מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

למידת ההוראה

סבתא יעל ואני
חפץ שעבר בירושה במשפחה
איך למדתי להיות מורה

שמי יעל בוים, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי. לסיפורי בחרתי כמשמעותי את העשור בו הייתי בשנות השלושים שלי, שנות השבעים.

בתחילת העשור הזה החלטתי, שאני – כבת שלושים ואימא לארבעה ילדים – יכולה ללמוד הוראה. עד אז עבדתי במעון יום בטיפול בילדים במשך כמה שנים. ההחלטה הייתה לא פשוטה כי הייתי צריכה לעזוב את הילדים בימים מסוימים לבד בבית כשהם דואגים לבד לעצמם.

בשנה הראשונה והשנייה הסבתות מאוד עזרו, בעיקר בימים שהייתי חוזרת מאוד מאוחר מהסמינר. החופשים של הסמינר לא חפפו את חופשות בית הספר לכן היו פעמים שנאלצתי לקחת את הילדים שלי איתי לסיורים, טיולים ושיעורים שונים.

נקודת השיא בעשור היא שסיימתי את הלימודים בהצטיינות.

העשור הזה היה עבורי שונה בגלל ההחלטה הזו  ללמוד בסמינר אורנים. לאחר מכן התחלתי לעבוד בתור מורה וגננת.

גלגולו של חפץ: פמוטים מיוחדים שעוברים במשפחה

נדב: ״הפמוטים הללו הובאו במקור לסבתא רבתא שלי והיא העבירה אותו לסבתא שלי. הוא עשוי מברזל והוא ישן מאוד.״

הזוית האישית

נדב וסבתא יעל: היה כיף לעבוד ביחד ולשוחח על דברים.

מילון

״חנוך לנער על פי דרכו״ (משלי)
ללמד כל ילד על פי צרכיו ואופיו.

ציטוטים

”החלטתי שאהפוך את ההוראה לדבר מעניין“