מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מאה שנה בתל אביב

סבי איל ואני במפגש של הקשר הרב דורי.
משפחת גוסטומילסקי בביתם.
זיכרונותיו של סבי

סבו של סבי, ראובן גוסטומילסקי עלה ארצה מרוסיה בשנת 1920 בגיל 20, הוא עשה את דרכו לארץ ישראל במסע רגלי שנמשך כשנה כשהוא לוקח עמו את אחיו הצעיר שפסל, באמצע הדרך באירופה החליט אחיו שפסל שהוא משנה את דרכו וממשיך באונייה לארגנטינה.

ראובן הגיע ארצה ונשלח לעבודות בגליל ליבוש הביצות שהיו מקור ליתושי האנופלס שהוו מקור למחלות ומגפות בארץ ישראל. לאחר תקופה של כשנה עבר להתגורר בתל אביב.

משפחת גוסטומילסקי בביתם

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-2-%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%a8%d7%91-%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%99

ראובן היה איש חרוץ מאוד ועבד בכל מיני עבודות כפיים, באותה עת אשתו שושנה שעל שמה נקראת גם אמי קרן שושנה טיברגר גרין נולדו להם שלושה ילדים: מיכאלה, אשר והדרה סבתא רבתא שלי.

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-3-%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%a8%d7%91-%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%99

סבתא רבתא שלי, הדרה, מתחת לביתה בתל אביב

בית המטבחיים

ראובן שהיה איש חרוץ ובעל יוזמות החליט להקים בתל אביב בתחילת שנות ה – 30 את בית המטבחיים ועמד בראש ארגון הקצבים והשוחטים שעסקו בשחיטה כשרה. הסיפור המעניין היה כשבית המטבחיים שהיה באותה עת ביפו ושירת גם את תושבי העיר תל אביב, חדל לשמש אותם בשל המתח עם ערביי יפו והיה צורך בהקמת בית מטבחיים בתל אביב. ראובן נרתם למשימה וביחד עם קבוצה של חברים ובסיוע של עיריית תל אביב הקים את בית המטבחיים ברחוב הורקנוס בתל אביב.

בית המטבחיים שירת את 40,000 תושבי תל אביב וסיפק בשר כשר. באותה תקופה הייתה צנע בארץ היה מחסור גדול במזון ובמיוחד בבשר. ראובן שהיה איש נדיב ורחב לב דאג לארח בביתו רבים מן התושבים ולהעניק להם ארוחה חמה. ראובן היה ממייסדי העיר תל אביב ותרם רבות לבנייתה ולשגשוגה של העיר. סבא רבא רבא ראובן גידל ביחד עם שושנה את שלושת ילדיהם ודאג לכל מחסורם.

סבתא רבתא שלי, הדרה, התחתנה עם משה שאף הוא נולד בתל אביב והיה בן למשפחה שעלתה מפולין טרום מלחמת העולם השנייה והיה בן למשפחה בת חמישה ילדים.

משה היה איש מוכשר מאוד היו לו ידיי זהב. בתום הלימודים בבית הספר המקצועי שבח התגייס לשורות ההגנה אחד מן הארגונים הצבאיים שפעלו בארץ ישראל להגנתה. כשהייה בחטיבת גבעתי שלחמה בגבול הדרום להגנת הארץ מפני הפורעים הערביים, באחת הפעולות נפצע בראשו וחטף רסיס. עם שחרורו הקים ביחד עם אביו מנחם טיברגר ואחיו האהרון בית מלאכה בדרום תל אביב, בית המלאכה עסק ביצור של חלפים לצבא ההגנה לישראל שהיה בראשית דרכו וכן מוצרים ממתכת לבניין כדוגמת : צירים, ידיות למיניהם וכדומה. בית המלאכה פעל בתקופה קשה מאוד של מיתון אך למרות זאת הצליח לפעול ולהתפתח.

כל השנים הללו סבא רבא שלי משה עבר טיפולים קשים להתמודד עם הפציעה הקשה שלו, מדי שנה היה נכנס לניתוח ולאחר תקופת התאוששות חזר לעבודה מלאה תוך שהוא לא נותן לפציעה להפריע לו בשגרת היום יום. סבא רבא שלי משה נשא לאישה את הדרה לבית קולסתמלסקי בשנת 1953 ובשנת 1955 נולד סבי אייל כבן יחיד למשפחת טיברגר. בשנת 1966 כשהפציעה החמירה הוחלט לשלוח אותו לניתוח בניויורק, ניתוח שלא קם ממנו ונפטר והוא בגיל 39.

סבתא רבתא שלי הדרה נישאה בשני בשנת 1968 לזאב " ווילי טפר " והם היו נשואים במשך 33. שנה עד פטירתו בשנת 2001. ווילי היה איש מוכשר מאוד היו לו ידיי זהב והתחביב העיקרי שלו היה צילום הוא היה בחוג הצילום של אגד מקום עבודתו וצילומיו זכו לפרסום כלל ארצי. סבי איל התחתן עם סבתי אתי וביחד גידלו שלוש בנות: קרן הבכורה (אמי), אלינור ואוריה.

סבתי הייתה מורה וסבי היה ספורטאי מצטיין ובוגר ווינגיט ואף שיחק בנבחרת הנוער של ישראל בכדור עף, בצעירותו שיחק כדורגל במכבי תל אביב והיה קפטן של קבוצת הנערים. אהבתו לספורט עברה גם לנכדותיו שהינן שחקניות מצטיינות בנבחרת אס"א תל אביב בכדור מים ומייצגות את בית ספר מגן בנבחרות שונות כמו :כדורגל, כדורסל, אתלטיקה, כדורעף …

אמי קרן שגדלה בבית משפחת טיברגר בתל אביב, נישאה בשנת 2002 לאבי סטיב שעלה ארצה מבלגיה בשנת 2000 והגשים את החלום הציוני – לעלות לארץ ישראל. נולדו להם שלוש בנות התאומות המקסימות שירלי ונועה שנולדו בשנת 2005 וכעבור חמש שנים נולדה אחותנו הקטנה שני בשנת 2010.

הזוית האישית

סבי אייל טיברגר ואני במפגש הראשון של תכנית הקשר הרב דורי.

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-1-%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%a8%d7%91-%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%99

מילון

מיתון
תקופה של פעילות כלכלית מעטה.

ציטוטים

”תמיד להאמין בעצמנו שאנו יכולים לעשות הכל גם שקצת קשה לנו .“