מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מביזרטה שבתוניס למורדות הכרמל

שחר לוי וסבתה אסתר לוצקי
אסתר בצעירותה
חיים לא פשוטים הביאו לבסוף לאהבה, אושר ושמחה

סבתי נולדה בעיר ביזרטה שבתוניס. היא עלתה לארץ ישראל כשהייתה בת 12 בעקבות האנטישמיות בארצה.
מיד עם ההגעה ארצה העבירו את המשפחה ליישוב שכיום נודע בשם בית שמש. הם גרו באוהלים וצריפים.
התנאים היו קשים מאוד. לא היה חשמל ולא היו מים וחילקו להם תלושים בשביל מזון. לתקופה הזו בהיסטוריה הישראלית קראו תקופת "הצנע". באותה תקופה היה מאוד קשה ועצוב, והיה קשה לחזור לשגרה ולחיים
האמתיים.
 
הדברים השתפרו כשאחת הדודות, שכבר הייתה בארץ, שמעה שהם עלו לארץ ובאה לקחת את המשפחה
לתל אביב, לשכונת נווה שרת. סבתא שלי התחילה להכיר את המקום והם כבר התחילו להתרגל לחיי היום-יום,
אבל אמה של סבתא נפטרה לפתע, מצער ומכאב, כתוצאה מהתקף לב, כשהייתה בת 44.
 
סבתא גדלה למעשה בלי אמה, אלא עם סבתא חורגת, שאותה לא אהבה. לכן, באחד הימים סבתא שלי
ברחה לדודה, שגר בחיפה. היום אזור זה נקרא טירת כרמל הדרומית .
 
אחת השכנות של דודתה של סבתא רצתה לקנות בית. סבתא שלי הלכה לראות את הבית בכפר טירת הכרמל.
אחת מנשות השכונה ראתה את סבתא שלי, צעירה ויפה, וביקשה אותה ככלה עבור בנה, השידוך הצליח ,
היה זה סבא שלי יצחק, שאתו היא אכן התחתנה.
היא נישאה צעירה, רק בת 15. בגיל 16 כבר נולד בנה הבכור.
היום יש לה שמונה ילדים, שאותם היא גידלה באהבה, אושר ושמחה.

מילון

צנע
תקופה במדינה שבה היה מחסור רב במוצרי מחייה בסיסיים

ציטוטים

”בתוניס היה קזינו "לקפהריז" ורחבת ריקודים בה רקדו הבחורות הצעירות עם חיילים צרפתיים“