מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

למען ידעו דור אחרון … יקומו ויספרו לבניהם

אני (רחל) ונכדי יהל במהלך המפגשים
במהלך הלימודים באוניברסיטה בחוף הים
סיפורה של סבתא רחל וידר/גרינברג

שמי רחל נטי נולדתי ברומניה, באזור טרנסילבניה בכפר פלדרו. רחל על שם סבתי רחל הכט מצד אמי ברטה ביילה, ונטי על שם סבתי ניסל וידר מצד אבי יהודה וידר.

על כפר הולדתי פלדרו, נודע לי רק בשנת 2005, עת עשינו טיול שורשים ברומניה. כל חיי הייתי בטוחה שנולדתי בטלץ', כפר מגוריי אבי יהודה, מאחר ולא הייתה לי תעודת לידה, חלומי היה לקבל אחת. בעיריית טלץ' לא מצאו שנולדתי שם, בעיון במסמכי העלייה העלה המדריך השערה שנולדתי בכפר האחרון שמשם עלינו ארצה וכך היה.

נולדתי בשנת 1950 בשם רוחלה נטי הכט, לברטה ויהודה וידר – שניהם ניצולי שואה, שעשו מסלול גדול עד שהיגיעו לנישואיהם. מאחר והורי היו נשואים רק בנישואים יהודים, לקראת העלייה לארץ הוריי נישאו גם בנישואים אזרחיים, על מנת שנוכל לעלות לארץ כמשפחה, ומאז שמי רחל נטי וידר.

עבור אבי יהודה היו אלה נישואים שניים לאחר שאישתו וארבעת ילדיו ניספו בשואה.

נתיב – השואה – אבא
נתיב – השואה – אמא
חתונתם של ההורים של סבתא

בשנת 1951 עלינו לארץ באונייה "טרנסילבניה" שהפליגה בין קונסטנצ'ה לחיפה פעמיים בחודש ועל סיפונה כ 700 – 800 עולים, זה היה מסע של כארבעה ימים בים,

אבי, כשעלה לארץ
אימי, כשעלתה לארץ.

תעודת עולה שלי (סבתא רחל)

בתאריך 11.2.1951 הגענו לארץ יום לפני יום הולדתי הראשון, מחלקת הקליטה מחוז צפון של הסוכנות לבית עולים עין שמר משם נשלחנו למחנה מיון שער עלייה ומשם היגענו למחנה מעבר בגבעת עדה, זה היה בתאריך 29.2.1951, כאשר שתי משפחות קיבלו אוהל אחד במשותף.

מחנה עולים

לאבי נודע מקרוב משפחה שהגיע יחד איתו לארץ שבמושבה גבעת עדה יש עבודה ובקשו לגור בגבעת עדה (אחת ממושבות הברון רוטשילד). הגענו לגבעת עדה בחודש ינואר, היה קפוא כל העולים גרו באוהלים, הגשם הציף את האוהלים. לאחר כשנה עברנו לדיור קבע בבית דו משפחתי של חדר ומטבח ללא חיבור לחשמל והשירותים בחוץ נקודת האור הייתה מגרש ענק של כשתיים וחצי דונם מסביב לבית שבו גידלו הוריי ירקות נטעו עצים וגדילו פרות עיזים תרנגולות וכלבים ממש מקום חוויתי ומהנה.

אמי אחותי ואני

בשנת  1956 בהיותי בת שש נולדה אחותי שרה. בגיל חמש התחלתי גן חובה במושבה והמשכתי לבית ספר יסודי ממלכתי במושבה שמונה שנות לימוד א' – ח'.

בסיום כיתה ח'

בהיותו בת שתיים עשרה, אמי התחילה לעבוד באופן מסודר בכפר הנוער אלוני יצחק, וכשעבדה אני שמרתי על אחותי בת השש, עד שאבי חזר מהעבודה בשעה 16:30. תמיד חיכתה לנו ארוחה חמה וטעימה, כהערכה לתרומתי קיבלתי שעון מה שהיה נדיר בתקופה זו.

אבא של רחל
אימא של רחל
הוריםשל רחל -סבא רבא וסבתא רבתא שלי
תמונה משפחתית גבעת עדה

בתיכון למדתי באולפנה בכפר פינס בית ספר דתי לבנות. עם סיום לימודי התיכון התחלתי ללמוד עבודה סוציאלית באוניברסיטת בר – אילן ברמת – גן תואר ראשון ושני. 

בתקופת האוניברסיטה

סיום תואר שני בעבודה סוציאלית

באוניברסיטה הכרתי את בעלי לעתיד – נחום גרינברג שלמד כלכלה ומנהל עסקים. נישאנו בשנת 1972, במהלך לימודיי התחלתי לעבוד כעוזרת לעובדת סוציאלית בסוכנות היהודית בקליטת עלייה.

 

סבא נחום

בסיום הלימודים המשכתי לעבוד כעובדת סוציאלית, בעלי נחום החל לעבוד בממרם ברמת – גן (בשלישות הצבאית). גרנו ברמת – גן.

סבא נחום בגולני

בשנת 1979 עם סיום לימודי התואר השני התחלתי לעבוד כעובדת סוציאלית במוסד לביטוח לאומי במחלקת "יעוץ לקשיש" היום נקראת המחלקה "יעוץ לאזרח הוותיק ומשפחתו", עבדתי שם 37.5 שנים. ב – 12 השנים האחרונות ניהלתי את המחלקה, בפבואר 2017 פרשתי לגמלאות, כחלק מעיסוקיי כגימלאית אני מתנדבת בביטוח לאומי במתן יעוץ לאזרחים הוותיקים.

ביום חתונתנו

בשנת 1974 נולדה איה, בשנת 1977 נולדה אביטל בלהה ובשנת 1983 נולדה מיכל. לאיה נולדו: עומר – 2000,  יותם – 2002, יואב – 2008  וניצן – 2010. לאביטל בלהה נולדו: יהל – 2007, אופק – 2010 וסתיו 2013. למיכל נולד: איתן – 2017 וגבריאל – 2020.

בחתונת הוריו של יהל

 

ברית מילה של יהל
המשפחה שלנו
איתן וגבריאל הנכד החדש

הזוית האישית

סבתא רחל: בזכות המפגשים הועבר ליהל נכדי מסר בעל משמעות והוא פער הדורות העצום והשקפת עולם.

מילון

טרנסילבניה
שם חבל ארץ ברומניה בה נולדה סבא רחל ושם האוניה שבה עלתה לארץ

ציטוטים

”הגענו לגבעת עדה בחודש ינואר, היה קפוא וכל האוהלים בהם גרו העולים, הוצפו. “

”מאחר ולא היתה לי תעודת לידה חלומי היה לקבל אחת.“