מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מהמוות לחיים

אני וסבתי (המספרת)
סבתי כשהייה ילדה קטנה
המשפחה קמה לתחייה

שמי יפה סוניה קיטאי, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי, להלן סיפורי:

הסיפור הוא על אבא שלי אשר היה יליד פולין, אדם אמיד בעל מפעל ללבנים אדומות אשר שימשו לבניית בתים. בתחילת מלחמת העולם השנייה, זמן קצר אחרי שהנאצים כבשו את פולין, הרוסים נכנסו לצפון פולין וכבשו מספר כפרים וביניהם היה הכפר אשר בו אבא שלי גר יחד עם אמי, בזמן ההיריון של אמי עם אחותי רחל. כאשר כבשו הרוסים את הכפרים הפולניים הנוהל היה לאסור אנשים אמידים, להעלות אותם למשפט מהיר ולהגלותם לסיביר בכדי לעבוד עבודות כפייה. אבא שלי היה ביניהם, והאשימו אותו בכך שהוא ניצל את פועליו לרעה, דבר אשר לא היה נכון!

מספר ימים לאחר מכן נכנסו חיילים לתוך הבית של אמי ונתנו לה 20 דקות לארוז את החפצים שלה ולעזוב את ביתה, מכיוון שהצבא הרוסי החלטי להפוך את ביתה למפקדה שלהם. לאחר שאמי ואחותי רחל עזבו את הבית הכריחו אותן לעבור לגור בכפר נידח בדרום רוסיה להתגורר ולעבוד שם.

חלפו מספר שנים והרוסים החליטו שכדי לנצח את הגרמנים הם צריכים לעזור לממשלת פולין, אך התנאי של ממשלת פולין היה שהרוסים ישחררו את כל האסירים הפוליטיים שהם החזיקו. ממשלת רוסיה הסכימה לתנאי זה ושחררה את האסירים הפולניים וביניהם את אבא שלי. כל זמן כליאתו אבא שלי הוא עבר הרבה עינויים פיזיים ונפשיים, וביניהם שיקרו לו ואמרו לו שמשפחתו ונהרגה במלחמה. בזמן הזה הוא היה במצב נפשי קשה מאוד ולא היה לו כל רצון לחיות.

לאחר שחרורו אבי נסע ועבר כפר אחרי כפר בכדי לברר על משפחתו. כאשר הגיע לכפר קטן ונידח ברוסיה פנה אליו איש זקן  והתחיל לשאול אותו הרבה שאלות אישיות. בהתחלה אבא שלי חשד שאותו הזקן הוא מהקג"ב (שירות סובייטי סודי) ולא ענה על השאלות. אך לבסוף התעייף והתחיל לענות לשאלותיו של הזקן בכדי להפטר ממנו כמה שיותר מהר, וכך לאט לאט התברר לו שהזקן (שגם היה מפולין ואיבד את כל משפחתו במלחמה) החליט לעשות טובה לאישה מאוד טובה אשר ריחמה עליו ודאגה שיהיה לו אוכל ומקום לשינה. מסתבר שהאיש הזה החליט לבוא כל יום לתחנת רכבת בכדי לחפש אדם מסוים, קרוב משפחה של האישה הטובה, כדי שלא תהיה לבד עם שתי בנותיה (אני ואחותי). כאשר בהתחלה אבא שלי שמע את הסיפור הוא לא האמין לאיש, מכיוון שסיפרו לו בשבי שכל משפחתו מתה. לבסוף מרוב תשישות הוא החליט ללכת עם הזקן ולראות מיהי האישה הטובה אשר הזקן טען שהיא אשתו. כך האיש הוביל את אבא שלי לפגוש את אמא שלי, וכאשר הם נפגשו הם נפלו לזרועות אחד של השני ובכו מרוב אושר ושמחה. זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי את אבא שלי, וכל זאת בזכות האיש הנחמד.

וכמובן שיש גם את הסיפור של העלייה אבל זה כבר סיפור אחר…

הזוית האישית

הנכדה יעל: החוויות שחוויתי בכתיבת הסיפור הן שאני הכרתי את סבתי יותר לעומק וזכיתי להכיר אותה יותר לעומק, והיא נותנת לי כוח כל פעם שאני נזכרת בה. לפי דעתי זכיתי להכיר יותר טוב את עבר משפחתי ואת שורשי יותר לעומק בזכות עבודה זו!

מילון

תסיימי את האוכל בצלחת
לפי דעתי סבתא שלי אמרה לי את זה כל הזמן מכיוון שכאשר היא הייתה קטנה היה לה חוסר במזון והיא למדה לאכול כמה שיותא וכמה שרק אפשר.

ק.ג.ב
היה הגוף המרכזי שעסק בריגול והיה ארגון הביון והמשטרה החשאית של ברית המועצות, המפקדה הראשית הייתה בכיכר דזרז'ינסקי 1 (כיום לוביאנקה) שבמוסקבה. תפקידי הק.ג.ב. כללו ריגול נגדי, מודיעין חוץ, חקירת פשיעה חמורה, אבטחת אישים ומתקנים רגישים, אבטחת הגבולות, פיצוח צפנים, ריגול אלקטרוני ומאבק בחתרנות ובמתנגדי המשטר הסובייטי. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כאשר הוריי נפגשו הם נפלו לזרועות אחד של השני ובכו מרוב אושר ושמחה“