מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מגוריי בעיר היופי

תמונה שלי ושל סבתא שלי מלפני 4 שנים
סבתי בחולצה השחורה.
הילדות בעיר קונסטנטין

שלום, שמי ויויאן. נולדתי באלג'יריה בעיר קונסטנטין. גרתי בבית שבו גרו חצי יהודים וחצי ערבים והיינו ביחסים טובים מאוד, הבית היה בשוק ערבי. גרנו בחדר אחד אני, דוד (אחי) אבא (שלום) ואימא (אליס). היה לנו קצת צפוף אבל עם המשפחה היה חם ונעים. מחוץ לחדר היה מסדרון והיה גז קטן של כולם. תמיד אימא שלי בישלה לנו מטעמים טעימים מאוד. כשהיינו רוצים להתקלח היינו הולכים לחמאם ומתקלחים שם (חמאם זה מקלחת בסגנון ערבי). מקומות המפגש היו: בית הכנסת ובית הקפה. היינו קונים את האוכל במכולות, בשווקים, היו אטליזים בשביל לקנות בשר ועופות.

שיחקתי עם חברות מהשכונה בקלאס, היינו מדברות והייתי קוראת הרבה ספרים. גרנו בעיר על הר אז לא היה ים, אבל בחופשים היינו הולכים לים. נהניתי מאוד לבלות עם חברותיי בים, תמיד כל שנת הלימודים חיכיתי בצפייה מרובה ללכת לים.

 אצלנו לא היה בית כנסת כי גרנו כאמור בתוך שוק ערבי, אבל היינו הולכים ברגל לבית כנסת באזור. אבא שלי היה חולה ואיבד את מקום עבודתו אבל אימא עבדה בעבודות ניקיון. ההורים שלי היו מבוגרים כי הם היו בנישואים שניים. אבי איבד את משפחתו ובמשפחה היו שמונה ילדים. כשנולדנו (אני ואחי), היינו המלאכים של הוריי כי הוא ידע איך זה לאבד משפחה, אז הוא הגן עלינו מכל משמר.

כל המשפחה שלי זכתה לעלות לישראל למרות שהייתה לנו אזרחות צרפתית והיינו יכולים ללכת לצרפת בתנאים יותר טובים, אבל רצינו להיות בארץ הקודש מטעמי ציונות.

הזוית האישית

הנכד אלעד: אני מאוד נהניתי לראיין את סבתי ואני מאחל לה אושר, בריאות וכל טוב.

מילון

בונז'ור
שלום בצרפתית.

קונסטנטין
קונסטנטין (בערבית: قسنطينة) היא עיר ומחוז בצפון-מזרח אלג'יריה. אוכלוסיית העיר מונה כ-350,000 תושבים והיא השלישית בגודלה במדינה, אחרי אלג'יר ואוראן. העיר קרויה על שמו של הקיסר הרומאי קונסטנטינוס, אשר בנה אותה מחדש בימי שלטונו. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”ציונות והאהבה לארץ זה בלתי פוסק ואסור שזה יפסיק“