מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מבגדד לאם המושבות

אני וסבא שלי מלפני כמה שנים.
סבי בא מהצבא ומדליק חנוכייה בגן של אבי.
סיפורו של סבי

סבי נולד בבגדד בשנת 1940. שם אימו היה נגי'ה ושם אביו היה אליהו. בשנת 1940 התרחשה מלחמת העולם השנייה, המלחמה השפיעה גם על הקילה היהודית בבגדד, היות והמון ערבי מוסת נקרא לבצע פוגרום ביהודים מה שאכן קרה בשנת 1940 (ה"פרהוד"). אבי היה הבכור מבין אחיו ואחיותיו. אמו הייתה תופרת ואביו היה נהג משאית אשר העביר סחורה וטובין בכל רחבי המזרח התיכון, כאשר נסיעה אחת יכלה להימשך מספר חודשים. סבי הצטרף אליו לאחד המסעות כאשר היה כבר ילד גדול וכך יצא לו להכיר את המזרח התיכון מקרוב.

בשנת 1951 עלתה כל יהדות בגדד ברכבת אווירית ישירות לישראל. את רכושם החרימו השלטונות וכך הגיעה משפחתו של סבי לארץ ישראל למעברת פרדסיה, ולאחר תקופה קצרה לאבן יהודה שם חיו סבי, הוריו וחמשת אחיו בבית עם חדר אחד. בגיל 16 הצטרף סבי אל בית הספר הטכני של חיל האוויר על מנת להקל במעט על המצב הכלכלי הקשה של משפחתו. בגיל 18 התגייס לחיל האוויר כמכונאי מטוסים (שם שירת במשך כ 30 שנה).

כאשר היה סבי בן 20 נפטר אביו בפתאומיות, והוא סייע לאימו בנטל הכלכלי הכרוך בגידול חמשת אחיו הקטנים ממנו. בגיל 24 התחתן סבי עם סבתי שהייתה שכנה שלו וגם חברתה של אחותו. הם עברו לגור בעיר עפולה, קרוב לבסיס חיל האוויר. שם נולדו שתי הדודות הגדולות שלי ואבי. לאחר הולדתו של אבי עברו סבי וסבתי לפתח תקווה שם נולד דודי הצעיר. סבי המשיך לשרת בחיל האוויר כקצין, השתחרר בגיל 47 והמשיך לעבוד ועובד עד היום בתחום האחזקה והניהול.

לסבי משפחה גדולה נכדים ונינים. הוא מהווה לנו דוגמה לאופן בו יש להתנהג למשפחה ולזולת.

תוספת: סיפור של סבא – האבטיח של הילד החרוץ 

״פעם היה מישהו שרצה לאמץ ילד חכם. הוא הלך לשוק, נתן לילד 10 שקלים ואמר לו: אני צריך שתקנה לי ולחמור שלי ארוחה, ואם יבוא אורח שנוכל לכבד אותו. הילד אמר שהוא לא יצליח והלך. אז האיש פנה לילד אחר, גם הוא לא הצליח, וכך גם השלישי. עד ש"הילד החרוץ" ניסה: הוא הלך לשוק, קנה אבטיח והביא לאיש. הוא אמר לאיש שאת האבטיח הוא יוכל לאכול, הקליפות יהיו בשביל החמור, ואם יבוא אורח יהיה אפשר לכבד אותו בגרעינים. מאז יודעים במשפחה כשיש אבטיח עם גרעינים יודעים שזה ׳האבטיח של הילד החרוץ׳.״

 

הזוית האישית

סבא יחזקאל השתתף התכנית הקשר הרב דורי ותועד על ידי נכדתו דור. התכנית נערכה בחטיבת הביניים בן גוריון בפתח תקוה, התשע״ט.

מילון

פרהוד
(בערבית: الفرهود, בתרגום חופשי: "ביזה", "שוד") הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות תש"א, ביוני 1941. בפרעות נרצחו לפחות 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. מספר בני האדם שרכושם נבזז הגיע לכ-50,000. הנרצחים נקברו בקבר אחים בבגדאד. האירועים שימשו כגורם מאיץ לצמיחתה של המחתרת הציונית בעיראק ולתהליך שבסופו של דבר הביא לעליית יהודי עיראק לארץ ישראל במבצע עזרא ונחמיה, עשור לאחר מכן. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”התרנגול הטוב מהביצה שלו קורא“

”סבא רבא היה נהג משאית אשר העביר סחורה בכל רחבי המזרח התיכון, נסיעה אחת יכלה להימשך מספר חודשים“

”את האבטיח אפשר לאכול, הקליפות יהיו בשביל החמור, ואם יבוא אורח יהיה אפשר לכבד אותו בגרעינים (האבטיח של הילד החרוץ)“