מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מזל בשארי – כלת חידון התנ"ך, מספרת סיפורה

מזל עם התלמידות מאיה, ירדן ואגם
ט"ו בשבט - התלמידות עם משלוחי פרות לוותיקים
מזל מספרת על עברה

שמי מזל באשרי, מקור שמי הוא סעדה ואז עיברתי למזל. לא קראו לי על שם אחד מבני המשפחהאוין לי שם חיבה מיוחד. נולדתי בתימן בשנת 1939, אני לא יודעת מה תאריך הלידה שלי. שם משפחה המקורי הוא באשרי הוא נקרא כך על שם הכפר באשר, שבתימן.

אחרי החתונה שם משפחתי נקרא מסעוד. את בעלי הכרתי בביתה של חברה נישאתי בשנת 1959. הייתי בת 19 שנים. החתונה נערכה באולם אירועים בתל-אביב ברחב מרכז בעלי מלאכה. יש לנו תמונות רבות ויפות מהחתונה. תמונות בהן אני מצולמת בבגדי כלה וגם החתן לבוש חליפה מהודרת וכן תמונות של האורחים שבאו להשתתף ולשמח אותנו.

כשנולדו בנותיי היינו אני ובעלי בשנות העשרים לחיינו.

לאחר שהתגרשתי מבעלי שיניתי את שם המשפחה לבאשרי. אחרי גירושיי, חוויתי חווית לידה מחדש, מאוד שמחתי, הרגשתי עצמאית והיה לי שקט נפשי.

אני הבת השנייה בסדר הלידה, אחותי הבכורה נפטרה. אנחנו 8 אחים כשהיום רק 3 מאתנו בחיים. בילדותי לא קבלתי יחס שונה מאחיי, הוריי התייחסו אלינו האחים, שווה בין שווים.

אחותי מלכה ז"ל עבדה במסעדה, עזרא חי בארה"ב ועובד בתור נהג מונית, נריה ז"ל עבד בתור שיפוצניק וטובה עובדת בתור מטפלת בילדים בבית.

גרתי בכפר בתימן בשם רימה קרוב לנמל חודדה, עליתי לארץ בגיל 8. גרנו 10 נפשות בבית בין 3 חדרים, לא כולל הסלון. הסלון היה גדול ובתימנית קוראים לו דיוואן, הבית היה עשוי מבטון ואני גרתי עם כל האחים שלי בחדר אחד. לא היו לי בבית חפצים יקרי ערך.

כששמעתי שאנחנו עולים לארץ הקודש שמחתי מאוד.למדתי בבית ספר "בית יעקב" ואחר הצהריים כל הילדים היו מתאספים והיינו משחקים. שיחקנו בגולות- מי שקלעה הרבה גולות לגומחה היא המנצחת. בנוסף, שיחקתי מחבואים ו"דודיס"- מקל שמחדדים וזורקים למרחק.

אני זוכרת מהילדות את שירי א"י ובמיוחד את השיר "אספר לך ילדה" אני שרתי בילדות ונהנית מאוד לשיר גם היום.

אני לא הייתי בגן ילדים וכשעלינו לארץ למדתי בבית ספר "בית יעקב" בראש העין שהיה בתוך מבנה אנגלי, למדנו דקדוק וחשבון, הייתי תלמידה מצטיינת והקפיצו אותי כיתות.

האירוע הכי משמח שקרה לי הוא העלייה לארץ ישראל והעובדה שהספקתי ללמוד.

האירועים הכי עצובים שחוויתי הם מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור.

העבודה הראשונה שלי הייתה בתור מטפלת בילדים בחרתי במקצוע כי אני אוהבת ילדים ואני מאוד נהנית איתם עבדתי בזה בערך 10 שנים ואח"כ עבדתי בתור מטפלת של קשישים.

במשפחה שלי אנחנו נוהגים לחגוג ביחד ימי הולדת וחגים. החגים האהובים עליי הם ראש השנה,פסח ופורים בגלל שכל המשפחה מתכנסת ביחד ובגלל המסורת שלנו .

