מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מהרצל לז'בוטינסקי

עם נכדתי כרמלית.
אני בסוף השמינית.
גימנסיה הרצליה

שמי כרמלית אופיר לבית כהן ניסן. נולדתי בשנת 1954. אני סבתא של אור גלבוע, הבכורה בין נכדי. אור ואני משתתפות בתכנית הקשר הרב דורי.

נולדתי בתל-אביב למשפחה "מעורבת" – אבא ממוצא מזרחי דור שישי מצפת, דובר שפת אם ערבית ואימא -נינה כהן ניסן לבית וייספוס, פליטת שואה מלודג' בפולין.

בשנת 1836 עלה יחזקאל כהן שארף מהעיר שיראז בפרס לצפת אשר בגליל. בשנת 1837 נולד ליחזקאל בנו ניסן. מאחר שהיו רבים עם השם כהן, ניסן החליט שכל צאצאיו יצרפו לשם המשפחה כהן את שמו "ניסן" ובכך הנציח את שמו כדור ראשון בצפת-עד היום.

אבא שלי מאיר כהן ניסן היה בילדותו ב"חדר" בו למד תפילה,תורה ומצוות. לאחר מכן הוריו העדיפו להעניק לו חינוך כללי מתקדם ושלחו אותו לבית ספר אליאנס בצפת. רוב הלימודים שם היו בשפה הצרפתית וכמו כן למדו עברית ערבית ואנגלית.

בהיותו נער הצטרף אבא למחתרת האצ"ל.הוא השתתף במבצעים נועזים של האצ"ל: פריצת כלא עכו לשחרור אסירי המחתרת, פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים להריסת המטה הבריטי בארץ ישראל, וכיבוש יפו מידי הערבים.

אמא שלי עלתה לארץ בדרך נדודים שארכה כשנה בבריחה מהנאצים, באמצאות גניבת גבולות, שוחד במטבעות זהב ,הסתתרות במשאיות  ולבסוף קבלת "סרטיפיקט" – אישור מהאנגלים להיכנס לארץ ישראל דרך מצרים.

בגיל שש התחילה אימא ללמוד בגימנסיה הרצליה, שם למדה 12 שנה. בתקופה ההיא בגימנסיה למדו מגיל שש עד שמונה עשרה. גימנסיה הרצליה הוקמה ב-1905 ושכנה עד 1958 ברחוב הרצל בתל-אביב. הבניין עוצב בסגנון ים תיכוני עם חלונות ענק מקושתים , שערים קמורים ובליטות על גג הבית. הבניין ההיסטורי נהרס ובמקומו נבנה "מגדל שלום" –גורד השחקים הראשון בארץ.

הריסת המבנה בעל המורשת ההיסטורית והאדריכלית גרמה לזעזוע שהביא את נושא שימור המבנים לתודעה הציבורית. סמל "המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל" הוא הבניין הישן של גימנסיה עברית הרצליה – גע"ה.

אמי למדה בבניין ברחוב הרצל עד 1952 וסיימה את מחזור מ' (40) בגימנסיה.

תמונת מחזור של אמי מגמנסיה עברית הרצליה

אני למדתי בגימנסיה הרצליה במבנה החדש המרובע והמודרני ברחוב ז'בוטינסקי בתל-אביב. סיימתי את מחזור ס' (60) בדיוק 20 שנה לאחר אמי. לאימא ולי היו מספר מורים משותפים כמו המורה לתנ"ך שְמֶלקֶה והמורה למוסיקה. לשתינו היו זיכרונות משותפים מהמורים בגימנסיה. למדתי בגימנסיה הרצליה מכיתה ט' עד י'ב בשנים 1968 עד 1972.

