מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מבצע תינוק

חיבוק אוהב של נכדה וסבתא
סיום תיכון י"ב בביה"ס בקיבוץ נגבה
פינוי ילדי נגבה

נולדתי בקיבוץ נגבה  באביב  1944.

בשנת 1948 הוכרזה מדינת ישראל והתחילו הקרבות הקשים לכיבוש הנגב.

נגבה הייתה אחד מן הישובים שעמדו בפרץ נגד הצבאות הערביים, והקרב היה מן הקשים ביותר .

אחד משמות המבצעים במלחמה זו היה ”מבצע תינוק" .

במבצע זה הוחלט שכל ילדי הדרום שהם בסכנה בישוביהם יפונו לישובים בטוחים יותר במרכז הארץ.

בלילה בחצות העירו אותנו (ילדי נגבה) ובדממה מוחלטת נכנסנו כולנו למשוריינים כדי לנסוע ולעזוב את הבית החם והאוהב . זה היה לילה לא פשוט גם לנו ובעיקר להורינו. רוב ההורים נשארו להגן על הקיבוץ (בעיקר הגברים), אבל גם חלק גדול מהנשים נשאר במקום ולא ליווה את ילדיהם במסע לילי זה. הורי נשארו בקיבוץ ומי שליווה אותנו אותי ואת אחי היו המטפלות שלנו.

בשלב הראשון הגענו לקיבוץ גבעת ברנר אבל מהר מאוד פינו אותנו גם משם צפונה לרעננה ולאחר מכן הגענו לבניין גדול שבוא שיכנו את כל ילדי הקיבוץ זה היה בנס ציונה, שם בילינו מספר חודשים.

בתאריך – 12.7.1949 ההתקפה על נגבה נכשלה והטנק שהגיח ממשטרת עירק סודן (המשטרה שאיימה כל המלחמה על נגבה)  נבלם, וכאן הגיע לסיומה ההתקפה על הקיבוץ, נגבה השתחררה מהאויב הערבי. עד היום חוגגים את חג הקיבוץ בתאריך זה.

אני ואחי הינו בין הילדים הראשונים שחזרו לקיבוץ . הקיבוץ היה הרוס לגמרי כמעט לא נשאר מבנה אחד שלם אבל מגדל המים שהיה גם מבנה התצפית הגבוה של הקיבוץ נשאר עומד על תילו ועד היום הוא סמל של מלחמת השחרור ומסמל את עמידת של נגבה במלחמה זו.

היום בכניסה לבית הקברות הצבאי בקיבוץ  עומד בגאווה הטנק המצרי וגם הוא מסמל את העמידה הקשה והאמיצה של חברי הקיבוץ וחטיבת גבעתי.

20161209_082630_hdr

העשרה: "המערכה על נגבה"

הזוית האישית

מיה: אני מאחלת לסבתי שלא תהיינה עוד מלחמות. נהניתי מאוד לעבוד אתך למדתי המון…… סבתא יונה: שלא תדעי עוד מלחמות. תמיד ידעתי שאת רצינית, אחראית וכיפית. תענוג לי לעבוד ביחד אתך ולספר לך את חוויותיי מילדותי. שנמשיך ליהנות ביחד.

מילון

תילו
נשאר עומד במקומו

ציטוטים

”כניסת ילדי נגבה למשוריינים ועזיבתם את הבית וההורים.“