מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מהעלייה עד לנכדה הקטנה

עובדים על הסיפור
סבא וסבתא
ילדות בראשית המדינה, מלחמות ישראל, משפחה וסגירת מעגל.
ילדות:
זיכרונות ראשונים של ילדותי הם מארץ ישראל. עלינו ארצה לפני קום המדינה, מלחמת השחרור בתחילתה. כילד קטן בעיר רחובות זוכר אני רק את האזעקה לתקיפת מטוסים בלילה וריצה למקלט שהיה בחצר והוא היה חפירה עמוקה בחצר בבית סבו של אבי, שאצלו התגוררנו בבואנו ארצה.
 
סבו של אבי ושלוש מדודותיו שעלו ארצה בשנות השלושים והוריי ושלושה מדודיו של אבי  היו היחידים ששרדו את השואה. זוכר אני את השמחה והריקודים בהכרזת המדינה.
כמו כל ילד הלכתי לגן ילדים והייתה לי גננת מאוד ציונית שלימדה אותנו כי בארץ ישראל מדברים רק עברית. כשחזרתי מהגן הביתה הודעתי להוריי כי אני מדבר רק עברית, שפה שלא הייתה שגורה בפיהם. אך כילד עקשן  לא דיברתי יותר בשפות אמי. וע"י כך אילצתי את הוריי לדבר עברית.
 
לא רק עקשן הייתי, אלא גם מאוד מפוזר. לא היה פעם שהלכתי לגן או לבית הספר יותר מאוחר שחזרתי עם כל חפציי הביתה, תמיד איבדתי משהו.
הסיפור הגדול של איבוד חפץ קרה בגיל 12 הוריי קנו לי בטאלדרס (מעיל רוח) שאותם ימים היה מאוד יקר ונדרשו מאמצים גדולים לרכישתו.
באותם הימים הוקרנו בבתי הקולנוע הסרט "חלף עם הרוח" אחותי ואני הלכנו לראות את הסרט וכמובן חזרתי הביתה ללא המעיל כששאלו אותי הוריי היכן המעיל השבתי להם חלף עם הרוח כמובן שנענשתי קשות.
 
 גדלנו ברחובות , בפרדסים נסענו על טרזינות [קורניות להובלת תפוזים בפרדס] ובשדות ורק לעת ערב כאשר ארוחת הערב מוכנה הופענו בבית, אני ואחי נתן.
באותה תקופה ההורים של כל הילדים בשכונה שבה גדלתי היו עסוקים במציאת פרנסה, כך שאנו  הילדים עשינו כרצוננו. רצנו, שיחקנו, טיילנו עד שעות הערב המאוחרות (ללא מחשבים) עד שצעקות מכל עבר קראו לנו לארוחת ערב. חלק מאותם חברי ילדות הם חברים עד היום ומהווים כמשפחה אלטרנטיבית למשפחה שלא הייתה לי. בקיצור ילדות מופלאה שהילדים היום אינם חווים אותה.
 
בסיום הלימודים גויסתי לחייל האוויר כטכנאי מטוסים שלוש שנים וחצי.  לאחר שחרורי החילותי לעבוד באל על. במסגרת המילואים עשיתי הסבה לחיל ההנדסה בתפקיד מש"ק סילוק פצצות.
ב1967 הכרתי את זו שלרבות הימים הייתה אשתי. אישה  יפיפייה, טובת לב, אהובה על כול מכרייה. שוטרת במשטרת ישראל ואם למופת. מלחמת ששת הימים תפסה אותי בהכנות לחתונתי עם יקירת ליבי סבתך רבקה לייזרוביץ'. חיינו כזוג יונים מטיילים ברחביי הארץ גם עם בנותינו, כשנולדו הם הכירו את הארץ עוד טרם ידעו ללכת. מלחמת ששת הימים גויסתי למילואים ונכנסנו לתקופת המתנה של חודש ימים עד פרוץ המלחמה. המלחמה הקצרה בתולדות המדינה.  אנחנו הסלקים המשכנו את השירות עוד ארבעה חודשים, שבסיומם שבתי הביתה, ובמרץ 68' השמונה עשרה נשאתי את סבתך לאישה.
 שנה לאחר מכן נולדה ענת אימא שלך, התינוקת הכי יפה . לאחריה נולדה ליאת.
 
לאחר מספר שנים שקטות החלה מלחמת ההתשה שבה אנשי סילוק פצצות נקראו לתקופות מילואים ארוכות. במדבר סיני להקמת ביצורים הנחת שדות מוקשים פינוי מוקשים במקומות אחרים כמעט הכול תחת אש וצלפים מצריים. בסיום מלחמת ההתשה החלה מלחמת יום כיפור.
מלחמת יום כיפור: יום כיפור בבוקר החלו להרגיש ברחובות תחושה חשודה, מלחמה זו באה עלינו בהפתעה. מאחר ואני הייתי בתפוצה מהירה לגיוס קיבלתי טלפון ב-9:00  להתייצב ביחידת המילואים שלי. לקחתי את רכבי ונסעתי לדרום והתייצבתי ביחידה. בהותירי מאחור את בני משפחתי בחוסר וודאות ובפחד מפני הבאות. תפקידי במילואים הוא מש"ק סילוק פצצות.
 
