מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

לתת את הנשמה ואת הלב

אבא, אמא, אחי ואני בילדותי
מרקו במהלך השירות הצבאי
אלוף משנה יעקב מרדכי - מרקו: סיפור חייו, השזור בתולדות המדינה וצה"ל

מבולגריה לישראל

מרקו נולד בסופיה שבבולגריה בתאריך 14/10/1934 לרחל אסא וז'ק יעקב. הוא היה ילד הזקונים אחרי אחותו הבכורה, בלה, שהייתה בת 11 כשנולד, ואחותו השנייה לילי. ז'ק, אביו של מרקו, היה מנהל חשבונות אמיד ולאמו הייתה חנות ממתקים מצליחה במרכז סופיה. הקשרים המשפחתיים היו קרובים וחמים ובני המשפחה המורחבת בילו הרבה יחד.

מרקו בבולגריה עם אחיותיו הגדולות – בלה ולילי

בתקופת השואה התפנו רוב יהודי בולגריה מהערים המרכזיות לערי ספר. בני משפחת יעקב התפנו לפרדיננד (היום מונטנה).

מרקו מימין על כתפי אביו, לצד דודו ובן דודו. על חולצת המבוגרים טלאי קטן לסימון יהדותם

עם סיום המלחמה חזרו לביתם שבסופיה. מרקו למד בקולג' צרפתי והיה פעיל ב"שומר הצעיר". בהיותו בן 14 עלה אבא לארץ ישראל יחד עם חבריו מהשומר הצעיר, במסגרת עליית הנוער, לכפר הנוער החקלאי בן שמן – שם למד במשך כשנתיים.

עם חברים בטיול חיפה – חברות שנמשכה לאורך כל החיים

הוריו של מרקו עלו לארץ בשנת 1949 יחד עם רוב יהודי בולגריה. הם שהו בהתחלה בפרדס חנה ובשנת 1951 עברו לגור במושבה הגרמנית בירושלים. אבא עבר לגור עם המשפחה והשלים את לימודיו במכונאות רכב בבית ספר אורט בירושלים.

תמונה משפחתית בירושלים

 

השנים הראשונות בצה"ל

בסתיו 1953 מרקו מתגייס לצה"ל. הוא עובר את הטירונות כלוחם במסגרת גדודי חרמ"ש של השריון ותקופה קצרה משרת כלוחם בגדוד. ערב אחד הגיע לגדוד סא"ל משה דגני, מפקדה הראשון של הסדנה הגייסית. דגני חיפש אחרי אנשי מקצוע טכניים מקרב הלוחמים, כדי שיעברו קורס מכונאי טנק קרומבל. מה שאפיין את קורסי הטנקים הראשונים הוא שבקורסים הללו היו יותר חניכים מטנקים (היו רק שני טנקים…). מרקו נענה לקריאתו של דגני ומצטרף לקורס שמתקיים, קצת קשה להאמין היום, בביה"ס הטכני של חיל האוויר. הסיבה: בטנקים היה מושתל מנוע של מטוס אפריקאי!

קורס מכונאי טנקים 1954

לאחר סיום הקורס עובר מרקו קורס השלמה לטנק שרמן בביה"ס לשריון ומשנת 1954 ועד 1956 הוא משמש כמדריך, ומאוחר יותר כמפקד, קורס מכונאי טנקים לסמלים טכניים בביה"ס לשריון. מרקו היה בין המדריכים הראשונים בצה"ל בתחום מכונאות הטנקים. זכות ראשונים שאי אפשר לקחת ממנו.

בבית הספר לשריון הוא פוגש את סטלה שאלתיאל, שלימים תהיה אשתו.

ב-1957 מרקו עובר למפקדת גייסות השריון בתפקיד מפקד חוליית ביקורת ולאחר זמן קצר הוא יוצא לגרמניה כאיש חימוש במסגרת השתלמות אימוני צוות בנאט"ו – זו הייתה הפעם הראשונה שבה האמריקאים נתנו רשות לגרמנים למכור את טנק הפטון (מג"ח) לישראל. מרקו היה בצוות המצומצם שנסע ללמוד על הטנק.

לאחר חצי שנה חוזר מרקו מגרמניה וממשיך לעבוד על קו ג'וליס – מפקדת גייסות השריון, כמפקד חוליית ביקורת.

