מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מאיגרא רמא לבירא עמיקתא

דינה וליהי
דינה בצעירותה
מחיים עשירים ומלאים באלג'יר, סבא ראש העיר עד לפחד ורדיפות

מאיגרא רמא לבירא עמיקתא
הערבים היו מאוד עניים, וסבא שלי היה עוזר להם. הם היו אוכלים אצלנו ולאחר כמה זמן המחבלים הערבים
ארגנו ארגון בגלל שהם רצו לכבוש את אלג'יר. הם שרפו דירות של יהודים, עשירים ועוד.. העשירים והיהודים
שנשרפו להם הבתים הגיעו אלינו וגרו אצלנו מפני שהיינו משפחה עשירה.
 
סבא שלי היה ראש העיר והיה גם רב בבית הכנסת, במשפטים היו קוראים לו שיחליט מה העונש. לנו לא שרפו
כלום, למרות שהיינו משפחה עשירה. היו לנו שתי חנויות של בדים ושתי חנויות של חומרי בניין, בית מרקחת
ומכולת.
השיח, זקן השבט,  הציע לאבא שלי שנברח לצרפת ושיגמר הבלגן שנחזור. אבא שלי בכה ולא ישן שבוע.
סבא שלי סיפר לו שהוא שמע שרוצים להרוג אותנו. ביום שבת היינו סגורים, לא יצאנו  ולא דיברנו עם אף אחד.
במוצאי שבת ברחנו עם אמא וכל הילדים לעיר נמל, וביום ראשון בשש בבוקר יצאו מבית כנסת יחד עם שבעה
ספרי תורה, סבא, סבתא, אבא, אחותי ודוד שלי נהג באוטו. היה לנו אוטו של שבעה מקומות ושם הם נסעו ולידם
היו מונחים ספרי התורה.
נפגשו כולנו בעיר הנמל. נשארנו אצל בני הדודים שלנו שבוע, לא יצאנו כי פחדנו שגם שם יהרגו אותנו.
לאחר מכן נסענו לצרפת, למרסיי, עיר הנמל, התחבאנו שם במלון חודשיים. היו באים להביא לנו אוכל לחדרים,
עשו לנו גם בדיקות במקום כמו בדיקות דם וצילומים, כל מה שרצינו הביאו לנו. כאשר סיימנו את כל הבדיקות
הפלגנו באונייה שבוע והגענו לארץ ישראל.

מילון

מאיגרא רמא לבירא עמיקתא
לשון משל לנפילתו של אדם משיא ההצלחה עד לעמקי השפל.

ציטוטים

”בין הדברים החשובים והיחידים שלקחנו איתנו היו שבעה ספרי תורה“