מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מגדלי הפרחים המצטיינים הצמיחו מתנדבת

סבתא עידית ונעמה
אולר הרכבה. של חיים, אבי עידית

סבתא עידית מגן (65) ונכדתה נעמה מגן (8 וחצי). עידית היא אמא של ספי, אבא של נעמה.
 
הקשר הרב דורי: עידית מדריכת התוכנית בבית הספר "הדר השרון" שבתל מונד (עם איילת שחק). נעמה עוד לא משתתפת (בשל גילה הצעיר), אבל אם התוכנית תימשך עד שתגיע לכיתה ו' – "יש בהחלט סיכוי". נכדה אחרת של עידית, שחר, כבר לקחה חלק בפרוייקט.
 
הבית של סבתא: על נחלה במושב חירות בשרון. הנחלה: 3 דונם צמודים ו-27 דונם חקלאיים בהם מגדלת המשפחה אבוקדו, חציר ואננס. עידית מספרת שכל אננס גדל על שיח משלו ומשך הבשלת הפרי כשנה וחצי. היא עצמה גרה בבית הסמוך לבית ההורים שבו גדלה, בית שבו גר היום אחד מבניה.
 
הבית של נעמה: גם הוא במושב, "בשכונת הבנים", שתי דקות הליכה מהבית של סבתא. לנעמה שתי אחיות גדולות (עופרי ושחר) ואח קטן (אורי), אביה (ספי) עובד כחשב בחברת "שטראוס", אמה (מיכל) מנהלת גן ילדים ("פינה בלב") בתל מונד.
 
עיסוקי עידית: מורה בגימלאות, בשנת 2000 פרשה אחרי 28 שנות הוראה. את דרכה המקצועית החלה כמורה לכלכלת-בית ("מקצוע שנמוג") ועברה עם השנים, לאחר הסבה, ללמד מחשבים. היום, כגימלאית, היא מתנדבת בשלושה מקומות. התנדבות ראשונה ב"קשר הרב דורי", התנדבות שניה – כסייעת למורה בכיתה א', התנדבות שלישית – יום בשבוע ב"בית לווינשטיין", במחלקות פגועי-ראש ושיקום נוירולוגי כ"קולטת משפחות חדשות".
 
 

תועדת הוקרה. עידית קיבלה על התנדבות בבית לווינשטיין

תועדת הוקרה. עידית קיבלה על התנדבות בבית לווינשטיין
עיסוקי נעמה: תלמידת כתה ג' בית ספר הדר השרון, אחר הצהריים משתתפת בחוג רכיבה (על סוסים) ושרה בשתי מקהלות: מקהלת בית הספר ומקהלת המושב ("קול אלט"). הרפורטואר שלהם, מספרת, כולל שירים באנגלית ובאיטלקית וכמובן את המנון המושב – "ביתי הקטן במושב חירות".
 
קורות עידית: ילידת חירות, מארס 1947. אחות קטנה לשני אחים גדולים. בת להורים שהגיעו למושב בשנת 1938, שמונה שנים לאחר הקמתו. הוריה ילידי גליציה פולין שעלו לארץ בשנת 1935, שהו במגדיאל, עבדו אצל איכר אמיד ששמו מקלר (דמות מפתח בחייהם) ועברו לחיות כחקלאים עצמאיים בחירות.
 
מפית. מזכרת מבית צילה, אמא של עידית, בפולין

מפית. מזכרת מבית צילה, אמא של עידית, בפולין
 
אביה, חיים גוטפריד, ראה ברכה בעמלו כחקלאי. בין היתר גידל מטעים, משק חי, פרחים והצליח גם כדבוראי. אמה צילה, היתה שותפתו לעבודה ולניהול המשק.
 
תעודה. מקום שלישי בגידול ורדים, תערוכת הפרחים, חיפה, תשי"ג 
 
עידית למדה בתל מונד (יסודי) ובתיכון "רופין". בנעוריה עזרה להורים במשק ("בהרכבות במטעים"). שירתה בצה"ל לפני מלחמת ששת הימים (בגדוד 601 של הנדסה קרבית). אחרי השחרור נסעה לקרובים באמריקה ועם פרוץ המלחמה חזרה מיד לארץ ("על המטוס הראשון"). בעת שרותה הצבאי פגשה את בצלאל, הקשר הגדודי, ובשנת 1968 נישאה לו. השניים נשואים 45 שנים והם הורים לארבעה – ספי, יעל, אביב וגיל (ויש גם שמונה נכדים). בטרם התחתנה למדה עידית שנה באוניברסיטה העברית (סוציולוגיה ומדע המדינה), אחרי החתונה עברה לחיפה והחלה ללמד שם כלכלת בית ("עשיתי חודש הכשרה"). לימים הוסיפה השתלמויות בתחומי הפדגוגיה (כולל חינוך מיוחד) ועברה לדבריה קורס מיוחד אצל חפציבה חמותה, אמו של בצלאל, בתחום הבישול המרוקאי ("עמדתי לידה עם מחברת").
 
ישראלי: "שיר הרעות", עידית.
 
איחולים: "שלום". 
 
__
התיעוד נעשה כחלק ממיזם "דור 3 – שלושה דורות של ישראלים: לכבוד שנת העצמאות ה-65 למדינת ישראל", במסגרת תכנית הקשר הרב דורי–"מזקנים אתבונן". צלמת: רלי אברהמי. כתב: אבנר אברהמי
 

מילון

בית לווינשטיין
בית חולים שיקומי של קופת חולים כללית ברעננה. מהמובילים בעולם. מתמחה בשיקום של נפגעי ראש ועמוד שדרה ומטפל בעיקר בנפגעי תאונות דרכים ופצועי צה"ל.

ציטוטים

”ישראלי - שיר הרעות“