מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מהמעברה לאחות רחמנייה

סבתא הלן ונכדתה רבקה
המעברה
עם רדת הגשמים והרוחות העזות בחורף, האוהל התמוטט ונרטב. ואנחנו נותרנו רטובים ורועדים מקור.

הסבתא הלן מנור מספרת לנכדתה רבקה דונין על שנות ילדותה ומשפחתה.

שמי הלן מנור נולדתי במרוקו בשנת 1950 להוריי משפחת סויסה. ההורים שלי רצו מאד לעלות לארץ ישראל. וכשהייתי בת שלושה חודשים, הם היגרו לצרפת, שם היינו חצי שנה במחנה עולים, ולאחר מכן הפלגנו באוניה לארץ ישראל.

כשהגענו לארץ הביאו אותנו למעברה שהייתה ממוקמת ליד הגבול. שם שיכנו אותנו באוהל. תנאי המגורים בו היו קשים מאוד. עם רדת הגשמים והרוחות העזות בחורף, האוהל התמוטט ונרטב. ואנחנו נותרנו רטובים ורועדים מקור. ובקיץ חדר חום נורא באוהל. להורים שלי היה קשה במיוחד  בהתחשב בעובדה   שהיו להם אז שני פעוטות, אני הייתי אז  תינוקת קטנה בת מספר חודשים ואחי הגדול ממני שהיה בן ארבע בלבד. המצב היה קשה ולא נעים, ובלילות היו הערבים שמעבר לגבול היו חודרים למעברה ומנסים להרוג יהודים, זה היה מפחיד מאוד וקשה.

לאחר תקופה עזבנו את המעברה ועברנו לגור בעיר עכו. שם גרה דודתי ומשפחתה, הם עלו כמה שנים לפני ההורים שלי לארץ ישראל. בעכו ההורים שלי גרו סמוך מאוד לים וקרוב מאוד למשטרה. גדלתי שם עד גיל 17. החיים שם היו יפים, האנשים עזרו אחד לשני מתוך שמחה ועם המון אהבה ורצון לתת.

בשכונה שלנו הייתה מכולת – שם ערכנו את הקניות של מוצרי המזון, מידי פעם יצאנו גם לקניות בשוק בעיר העתיקה. בית הספר בו למדתי היה קרוב מאוד לבית, וגם קרוב לשפת הים.

כשהייתי בת 5 פרצה מלחמת סיני, במלחמה זו גייסו את אבא שלי. יום אחד בבוקר מוקדם שמענו קולות של "בומים" חזקים מאוד, אנייה מצרית הגיעה לחוף של חיפה והכוחות שלנו הפגיזו אותה.

בתקופה זו לא היה גז ולא מקרר. אימא שלי בישלה בפרימוס ועל פתיליה. לא הייתה לנו מכונת כביסה, אלא, כיבסנו ושפשפנו את הכבסים בידיים, לא היו מכוניות. אך החיים החברתיים היו טובים ומאושרים. כסף לא היה בבית, עבודה גם לא, את האוכל קיבלנו  תמורת תלושים ובהקצבה, זו הייתה 'תקופת הצנע'. עד שלאחר זמן אבא שלי השיג עבודה במפעל לצינורות ואז התחיל להיכנס מעט כסף לבית.

לאחר שסיימתי את לימודי התיכון. למדתי בבית ספר לאחיות ופתאום פרצה מלחמת ששת הימים, זה היה מפחיד מאוד. לא הייתי אז בבית עם ההורים, הייתי לבד בבית ספר לאחיות, ולבד עם הפחדים… שלוש מדינות רצו לתקוף את ארץ ישראל ולזרוק את כל היהודים לים, מה שהפחיד ביותר היה ששלושת מדינות ערב הן בגבול ארץ ישראל, שלושתן יצאו נגדנו למלחמה, וב"ה היה ניסים גדולים, ניצחנו וכבשנו את ירושלים העתיקה והכותל היה בידנו ב"ה.

אחר כך התחתנתי,לאחר שנה נולדה לי תינוקת, ופתאום פרצה בפתאומיות מלחמת יום כיפור. שתי מדינות ערב כבשו חלקים ממה שכבשנו במלחמת ששת הימים, היה זה בדרום, בסיני, ובצפון ברמת הגולן, המלחמה הזאת הייתה קשה וארוכה. התחילו לגייס את כל הגברים ונשארתי לבד עם תינוקת ולפני לידה, עבדתי כאחות בבית רפואה בנהריה. זו הייתה תקופה קשה מאוד, כי המלחמה הייתה גם קשה ..ב"ה אחרי חודש בערך האויבים שלנו נסוגו, ובניסים גדולים צה"ל הצליח להתגבר על האויבים, לאט לאט החיים הצליחו לחזור לשיגרה.

הזוית האישית

סבתא הלן ונכדתה רבקה משתתפות בתכנית הקשר הרב דורי. סבתא הלן סיפרה לרבקה את סיפור עלייתה החיים במעברה וההסתגלות לחיים בארץ.

מילון

מלחמת סיני
ידועה בישראל גם בשם "מבצע קדש הייתה מלחמה קצרה שהתנהלה בין ישראל, בריטניה וצרפת לבין מצרים, בין 29 באוקטובר ל-5 בנובמבר 1956 (כ"ד בחשוון עד א' בכסלו תשי"ז). במהלך המלחמה כבש צה"ל את חצי האי סיני, למעט רצועה צרה לאורך תעלת סואץ, השמיד תשתיות צבאיות רבות ופגע בצבא המצרי

מלחמת יום הכיפורים
פרצה ביום הכיפורים ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות כנגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים. המלחמה התרחשה בעיקר בסיני וברמת הגולן, ונמשכה עד 24 באוקטובר 1973, יום כניסת הפסקת האש לתוקף. חילופי אש נמשכו עד 26 באוקטובר בחזית המצרית בחצי האי סיני ועד 1974 בחזית הסורית ברמת הגולן..

ציטוטים

”ב"ה , לאחר חבלי קליטה הגענו את המנוחה והנחלה, והיום אנו רווים מילדינו נחת יהודי חסידי.“