 

התחלת הדרך כקצין

בשנת 1960 מרקו יצא לקורס קציני חימוש ומסיימו כחניך מצטיין ביולי 61.

בשנת 1961 מרקו מתחיל את דרכו הארוכה כקצין בצה"ל. תפקידו הראשון היה קצין חימוש בגדוד 52 ולאחר שנה הוא עובר לבה"ד 20 כמפקד קורס מכונאי שרמן. בשנת 1963 מרקו כבר סרן ומפקד על ענף רכב בבה"ד 20 ובשנת 1966 הוא יוצא לקורס מ"פ חי"ר. לאחר סיום הקורס הוא חוזר לבה"ד 20 לתקופה קצרה.

 

הקמת המשפחה

באוגוסט 1958 מרקו וסטלה התחתנו, בבית כנסת ברחוב מרכולת בתל אביב. עם השנים נולדו להם שני ילדים: אבישי ושרית.

 

מלחמת ששת הימים

בשנת 1967 במלחמת ששת הימים מרקו היה קצין חימוש של אוגדת הדמה. אוגדה זו הורכבה ממאות משאיות זבל ורכב קל והורדה דרומה כדי למשוך כפיתיון את חטיבתו של שייזלי, שעמדה להיות הכוח העיקרי שאמור היה לבלום את כוחות אוגדת טל בציר רפיח אל-עריש. ואכן תרגיל ההטעיה הצליח מעל המצופה: חטיבתו של שייזלי הורדה דרומה לאזור אילת כדי לבלום את אוגדת הדמה וכך דיללה את מערך הכוחות שעמדו מול אוגדתו של טליק. כשהחלה המלחמה וכששייזלי גילה את תרגיל ההטעיה, כבר לא הספיקו כוחותיו לחזור לאזור רפיח וליטול חלק בלחימה נגד אוגדתו של טל, שפילסה לה מעבר דרך הג'יראד עד למבואות אל עריש.

 

בין המלחמות

בשנת 1968 מרקו מתמנה לקצין חימוש של חטיבה 7 ברמת הגולן, בפיקודו של גורודיש, ולאחר מכן למפקד פלוגה ג' בסדנה הגייסית למשך כשנתיים. כמ"פ ג' מרקו היה אחראי על החזרת הטנקים לכשירות אחרי מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה.

בשנת 1970 מרקו מתמנה לסגנו של אל"מ בליטי (אליהו ברק) מפקד הסדנה הגייסית בג'וליס, ובשנת 1971 הוא מתמנה למפקד הסדנה.

ביקור הרמטכ"ל בסדנה הגייסית

 

מלחמת יום הכיפורים

באוקטובר 1973 התחילה המלחמה ששינתה את חייהם של רבים, וגם את חיינו שלנו – מלחמת יום הכיפורים.

ביום שישי 5 באוקטובר התקבלה התרעה על כוננות ביחידות צה"ל והסיבה לכך הייתה עליית המתח הביטחוני בסיני. עם פרוץ המלחמה כינס מרקו – מפקד היחש"ג –  את קציני המטה לישיבת חירום. סגנו היה באותה העת סא"ל שחר בן נון (בנו) ויחדיו תידרכו את המפקדים לקראת המלחמה.

במקביל ניתנה הודעת התרעה למילואים ומיד החלו בהכנת הגש"ח הנייד – גדוד שירותי חימוש – שנועד לשרת את אוגדה 162 של ברן (אלוף אברהם אדן). הגש"ח, שאומן עוד לפני פרוץ המלחמה, יצא מיד עם ההודעה לשטח כאשר מרקו עומד בראשו.

לגש"ח היו מגוון עיסוקים וביניהם פעולות חילוץ הרכבים, הטנקים והזחל"מים הפגועים והחזרתם במהירות האפשרית לשדה הקרב. עם מעבר האוגדה לשטח המצרי עבר גם הגש"ח למצרים והמשיך לתת מענה אחזקתי בכל שלבי המלחמה.