האירוע החשוב בחיי היה העלייה לארץ ישראל נולדתי בתימן ועליתי בשנת 1949 עם המשפחה שלי, נחתנו בשדה התעופה לוד בתאריך 15.11. עלינו לארץ כי רצינו לחיות בארץ של היהודים. כשהגענו לקחו אותנו למעברה בראש העין שם גרנו.

לא התגייסתי לצבא ולא מילאתי תפקידים ציבוריים בארץ ובחו"ל, אבל אני זוכרת את המלחמות שהיו בארץ:בתור ילדה חוויתי את מלחמת מבצע קדש בשנת 1956 ואחר כך בתור נערה את מלחמת ששת הימים בשנת 1967. כמובן  גם בבגרותי את כל המלחמות מלחמת יום כיפור, שלום הגליל, כל המבצעים בלבנון והמבצעים האחרונים עופרת יצוקה וצוק איתן. גם עתה  בחודש מאי 2019 ישנה פעילות  של הפגזות  מעזה. המלחמות השפיעו עלי מאוד קשה ,כמו כל שאר אזרחי ישראל אבל הבנתי שאילו הם החיים, כפי שכתוב בספר יחזקאל דומני, התממשה הנבואה בדמייך חיי  האווירה בארץ בעת המלחמות ,לפניהן ואחריהן הייתה של צער ,כאב משפחות שכולות שנפגעו, ילדים שנתייתמו, וחרדות. הקב"ה עזר, עוזר ויעזור לעם ישראל, אמן.

התחביבים שלי הם: לימוד תנ"ך, קריאת ספרים, עיתונים, פתירת תשבצים. גם צמחים הוא עיסוק שמאוד אהוב עליי. יצאתי לחו"ל לנופש. ביקרתי בארצות הברית, קנדה וגם אירופה. לגרמניה נסעתי  כדי לבקר את בתי ונכדי. הפעילות שאתגרה אותי בחיים היא להיות אמא,לגדל את בנותיי שתחיינה ולחיות בחיק  המשפחה המורחבת שלי עם ההורים, דודים בני דודים ועם קרובים אחרים. פעילות נוספת שהחלה לאתגר אותי  מאז שהתחלתי ללכת לפעיליות   במרכז היום קשיש, היא חידוני תנ"ך למבוגרים. לפני שנתיים זכיתי בתואר סגנית כלת התנ"ך ובשנה האחרונה זיכני הקב"ה  להיות כלת התנ"ך. לקראת החידון ישבתי ללמוד שעות ושבועות רצופים את פרקי התנ"ך, למדתי את הפירושים  לפסוקי התנ"ך וגם למדתי פרקים שלמים בע"פ.

סדר היום שלי לאחר יציאתי לגמלאות הוא: אני משכימה קום בבוקר, קוראת את ברכות השחר ומתפללת את תפילת  שחרית. שותה קפה בניחותא ומסדרת את הבית. יש לי זמן פנוי ולכן אני יוצאת לקניות וסידורים שונים.

אני משתתפת בפעיליות במועדון הקשישים בראש העין פעמיים בשבוע. אני גם מטיילת ,משתתפת בחוגים  והולכת להרצאות. כך מתמלא כל הזמן הפנוי שלי. במסגרת הזמן הפנוי שלי כגמלאית התחלתי להתנדב בביטוח לאומי, במסגרת ההתנדבות אני הולכת לבתי קשישות, משמחת אותן ומנעימה את זמנן בביקור ובשיחה.

 

הזוית האישית

הסיפור סופר במסגרת תכנית "הקשר הרב דורי" בבי"ס רמב"ם, ראש העין. המורה המובילה – אודליה אהרוני.

מילון

גמלאות
הפסקת העבודה עקב הגעה לגיל פרישה, והתפרנסות מגמלה חודשית

ציטוטים

”לפני שנתיים זכיתי בתואר סגנית כלת התנ" ך בראש העין.“

”ובשנה האחרונה זיכני הקב"ה להיות כלת התנ"ך בראש העין“