מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

לעלות ארצה עם ספר תורה – המסר לדורות הבאים

ליאורה וינבך מנדלבאום ויונתן אלבז וינבך
בן ציון שטנברג, קרוב משפחה מפורסם
ליאורה וינבך, סבתא של יונתן אלבז וינבך – נצר לבית משפחת גרייף

גדלתי במשפחה ששורשיה בעיר צ'רנוביץ, שהיתה בשעתו שייכת לרומניה וכיום עיר שייכת לאוקראינה. התרבות בעיר זו היתה אוסטרו-הונגרית.

משפחת גרייף, המשפחה מצד אמי, היתה משפחה מסורתית. נצר לכותבי סת"ם, כותבי ספרי תורה.

סבא, אריה לייב גריף, היה איש עסקים מצליח ביותר. היו לו יערות והוא עסק בעיבוד עצים. אחד הלקוחות הגדולים שלו היתה הכנסיה.

סבא אריה לייב היה אדם נדיב. היה קשור בהקמת שני בתי כנסת בצ'רנוביץ, הכנסת כלה ובית תמחוי. סבא אריה לייב היה נשוי לסבתא אטקה אייפרמן. אבותיה עזבו את צ'רנובייץ, עלו ארצה התיישבו בצפת בה הם גם קבורים, כי האמינו שהגאולה קרבה.

 

המשפחה שלנו עלתה ארצה אחרי המלחמה למעברת "בת-גלים" בחוף הכרמל חיפה ומשם לקריית-ים ג', בה גדלתי בשנותיי הראשונות.

סבא, אריה-לייב גרייף, עלה ארצה עם ספר תורה ומגש כסף. ספר תורה זה הוענק לבית כנסת, שהוקם בקריה בראשותו של כבוד הרב שטיינברג, שהיה ידיד לסבי ולכל בני המשפחה.

 

סבא אריה לייב נטע בי את האהבה לתנ"ך. אהבה זו מפעמת ברוחי עד עצם היום הזה. המסר הסימבולי של עלייה ארצה עם ספר תורה, היה במבט לאחור המסר שעיצב את חיי.

כולי תפילה ותקווה, כי אהבת מורשת עמנו תפעם גם ברוח הדורות הבאים!

הנצחה רוחנית שאין לה אח ורע למורשת הדורות בעבר, בהווה ובעתיד.

מי ייתן וכך יהי!!!

 

 

הזוית האישית

אני יונתן אלבז וינבך מאוד נהניתי מהעבודה המלמדת המסקרנת ומאוד מעניינת. היא היתה כיפית ומהנה ובקיצור אני מאוד נהניתי ואני מאחל לי ולסבתי שיהיו לנו עוד רגעים מהנים כאלו.

מילון

צוזאמן
לחיות יחד באחווה

ציטוטים

”"צוזאמן הוא העיקר - להיות ביחד באחדות"“