מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מ"אוד מוצל מאש" לשבט ישראלי

הסבתא מרים שוחט עם הנכדה יסמין גלברט
מרים הרצברג, בשדה שליד ביתי.
משפחתנו כדוגמה לקיבוץ גלויות

אבי שמשון הרצברג שנולד בעיר לבוב, בזמנו פולין, עלה לארץ בגפו בשנת 1938.

באותה שנה עלתה גם אמי, דבורה קלרייך מהעיירה בורשטין שבחבל סטניסלב, גם היא בפולין, אחרי אחותה רבקה.

שניהם באו ממשפחות גדולות ואוהבות, שכולן עד האחרון – הורים, אחים אחיות אחיינים דודים נספו בשואה. בישראל היו הורי כשני עלים נידפים ברוח ללא בן משפחה קרוב אחד (פרט לאחותה של אמי), וכך מורשת משפחותיהם הייתה מונחת על כתפיהם הדלות. אני גדלתי, כמובן, ללא סבא או סבתא והיום כשאני סבתא גאה ל-7 נכדים, אני יודעת מה החסרתי בחיי.

יחד עם זאת, לאושרנו הגדול הקמנו משפחה לתפארת. כל ילדינו נישאו והביאו לנו נכדים.

נכדינו הנם צאצאי גלויות רבות. כמו שציינתי מקורותיי בפולין. יש לנו יוצאי הונגריה ויוצאי עיראק, יוצאי מרוקו, יוצאי רוסיה ויוצאי לוב.

אם תשאל אחד מנכדינו – מהי עדתך? הוא יסתכל עליך בתימהון ויענה "אני ישראלי".

בהזדמנות זו אספר סיפור קצר ומשעשע:

בתנו תמר בת ה- 8 חזרה יום אחד הביתה מבית הספר ושאלה אותי: "אימא מאיזו עדה אנחנו"? שאלתי אותה מדוע היא מתעניינת. תשובתה הייתה: "אני חושבת שאנחנו מרוקאים, מאחר ויוסי הביא אותו מתכון ללביבות כמו שלי, והוא אמר לי שהוא מרוקאי".

כשאני נזכרת בהורי, שנשארו כ"אוד מוצל מאש" בודדים ממשפחותיהם, וכשאני מסתכלת היום, על השבט המדהים והגדול הכולל גם את הנכדים והנינים של אחי ואחותי, המייצגים את כל גלויות ישראל, אני מרגישה סיפוק וגאווה גדולים ומאחלת לכולם חיים טובים ומשמעותיים.

הסרט שלנו

הזוית האישית

מרים שוחט: מאד שמחתי על כך שיסמין הזמינה אותי להשתתף בתכנית "הקשר הרב דורי". ראשית זו הייתה הזדמנות נהדרת בשבילנו להיפגש מידי שבוע שזו כבר שמחה. שנית, למדתי להכיר את יכולותיה המדהימות של יסמין החמודה ואת כישורי עבודת הצוות שלה. שמחתי מאד לספר לה תוך כדי כתיבה את תולדות משפחתי, שבדרך כלל איננו משוחחות על כך ויסמין נכדתי, אומרת שהיא נהנתה לשמוע וללמוד על חיי ועל עברי.

מילון

אוד מוצל מאש
במקור פירושו עץ שנשרף כמעט עד סופו וניצל מכליה ברגע האחרון. מטפורה לניצולי השואה שכל משפחתם נספתה והם היחידים ששרדו.

ציטוטים

”תהיה זהיר, כך תוכל לעזור לאלוהים לשמור עליך.“