מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מהעיר לכפר

אני וריקה מעלות זכרונות
ריקה מספרת לי את סיפור חייה
סיפור של אישה בת 74 על ילדותה בת"א , המעבר מהעיר לכפר, המלחמות והכרזת המדינה.

ריקה משולם 
בין השנים 1940-1954 : נולדתי בתל אביב ברחוב החשמל 27'. גרנו בגטאות שהציבו האנגלים ששלטו בארץ. למדתי בבית הספר רק בכיתה א' או ב'. לפני שהגענו לכאן.
אבי ושני אחיו היו במחתרת. אבי היה בהגנה, אחד האחים היה באצ"ל (מחתרת – ארגון צבאי לאומי)ואחד בלח"י(מחתרת – לוחמי חירות ישראל).
בביתנו ברחוב החשמל היו "סליקים"- מחבואים של חומרי נשק שהחבאנו מהערבים. כל פעם האנגלים היו באים לחיפושים בביתנו, אך לא מצאו את הסליקים לעולם. 
בתקופה זו, התרחשה מלחמת השחרור, הבית שלנו נפגע קשה היות שגרנו קרוב למקור נפט ובנזין. אחרי המלחמה אבי שרת כקצין ב"קצין העיר" ,תל-אביב .הגענו לאזור עשרת שנקראה אז "בשיט" והתיישבנו במושב שדמה. באנו מטעם התנועה "מהעיר אל הכפר" בשנת 1954 .
 
הנעורים בעשרת -1954-1963 
בעשרת, היה פרדס אחד גדול, היה פה רק סברס ותאנים. כאשר הגענו למושב לא היו כבישים וחשמל, לא היו אוטובוסים, נאלצנו ללכת ברגל מהכפר לעיר ( גדרה או אשדוד, הערים השכנות) . גרנו כשנה ללא החשמל והכבישים ונאלצנו לחיות עם מנורות הנפט. השנה עברה מהר, לבסוף קיבלנו חשמל.
 
השטח היה ריק לכן נטענו פרדס של עצי פרי, היה לנו לול, שהתחיל מאפרוחים. כשהם היו צריכים חימום ללילה, שמנו פתיליות נפט מתחת ללולים מה שיכול היה  לגרום לשריפה . היה קשה להיות מנותקים ורחוקים .
לכל כפר הייתה  צרכנייה . לא היה מקררים, הייתה עגלה עם קרח שהסתובבה בכפר, היינו קונים בלוקים של קרח וככה מקררים מזון. אבי נאלץ לנסוע לעבוד בתל אביב בתור רואה חשבון, גם אחי הלך לעבוד בעיר  כחשמלאי תאטרון ואני ואמי נשארנו לטפל במשק. התגייסתי  ב1958  לתפקיד  פקידה בסיס בה"ד 17 חיל האוויר.
עבודתי בתל אביב -1962-1977 
כשחזרתי , הבנתי שצריך להתפרנס והלכתי ללשכת העבודה בת"א. עבדתי בתור כתבנית 8 שנים עד שנכנסתי להריון. ילדתי ונשארתי בת"א עד ששרה הייתה ילדה . הבהרתי לבעלי שהעיר היא לא המקום בשבילנו ואני מתגעגעת לעשרת. כששרה הייתה בת שנתיים התקבלתי לעבודה בחברת ביטוח בשם "הסנה" בתל אביב שם התחלתי ככתבנית ופוליסות אש של חברות גדולות . אז חזרנו ופה נולדו שלומית ויוסי. כשחזרנו, התחלתי לעבוד בבית העם ואחר כך בבריכה בעשרת , בערך מהיום הראשון שנבנתה.
 
