מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מגיהינום לגן העדן

מהפגישה הראשונה של הקשר הרב דורי
התמונה שלי מסוריה, מהתמונות האהובות עליי
העלייה לארץ ישראל וההנצחה

נולדתי בשנת 1941, בסוריה דמשק, ליוסף ולפולין. בסוריה, התגוררנו יחד עם הדוד באותו הבית ולמדנו בתלמוד תורה בנים ובנות. בבית היתה באר גדולה ממנה שאבנו מים. אבא עבד בצביעת בדים וחוטים ולמעשה ניהל עסק עצמאי עם הדוד רפול. אבי עסק במסחר בדים גם בלבנון.

בשנת 1948, אסרו על היהודים לצאת מסוריה ולהיכנס לסוריה, כך שאבי נשאר בלבנון ובלית ברירה, שלח אנשים שיעזרו לנו לצאת מסוריה. בשנת 1948, ברחנו מסוריה ללבנון, בכך שהתחפשנו לערבים בגלל שהתחילו להציק ליהודים בדרכים. אמי לקחה אתה ארבעה ילדים, כשאחי הצעיר היה בן חודש. היא התחפשה לערביה והתחזתה לאשתו של המבריח הערבי וילדיה התחזו לילדיו וקיבלו שמות ערבים. אני באותו היום לא ברחתי עם אמי, אלא עם בחור ארמני שנשלח על ידי אבי יחד עם אחי ואחותי התחזינו לילדיו של המבריח הארמני.

 

בלבנון, למדתי רק שנה אחת ועזבתי את הלימודים כדי לעזור לאבי בפרנסת המשפחה. אני עבדתי בתפירת כפתורים. במשך השנים האנשים התחילו להכיר את אבי והמצב שלנו נהיה יותר טוב. היו לנו חיים שקטים בלבנון במשך 11 שנה והאחים שלי למדו בבתי ספר ואני המשכתי לעבוד בתפירה. אבא שלי עזר מאוד ליהודי סוריה, לברוח מסוריה ללבנון, בלי שום כסף ובגלל זה היה כל כך טוב לב וממש גיבור בשבילי.

בשנת 1959, התחילו הערבים להציק ליהודים גם בלבנון. אבי גם עזר ליהודי סוריה, שהגיעו ללבנון, לברוח לישראל דרך הים לראש הנקרה, כי גרנו קרוב לים. קראו לו יוסף קמכז'י. אבי פחד מאוד עלינו ושלח אותנו לארץ ישראל דרך טורקיה, אבל הוא נשאר למכור את העסק, ואחרי חצי שנה נודע לנו שנפטר. עד היום אנו לא יודעים איפה הוא קבור ואיך הוא נפטר. אנחנו חושבים שאולי הערבים רצחו אותו.

כל רכושנו וכספנו נשארו בלבנון ובגלל זה היה לנו קשה בישראל, בגלל שלא נשאר לנו רכוש או כסף. לבן של דודתי היתה אורוות חמורים בשכונת התקווה ואנו גרנו שם עד שחסכנו כסף לקנות דירה. אני התחתנתי עוד כשגרנו באורוות הסוסים, בשנת 1960. בשנת 1962, הסוכנות עזרה לאמי לקנות בית בבת ים, ברמת יוסף.

אחי יצחק היה גבר יפה תואר בן 23, אהבתי אותו מאוד ואני הייתי כמו אמא בשבילו. הוא לא הסתדר בבית הספר ולכן עבר לקיבוץ. אהבו אותו מאוד והפכו אותו לחבר קיבוץ רשמי, הוא היה חבר בקיבוץ כברי. גם כשהיה חייל, המשיך לגור בקיבוץ. אח שלי נלחם במלחמת ששת הימים ונפל במלחמה.

הזוית האישית

סבתא לילי: מאחלת לרועי וללידור כל טוב בחיים הצלחה בלימודים וכל מעשה ידכם.

רועי: מאחל לסבתא לילי המון בריאות, אושר וחיים טובים.

לידור: אני מאחל ללילי המון אושר, אהבה וחיים טובים.

מילון

יא חביבי יא עיני
אהובי, עיניים שלי

ציטוטים

”"להיות משפחה מאוחדת זה חשוב יותר מכל דבר אחר"“