ב לפני כ 40 שנה ופרשו עם ניסיון הוראתי עשיר והיו מדענים מובילים בשטחי המחקר שלהם. הסטודנטים העריצו אותם, במיוחד הסינים. כדאי לזכור, ששנחאי הייתה העיר היחידה בעולם שנתנה אשרות כניסה לניצולי שואה במלחמת העולם השנייה. אלה הכניסו לשנחאי את התרבות המערבית – מוסיקה, תיאטרון וכו' והפכו את שנחאי למטרופולין ענק (28 מיליון תושבים) בעלת אופי ושכונות בינלאומיות.

סבא מספר: "בהיותי בשבתון בין השנים: 1980-1981 בחברת GE, התארגנו בקבוצה שמצאה משקיע להקמת חברה ליצירת שבבים בטרם היות חברה כל שהיא כזו בארץ. זו הייתה אמורה להיות חברה של ישראלים מ GE. מצאנו משקיע וטסנו לעמק הסיליקון בקליפורניה לגייס ישראלים. החברה לא התממשה שכן במקביל אינטל ונשנל סמי קונדקטורס החליטו להקים סניפיהם בארץ,.

קצת על סבתא שלי איילה…

סבתא איילה מספרת:

"הגננת שלי הייתה נעמי, נכדתו של ברקוביץ, שנטען שהוא זה שכתב את השירים שעליהם חתום חיים נחמן ביאליק. הגן היה ברחוב שינקין פינת רוטשילד בתל אביב. בגן הוגשה ארוחה בשעה 10 ובצהרים. המבשלת שהייתה הונגריה בישלה אוכל מעולה. על אף זאת סירבתי להישאר לבד ולשחרר את אימא שלי.

בשנת 1952, עברנו דירה לחולון לשיכון שנבנה בהוראת שרת העבודה גולדה מאיר, לאחר שובה מברית המועצות. באותה העת נבנו שיכונים ביד אליהו בעבר הירקון וחולון. המשכתי לבקר בבית הספר בכרמל בתל אביב. אחרתי כל בוקר, כי הנסיעה באוטובוסים הייתה די משובשת.

למדתי בילדותי לנגן על אקורדיון. בתחילה אצל מורה פרטי ובהמשך לאחר שש שנים, עברתי ללמוד בתל אביב. שם התחלתי להופיע בקונצרטים כסוליסטית ובקבוצה והקלטנו תקליט אחד שנכנס לארכיון קול ישראל שנקרא: הכביש לסדום. סך הכל למדתי 12 שנים וקיבלתי הסמכה להוראה מבית הספר פיטרו דיירו בניו יורק, שהוציא חוברות תווים בעיבודים לאקורדיון. המוסיקה העיקרית שניגנתי הייתה קלסית לצד נעימות חסידיות.

למדתי בבית הספר העממי רמז, בשכונת גרין בחולון שהיום נקראת שכונת תל גיבורים, בה נמצא הפילבוקס של חולון. למדתי בתיכון קוגל בחולון במגמה ביולוגית. שם פגשתי את סבך. אהבתי לצייר את החתכים הביולוגיים של צמחים, כי בזמנו לא היו ספרים או אינטרנט. זה היה לבחירה שלי באוניברסיטה ללמוד בוטניקה (מדעי הצמח) וביוכימיה. על בסיס זה מצאתי עבודה בארה"ב במעבדות מחקר באוניברסיטת הרוורד, בית חולים לילדים בבוסטון ולימים בשובנו ארצה לאחר שהשלמתי לימודי תואר שני בניהול רפואי, ניהלתי את כל המעבדות הקליניות, 18 במספר, בבית החולים סורוקה בבאר שבע".

סבי מסכם: הקורונה בעידן הגלובליזציה

"היום אנחנו בתחילת הגל השני של מגפת וירוס הקורונה. נושא המשנה של סיפור זה הוא: "דור שני לשואה ותקומה". סבא אברהם, חווה את תוצאות השואה שחלה במלחמת העולם השנייה בין 1939 ל 1945. עשרות מיליוני בני אדם נספו בידי בני אדם. השואה הייתה תוצאה של היותנו עם ללא מולדת וללא יכולת הגנה עצמית. תקומתה של מדינת ישראל הינה התשובה הבלעדית לחוסר הזה. העולם עבר לגלובליזציה וכביכול אנחנו אמורים היינו לראות בזה סיכוי להשתלבות בינלאומית למניעת הישנות מלחמת עולם נוספת. ואולם, לא רק שבשנים האחרונות גל אנטישמיות שטף למעשה את מרבית העולם המפותח, אלא שבנוסף אנו חווים היום את מגפת הקורונה על השלכותיה ההרסניות בחברה האנושית ככלל ובגלובליזציה בפרט. מגפה זו שמשה שוב כזרז לתופעות אנטישמיות חוזרות.

