מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מה קרה לאבי לפני העליה לארץ בנמל תוניסיה?

אוולין עם התלמידים
אוולין
סיפורה של אוולין שעלתה מתוניסיה

המעבר מתוניס למרסיי

בשנת 1970 החליטו הוריי שהגיע הזמן לעלות לארץ ישראל, התכוננו לעליה עשינו סידורים אחרונים.

אישרו לנו להוציא רק  מזוודה אחת לכל המשפחה. הזמנו מונית ונסענו לנמל. המתנו לאוניה שתיקח אותנו למרסיי ובינתיים עברנו  במכס, כל אחד עבר בנפרד ובדקו אותו, אם היה לעובדים חשד למשהו לא כשר, הבדיקה הייתה מלווה בחקירה.

כל המשפחה כמעט יצאה לרציף, חוץ מאבא.

במכס עצרו אותו בטענה ששמו הוא אמיל כהן, בעל חנויות רבות בתוניס. שאלו אותו איפה כל הרכוש, למי מסר אותו, ולמה הוא "גונב" מהמדינה.

בסוף העבירו אותנו שוב אחד אחד. כשלא מצאו כלום, לקחו את אבא למעצר למשך שבועיים ולאחר חקירה התברר כי היתה טעות.

כמובן, לא מצאו דבר, כי לא היה דבר. אבא היה שכיר, מנהל חשבונות בנמל של תוניס, הכין את המשכורות של כל העובדים.

באוניה היה צפוף מאוד, הים לא היה רגוע וכמעט כולם סבלו ממחלת ים.

אחרי 6 ימים בלב ים, בלילה הייתה התרגשות גדולה: אנשי האוניה הצביעו על אורות מהבהבים באופק והסבירו לנו שזה נמל חיפה שנמצא בצפונה של ארץ ישראל.

הסיפון התמלא באנשים עם עיניים מבריקות מלאות ציפיה ותקווה.

השחר עולה הרציפים נראים מרחוק, מתקרבים, כולם עומדים דום ושרים את התקווה. כולם יחד, אנשים בוכים משמחה שהגענו לארץ אבותינו הארץ הקדושה.

תמונת ילדות משמעותית

זוהי התמונה היחידה שיש לי מתוניס.

התמונה מספרת על יום של חופש שבו התכנסנו בחורשה ליד העיר קורבוס, בצפון תוניסיה, בעיר זאת היו מעיינות מרפא של גופרית ואמי ואחותה היו טובלות בה ואנו היינו משחקים להנאתנו.

בתמונה זו הן כבר חזרו מהמעיין והצטלמנו יחד.

חפץ משמעותי שמלווה אותנו

כסא שנגר בנה במיוחד  לאבי בצרפת  כי הוא נפצע בתקופת השואה והיה לו קשה להתיישב על כסא רגיל.

הכיסא  מתאים למבנה גופו של אבי והוא משתמש בו עד היום והוא בן 100.

הזוית האישית

אוולין: מהמפגשים בתכנית, הילדים מבינים שמבוגר הוא לרוב בעל ידע רב בהרבה תחומים. הם מבינים שמבוגר עבר חוויות שלא יסולאו בפז, ושיש לו נסיון בתחומים רבים ובכך יש לו יתרון על הדור הצעיר.

מילון

גופרית
חומר חיוני -חשוב לכל היצורים החיים

ציטוטים

”הסיפון התמלא באנשים עם עיניים מבריקות מלאות ציפייה ותקווה.“