מרקו ויום לונדון בביקור בתחילת ציר חבית ליד צומת צח

ג'יפ המג"ד ליד גבעות ג'ניפה במצרים

אוגדה 162 התחילה את המלחמה בגזרה הצפונית של חזית מצרים וסיימה לאחר 18 ימי קרבות, מדרום לעיר סואץ. גולת הכותרת של קרבות האוגדה הייתה בכיתור הארמיה ה-3. הגש"ח השתתף בצליחת התעלה ועבר לגדה המערבית בדילוגים. מג"ד הגש"ח ופלוגותיו מילאו את יעודיהם במלחמת יום הכיפורים ותרמו את תרומתם הנכבדה לכוחות הלוחמים בכך שאפשרו להם רציפות והמשכיות במלחמה, למרות הנפגעים הרבים שספגה יחידה זו.

גש"ח 867 תיקן 516 טנקים ותומ"תים במהלך המלחמה.

(מקור)

התמונות מהמלחמה באדיבותו של יאסו (ניסים בן עזרא), כאן בתמונה מימין יחד עם מרקו ועם שחר בן נון (בנו).

 

אחרי המלחמה

מיד עם סיום המלחמה, בהגיעו לגיל 40, מרקו קיבל התקף לב קטלני, שהשפיע על שארית חייו, אך לא מנע ממנו להמשיך לאהוב את החיים בכל לבו. מרקו הוכר כנכה צה"ל, ולמרות נכותו הגבוהה החליט להמשיך לשרת את הצבא ואת המדינה.

בשנת 1974 יצא ללימודים באוניברסיטת בר אילן וסיים תואר ראשון במנהל עסקים. ב-1977 התמנה לראש ענף הדרכה במקחש"ר. בשנת 1978, בדרגת אלוף משנה, התמנה למפקד בה"ד 20 – בתפקיד זה שירת במשך ארבע שנים (על שנים משמעותיות אלה כמפקד בית הספר לחימוש, אפשר לקרוא באתר עמותת הטכנולוגיה והאחזקה), ולאחריו בשנת 1982 סיים מרקו שירות צבאי ארוך ומשמעותי, שנמשך כ-30 שנים.

מרקו, מפקד בה"ד 20

"נפלה בחלקי הזכות להיות פקודך בבית הספר לחימוש, ללמוד ממך, ולימים ללכת בדרכך. ואולי לא שמת לב, מרקו, כי נפלה בגורלך הזכות להכשיר כמחצית מבוגרי כל בתי הספר המקצועיים של מדינת ישראל לתפקידם הצבאי, אחריות לאומית כבדה. בדרכך תרמת תרומה מכרעת לרמתו הטכנית הגבוהה של ציוד הלחימה, והטבעת את חותמך בקביעת המצפון הטכני של חיילי ומפקדי החימוש, אולי מבלי להרגיש מפאת גודל העשייה." מתוך דברים שנשא מאיר בשן, חברו לדרך של מרקו, במלאת שנה לפטירתו.

 

אחרי הצבא

החיים נמשכו עוד זמן מה אחרי סיום השירות הצבאי הארוך. תחילה הצטרף מרקו לחברת "דגם מערכות" ולאחר מכן הקים יחד עם חברו מאיר בשן את אל.אי.טי – חברה לייעוץ ארגוני. זה היה גם הזמן להירגע, לטייל, לבלות עם חברים וליהנות מהחיים – לפני שהלב נדם לתמיד, ברגע כואב אחד, בחודש אפריל, שנת 1995. מרקו היה בן 60 במותו, והוא אתנו תמיד.

חוגגים יחד יום הולדת 60

בשנת 2015, במלאת 20 שנה לפטירתו, נערך ערב לזכרו של מרקו. בערב לקחו חלק בני משפחה, חברים ואנשי צבא. יחד סיפרנו את סיפור חייו, השזור בתולדות המדינה וצה"ל. להלן קישור לתיעוד המלא של הערב המרתק והמרגש:

תקציר סיפור חייו של מרקו יעקב באתר "יזכור"

הזוית האישית

סבא לא זכה להיות סבא בחייו. אמא תמיד אומרת שהיא לא יודעת מי הפסיד יותר שלא הכרנו אותו – הוא אותנו או אנחנו אותו. סבא מרקו היה אדם אהוב. הוא היה סמל למסירות, לנתינה ולחריצות. לנו נשארו ממנו הסיפורים מלאי האהבה והערכה אליו.

אילי ויואב, נכדיו של מרקו

מילון

גש"ח
גדוד שירותי חימוש

ציטוטים

”נפלה בגורלך הזכות להכשיר כמחצית מבוגרי כל בתי הספר המקצועיים של מדינת ישראל לתפקידם הצבאי“