אתה מעיין, בתחילת חייך, חווה תופעות של מגפה בממדים ייחודיים לדור הגלובליזציה. לאור הניסיון המצטבר של עמינו, השיעור שאנחנו לומדים הוא ראשית כל המשך לדרכה של התקומה שלאחר השואה, (שמבחינת עמנו אין להשוות אותה למגפה הנוכחית) עם אופטימיות ותקווה שמגפה זו תעלם במהרה בזכות כל אלה שנלחמים לייצר חיסון ותרופה כנגדה. יש ללמוד כיצד בתנאים לא צפויים ומשתנים, כלומר בתנאים של אי ודאות, איך מתנהלים בשגרה ואיך נערכים למציאת פתרונות. כסבך ועל סמך הניסיון המצטבר שרכשתי אינני אלא להציע לך לבחור בעתיד לעשות לא רק מה שאתה אוהב ונהנה מעשייתו אלא גם דרכים מועילות להתמודד עם תופעות בלתי צפויות על מנת להיטיב גם עם עצמך וגם עם סביבתך".

כל המשפחה שלנו

הזוית האישית

סבא אברהם: ניתנה לי הזדמנות נפלאה לגלות את נכדי מעיין מזווית שעד כה לא נחשפתי לה. גיליתי נער רציני, ערכי, סקרן ויכולת בוגרת להכיל מצבים לא פשוטים. מעיין הוא נער נבון ופיקח בעל עניין וידע רחב שכבר נחשף לנושאים והתנסויות שלא רבים מבני גילו זכו להם וזאת בזכות הוריו.

אני מאחל לך חיים מאושרים, ליצור קשרים וחברויות רבים. אגב, במערכות יחסים עם חברים תנסה ככל שאפשר להעמיד את עצמך במקומם ולנסות לנחש מה דרך מחשבתם, בנוסף לרצונות ולשיקולים שלך. אני תמיד גיליתי שזה מועיל מאוד ליצירת מערכת יחסים טובה יותר. יתר על כן, מצאתי שאני מכיר טוב יותר את המציאות מולה אני נחשף כשאני מקשיב קשב רב למה שנאמר לי ולא פחות חשוב למה שלא נאמר לי.

בנוסף, תמיד חשוב לבדוק במה אתה מוביל ובעל יכולות גבוהות ביותר כך שתוכל לבחור לעסוק במה שאתה הכי מצליח. אז הכול ילך לך בקלות ובכף. איפכא מסתברא.

מעיין – במהלך הפעילות במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, התאפשר לי לפגוש את סבא שלי ולהכיר אותו מעוד הרבה זוויות, שלא הכרתי קודם. היה לנו זמן שלנו אחד עם השני, דבר שלא קורה הרבה בשגרה היומיומית. גילית שיש לי סבא חכם מאוד. איש רציני שמחויב להצלחה, שגם אם נדרש להילחם אז הוא יתמיד ולא יחשוש. אדם מאוד עקרוני שחשוב לו מאוד הערכים של אמת, חסכון למחר, סוף מעשה במחשב התחילה, אחריות, השקעה והתמדה וכדומה.

אני מבין היום טוב יותר עד כמה היותו בן לשורדי שואה עיצב את הזהות שלו ובהמשך את האופן בו גידל את אמי ואחיה, ומשפיע גם עליי. למדתי שסבי הוא אדם מאוד רגיש ואכפתי, שלמרות החזות הקשוחה והרצינית שפגשתי עד היום, יש לו לב מאוד רחב – לב זהב. אני מאוד רוצה להודות לו שלמרות לוח הזמנים הצפוף והעסוק שלו, וגם ענייני בריאות למיניהם, הוא מצא את הזמן ואפשר את המפגשים הללו אותם הרגשתי שהוא מאוד מקדש ומחבב.

אני מודה לסבי על כך שהאיר את עיני ביחס לדברים שהוא מעריך ובכך גרם גם לי לשנות את האופן בו אני מתייחס לדברים כיום. לצערי השנה הפרויקט שלנו הושפע מאוד מווירוס הקורונה ולא זכינו להגיע יחד לבית התפוצות, אני מאוד ארצה שננסה יחד להשלים את המפגש הזה אולי בהמשך כשהדברים טיפה יירגעו.

סבא, אני אוהב אותך מאוד. מאחל לך שמחה, אושר, בריאות ועוד הרבה רגעים מהנים עם הילדים שלך ואיתנו הנכדים. (גיל, דורון, שחר, מתן, אפק, גבע, קשת, רגב, יהל ואני מעיין)

נשיקות.

מילון

ספינת מעפילים
ספינות עליהם הגיעו אלפי יהודים שרצו להגיע לפלשתינה לפני קום המדינה בסוף מלחמת העולם השנייה. הפעולה של ההגעה לחופי ישראל ללא אישורי כניסה מהבריטים ששלטו בפלשתינה, נקראה העפלה.

פרס נובל
פרס המוענק לחוקרים ואנשי דעת מתחומים שונים, שזוכים להכרה בינלאומית על ההישגים, הגילויים והעבודות שלהם (עבודה אחת מכל תחום). הפרס שהינו גם כספי הוא בעיקר ההערכה הרבה והיוקרה שבזכייה.

שבבים
המונח בעברית למילה צ'יפים, שהם הרכיבים החכמים שנמצאים בליבם של המחשבים המפעילים מכונות חכמות בתעשייה בבריאות וכדומה.

סיליקון
יסוד כימי. בעברית נקרא צורן. פרוסה של גביש יחיד של היסוד מהווה בסיס לייצור השבבים והתקנים בתעשיית המיקרו אלקטרוניקה.

ציטוטים

”השואה הייתה תוצאה של היותנו עם ללא מולדת וללא יכולת הגנה עצמית תקומתה של מדינתנו “