בתחילת המלחמה היינו בכוננות ספיגה בלבד למקרה שיוטלו פצצות ברחבי הארץ, או בסיסים צבאיים. לאחר המעבר ממגננה למתקפה עברנו למדבר סיני לפינוי מטענים ופצצות וסיועה לכוחות הלוחמים. במסגרת העבודות שביצעתי היו פצצות שלא התפוצצו בחלקם שהיו בשטח פתוח, פינינו את השטח מאנשים ופוצצנו במקום. והחלק האחר נטרלנו את הפצצה באחת מהשיטות הבאות: מטען חלול המטען החלול הוא חומר נפץ מהיר שקצהו חרוט דבר הגורם לזרם נפץ נקודתי הגורם למעטה הפצצה להיפתח כמו פרח ולחומר הנפץ שבתוכו להתפזר.  שיטה  זו טובה רק לאזורים עם רמת סיכון משנית. מאחר ובל מקרה יש פיצוץ חלקי. למקומות בעלי רגישות גבוהה נטרלנו את הפצצה ע"י פירוק המרעום, ביצוע זה כרוך בסיכון רב מאחר והפצצה חיה וכל טעות או זעזוע יכול לגרום להפעלתה ולגרום למוות. ככל שהכוחות התקדמו ואנו התקדמנו אתם העיסוקים הפכו יותר בטיפול בנפלים ומוקשים.
 
בסיום המלחמה נשארנו לעוד תקופה ארוכה כדי להמשיך לפנות את השטח מנפלים ובמסגרת הסכם השלום לפני פינוי סיני לגדה המערבית של תעלת סואץ פוצצנו את כל המבנים הצבאיים של המצרים ובסיני את כל המתקנים של צה"ל שלא ניתן היה לפנות אותם. וחזרנו הביתה בשלום.
 
לאחר תום הלוחמה קיבלתי חופשה הביתה של כמה ימים ושמעתי מרעייתי את הרגשות והפחדים שעברו עליה ועל  בנותיי. ביתי הבכורה הרגישה פחד גדול רוב הזמן והיא הייתה די מצוברחת שאיבדה את הספר האהוב עליה:" חנה ושמלת השבת" במקלט של הבית. בתום המלחמה ותקופת המילואים שלאחריה החזרה המרגשת הביתה החיבוקים הנשיקות והדמעות .החזרה לשגרה לקחה פרק זמן ארוך. עד למילואים הבאים ולמלחמה הבאה. תקופת רגיעה של מספר שנים שבה נולדה בתי השלישית רעות.
 
התקופה השקטה בארצנו אינה נמשכת זמן רב.ולאחר תקיפות מהגבול הלבנוני ישראל פתחה "במבצע שלום הגליל" או מלחמת לבנון הראשונה. המלחמה הראשונה שעליתי צפונה ולא למדבר סיני. במלחמה זו עסקתי בעיקר בבדיקת ציוד לוודא שאינו ממולכד סיורים אוויריים לגילוי מטענים, חיפוש אחרי אמלחי"ם  וליווי אנשי מוסד בבתי חשודים לפעילות חבלנית בתוך סמטאות במחנות הפליטים בצור ובצידון. יתרת ימי המילואים שלי לאחר המלחמות היו ביהודה ושומרון כצוות סילוק פצצות עסקנו בעיקר בנטרול מטעני חבלה ובליווי אנשי מודיעין למפגשים עם שטינקרים (מלשינים ערבים), לפתע הצבא גילה שגילי מבוגר מידי לשירות צבאי קרבי ושוחררתי הביתה (הייתי מאוד מבואס).
 
אחרי  15 שנים נולד נכדי הראשון יותם גרוסו ו-5 שנים אחר כך נולד נכדי השני והאהוב ביותר עמרי גרוסו (ואז אחרי שלוש שנים נולד נמרוד). 
 
בשנת 2000 סבתם של נכדיי נפטרה ממחלה קשה מה שגרם למשבר קשה בחיי ובחיי בנותיי.
 
בשנת 2007 בערך חבריי ואני עשינו מועדון לשחזור מטוסים עתיקים, המטוס הראשון שבנינו מסוג טייגר מוד במסגרת המועדון.  מטוס שני ששופץ מסוג פייפר הסתיים לאחרונה וקיבל רישוי אווירי לטיסות, במטוס זה ניתן ללמד טייס. מטוסים נוספים בשלבים שונים לקראת סיום הם סטירמן  מטוס מסוף מלחמת העולם הראשונה תחילת השנייה מטוס מצוין לאווירובטיקה  שסיום בנייתו בעוד 4 5 חודשים וגולת הכותרת מטוס הרווארד מטוס אווירובטי חד כנפי.
 
בשנת 2011 נולדה יעל נכדתי הרביעית ובשנת 2013 נולדה נכדתי הקטנה רותם.
 
כיום אנו שמחים במפגשים משפחתיים בימי שישי לארוחת ערב כאשר אני הטבח  הראשי ואני רואה כיצד כולם אוכלים ונהנים במסגרת האילוצים לא היה לאחר פטירת אשתי מי שיבשל נאלצתי ללמוד זאת בעצמי מאחר ואין לי סבלנות לקרוא ספרי בישול אני ממציא מדמיוני מאכלים בתקווה שיצאו טעימים. אני שגדלתי ללא משפחה קרובה כגון סבים, סבתות, דודים ודודות אני מרגיש היום כמעגל שנסגר עם משפחה קרובה ואוהבת, בנות חתנים וחמישה נכדים  ומשפחה מורחבת הכוללת עוד סבים וסבתות, מפגשים עליזים בימי הולדת, טיולים עם נכדיי ונכדותיי כמו שעשיתי עם בנותיי רק שבג'יפ כאשר עמרי רץ לידו.        
 
 
סגירת מעגל

מילון

שטינקר
אדם שמוסר מידע לכוחות האויב

ציטוטים

”מטעויות לומדים ומסבל מתחזקים“