מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מדור לדור – סבא מספר

אני לומד מסבא על סיפור חיו
סבא בחתונה עם סבתי
מטוס "טופולוב" עיראקי נפל בבסיס שבו שרתתי

מדור לדור
סבא  משה, מספר על משפחתה של אמא ועל משפחתו של אבא. סבא היה הולך לעירייה, לרשום את הנכד לגן. זה היה התפקיד של הסבא ולא של ההורים. לרשום את הנכד לגן. הסבא היה נותן את שם משפחתו שלו ולא בהכרח את שם המשפחה של המשפחה הגרעינית. כך יכול היה לקרות מצב בו שני בנים מאותה משפחה – היו להם 2 שמות משפחה שונים.
 
ברומניה שמי היה ליוויו והיום שמי הוא לוי, כי עיברתתי אותו שעליתי לארץ. אני נולדתי ברומניה בעיר בוקרשט. הסיבה שיהודי רומניה החלו לעלות לארץ, מה שהביא לעלייה של יהודים לארץ, היו המאורעות  כלפי היהודים ברומניה. זכור לי מקרה, גרנו בבית משותף שחיו בו יהודים ונוצרים והשכנה הנוצרייה רצתה מאוד להגן עלינו כדי שלא יפגעו בנו, לכן הביאה צלב ושמה אותו על השער ואמרה "פה אין יהודים".
 
עלינו לארץ באוגוסט 1950, באונייה מנמל "קונסטנסה" לנמל חיפה. משם העבירו אותנו למעברת אליהו הנביא שבחיפה. הבתים במעברה היו עשויים מעץ ולא היו בהם שירותים נגישים. אם היית רוצה להתפנות היית צריך ללכת 3 ק"מ עד לשירותים. בלילה במידה והיית צריך להתפנות, אז היית מתפנה בבית בסיר לילה ואח"כ היינו שורפים קוביות סוכר כדי שלא יהיה ריח בבית.
 
ילדות בשכונת "בן דור"

כשהגעתי לגיל 4 עברנו לשכונת "בן דור". השכונה נקראה כך, משום שהיה טייס ששמו היה "עמוס בן דור" והוא נפל במלחמת השיחרור. מהשכונה הזאת, יש לי זיכרונות ילדות רבים: אני זוכר שהיה לי כיף לגדול ב"בן דור", למרות כל העוני. גרנו בדירה  בגודל של 36 מטר, גרנו: אני, אמא שלי, אבא שלי, ודודה שלי מרייה.

היו לי חברים מכל העדות: עיראקים, מרוקאים, רומנים….
אנחנו המצאנו לנו משחק: בנינו לנו עגלות מעץ וקשרנו להן חבל שיהיה לנו כמו הגה. אנחנו היינו נוסעים עם העגלה בירידות של הטכניון. ליד הטכניון היו הרבה עצי חרובים, ואנחנו הילדים היינו קוטפים חרובים,שמים בשקים ומשם חוזרים ל"בן דור".

ב"בן דור" הייתה רפת של פרות שנועדו לשחיטה, ושם היינו מוכרים את החרובים ומרוויחים כמה גרושים.היו לי מספר חברים בשכונה: משה לזר, יונתן סטינובר, מוריס מיכאל, דב הרצוג (כיום פרופסור), נחום לוי, מאיר פוקס…יום אחד יונתן קנה רדיו קטן, שהיה מאוד חדיש ומאוד יקר ואנחנו הלכנו אליו לשמוע ולהקשיב לרדיו שמענו את שירי "פול אנקה","קליף ריצ'רד","אלביס פרסלי", "הביטלס", "ניל סדקה"…..

 
אני זוכר, שעשינו שטויות עם החברים לדוגמה: יום אחד ישבנו מתחת לבניין אני ודב, ליד המדרגות. היו לנו מקלות קטנים שמצאנו. התחלנו לחפור בקיר, חפרנו וחפרנו ולבסוף הגענו לשירותים בבית של דב.
השירות הצבאי  
זכורה לי עוד תקופה מהחיים שהיא כמובן, הצבא. אני שירתתי בבסיס רמת דוד, ביחידת בינוי 302 .
במהלך מלחמת ששת הימים, שירתתי במחנה עמוס. יום אחד, כשהייתי בבסיס נפל מטוס "טופולוב"  עיראקי בסיס שלנו , זה היה אירוע קשה בו נהרגו חיילים שלנו, למזלי אני הייתי בצד השני של הבסיס וכך ניצלתי ולא נפגעתי. המשכתי לשרת במילואים עד גיל 52.

כיום יש לי נחת ושמחה מחמשת הנכדים שלי: דרור- בן 12 בכיתה ו, הילה- בת 11 בכיתה ו, ליאור- בן 8 בכיתה ג, גלעד- בן 8 בכיתה ג ואורי- בן 2

מילון

פוגרום
מאורעות נגד היהודים בחו"ל

מטוס טופולב
טופולב הוא שמה של חברה רוסית לתעופה וחלל שבסיסה במוסקבה. החברה קמה על בסיס המשרד לתכנון ניסויי המפורסם "טופולב" (OKB-156) שנוסד בברית המועצות על ידי אנדריי טופולב ב-22 באוקטובר 1922. החברה עוסקת כיום בפיתוח, ייצור ושיפוץ מטוסים, מערכות חלל ואווירונאוטיקה אזרחיות וצבאיות, כמו גם בתחומי טכנולוגיית הטילים והתעופה הימית ויצרה למעלה מ-18,000 מטוסי טופולב בדגמיהם השונים. נחשבת לאחת מיצרניות המטוסים המתקדמות ביותר במזרח אירופה.

ציטוטים

”"איין וואָרט ווייניקער גזינטר"“