הילדות בעשרת 
הגעתי בגיל 14 לעשרת שנקראה אז בשיט. הערבים כבר עזבו את השטח והכפר היה שלנו. אנחנו היינו בערך המשפחה החמישית שהגיעה לכאן. במשך שנה לא היה חשמל. אחי בנה אוזניות ששימשו אותנו לרדיו , כי הרדיו לא היה נגיש. במשך שנה לא היה לנו חשמל. כל משק קיבל מעל 30 דונם ואותם הוא טיפח. אנחנו קיבלנו לול, בית אימון ובעיקר שטח ריק. את הלולים היינו חייבים לחמם , בשביל האפרוחים, אז מתחת לאפרוחים שמנו פתליות אך היינו צריכים לשמור שהמקום לא יתלקח. בשטח הריק , גידלנו תפוחי אדמה, פול ותותים, ונתנו את הפרדס הראשון באזור שכלל גם תפוזים, קלמנטינות אשכוליות וכד'. לא פחדנו להשאיר את הבית פתוח, לא ידענו מה הם גנבים.
זיכרונות מחוויות העבר
אהבתי את המפגשים בין ילדים מכל הגילאים, באזור גדרות. הוי קומזיצים עם תרנגולות  ואווזים, פירות העונה וכד'. –  אימא שלי הייתה מכינה מרק עוף, געפילטע פיש צלי בקר וממליגה  (טעימה מאוד). שניצלים מבקר ושניצלים מעוף , בלינצ'ס מגבינה ועוד, היה הרבה גיוון במטבח. היא הייתה עושה גם ריבות מכל דבר בערך, היא הייתה מכינה גם עוגות למיניהן. הבית שלנו תמיד היה מריח מאוכל. – היינו שרים שירי ארץ ישראל , בעיקר. היינו שרים ורוקדים עם החבר'ה עד אור הבוקר.- בשבת בבוקר , בקיץ, כולם היו מתאספים ונוסעים לחוף הים באשדוד, שאז עדיין לא הייתה כל-כך עיר.
איזה עולם קטן 
במרכז פיס לקשיש באזור, נפגשתי עם אישה נחמדה, והתחלנו לשוחח . היא סיפרה לי הרבה דברים ובין היתר על זיכרון שלה מן הילדות : היא סיפרה לי שבילדותה בתל-אביב , היא גרה ברחוב אלנבי , ושקרובת משפחה שלה נפגעה באופן לא ברור בתחילת מלחמת השחרור. היא סיפרה שהם גרו רחוב ליד רחוב, והילדה מתה מפצעיה, כנראה פגע בה אש מכוחות האויב. באותו הרגע נזכרתי בילדות שלי בתל-אביב: ברחוב החשמל, ילדה שגרה כמה קומות מעליי נפגעה מפגז בראשית המלחמה . היא הייתה בגילי, בכיתה המקבילה שלי, הלכנו לאותם המפגשים ושיחקנו יחד את אותם המשחקים. הפגז פגע בבניין שלנו, היא נהרגה במקום ואמה נפצעה.. סיפרתי לאישה את הסיפור, והיא מיד הסבירה לי שזה לא יכול להיות. הבטחתי להביא תמונות בפעם הבאה שנפגש. חשבתי שהיא עוד תראה שהיינו חברות, אני ובת משפחתה. שבועות אחר-כך אכן נפגשנו, ואני הבאתי תמונות מחזור שלנו מכיתה א', האישה הייתה המומה כשהבינה שזו היא .

מילון

סליקים
מחבואי נשק , היו בשימוש בעיקר במלחמת השחרור.

מלחמת השחרור
מלחמת העצמאות (נקראת גם מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948) – השם המקובל (במדינת ישראל), שניתן לעימות הצבאי שהתנהל בין היישוב היהודי בארץ ישראל, ולאחר מכן מדינת ישראל, לבין ערביי ארץ ישראל וחלק ממדינות ערב שניסו למנוע בכוח את יישומה של החלטת החלוקה של עצרת האומות המאוחדות, ואת הקמת מדינה יהודית (לצד מדינה ערבית) בשטח ארץ ישראל המנדטורית.

ציטוטים

”" חיינו בחוסר פרטיות של ממש, היינו תמימים, לא ידענו מהם גנבים " “