בגימנסיה היה לנו הוואי מיוחד. התלבושת האחידה כללה חצאית פליסה (קפלים) אפורה שלאחר מכן הוחלפה לחצאית מיני צרה וקצרה מאוד, וכמו כן חולצת בד תכלת שעל כיסה מתנוסס סמל הגימנסיה. למורים קראנו בשם משפחתם ובכינוי "המורה". בכניסת המורה לכיתה- נעמדנו כאות כבוד. היו בגימנסיה משמעת, כבוד וערכים. אני זוכרת במיוחד את גברת ד"ר קורנגולד המורה לצרפתית שלימדה אותנו את השפה והתרבות הצרפתית ובעיקר לימדה דרך ארץ.

המורה שלי לספרות ד"ר וייסבליט , הנחה אותנו לדבר בעברית נכונה למשל: אומרים "זה את זה" במקום "אחד את השני" אומרים "שניים" לזכר ו"שתיים" לנקבה ועוד… אני זוכרת במיוחד את שיעורי תושב"ע שהעשירו את השכלתי בנושאי דת ומורשת. בימי שישי היינו מתכנסים ל"קבלת שבת" – מברכים על נרות השבת ושרים זמירות שבת.

הטיולים השנתיים היו תוססים, מלאי תוכן וחברה. אני זוכרת במיוחד את הטיול לסיני. למרות המשמעת הכבדה, היה לנו בגימנסיה יום בשנה שבו אפשרו לתלמידים לעשות ככל העולה על רוחם. היה זה יום כיף שבו השפרצנו קצף, ירינו ברובי מים והשתובבנו. הייתה זאת תקופת סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, לבנים היה שיער ארוך ורובנו שמענו מוזיקת רוק מפסטיבל וודסטוק.

בסיום כיתה י'ב היה לנו טקס מרגש ובו קיבלתי ספר תנ"ך שעל כריכתו סמל הגימנסיה –גע"ה (גימנסיה עברית הרצליה).

ספר התנ"ך שקיבלנו בסוף כיתה י"ב, עם סמל הגימנסיה על כריכתו

תנ"ך זה נימצא בספרייה שלי ומהווה מקור חשוב ללימודי ארץ ישראל ויהדות במסגרת לימודי מזה 24 שנים במכון אבשלום . ספר תנ"ך זה יינתן לאור בבוא הזמן. הלימודים וההוואי החברתי בגימנסיה היו נדבך חשוב בחיי ומהווים עד היום כבסיס לידע ולקשרים החברתיים שלי.

הזוית האישית

כרמלית: אני מודה למארגני תכנית זו, שאיפשרו לי לחזק את הקשר עם אור נכדתי. אני מאמינה שנוצר בינינו קשר ערכי משמעותי ועברנו חוויה משותפת. העברתי לאור ידע לגבי תקופת קום המדינה אשר הורי היו נדבך חשוב בה. אני חושבת שחיזקתי אצל אור את תחושת השייכות לארץ וחשפתי אותה במעט לסיפורו המיוחד של העם היהודי בארצו. כמו כן, אפשרתי לאור הצצה לחיי בתור ילדה ונערה שנולדה לאחר קום המדינה וגדלה בתל אביב ללא כל מחסור. סיפרתי לאור על התרגשותי כנערה במלחמת ששת הימים עם שחרור הכותל וירושלים, סיפרתי לה על השבר הגדול במלחמת יום כיפור אשר שרתתי בה בתור חיילת, ועודדתי אותה שלא תצטרך יותר לדאוג לביטחונה מאחר ויש לנו מדינה שתגן עליה בכל עת.

אור: במהלך מפגשי התכנית למדתי דברים רבים חדשים, שלא ידעתי קודם על משפחתי. נהנתי מכתיבת סיפור המורשת, משמיעת הסיפורים של הסבים והסבתות האחרים ומזמן האיכות עם סבתא. היה מעניין לדעת איך היו החיים פעם לעומת היום. איך היו בתי הספר מה למדו ובמה התעניינו. נהנתי מאוד מהעבודה על התיעוד ואני שמחה שהיה לי זמן איכות עם סבתא שלי.

מילון

סרטיפיקט
אישור להיכנס לארץ ישראל.

ציטוטים

”היו בגימנסיה משמעת, כבוד וערכים.“