מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

למזלי, לא הגעתי לחווה הסינית

סבא משה ונכדו, יואב
מעשי ידי בלימה, אמו של משה

סבא משה דובדבני (65) ויואב ארדיטי ("אהיה בן 8 ב-11 בספטמבר"). סבא משה הוא אבא של ענת, אמו של יואב.
 
הבית של סבא משה: מושב ערוגות, ליד קרית מלאכי ("בין מסמיה לקסטינה"), בהרחבה, עם דשא ודקלים, בשכירות.  "פרק ב'", אומר.
 
הבית של יואב: תל אביב, שכונת תל ברוך צפון, מגורי סגל בפנימיית "בית הילד" (לילדים בסיכון), שם משמש אביו (שלומי) "רכז החטיבה הבוגרת". יש לו אח קטן (עידו) שאתו הוא חולק חדר. אין לו מחשב ("משחק במחשב בסלון"). לפייסבוק לא נמשך ("לסבתות שלי יש"), אמו (ענת) עובדת בחברת "טבע" כחוקרת בתחום הגנטיקה.
 
עיסוקי סבא משה: ב-25 השנים האחרונות משמש כראש אגף הביטחון של משרד התיירות בארץ ובחו"ל ו-40 שנה עוסק בענייני אבטחה. במסגרת תפקידו אחראי על אבטחת סניפי המשרד בארץ ובכעשרים נקודות בחו"ל, על אבטחת השר ועל כל פעילויות המשרד, ביניהן אבטחת ירידים ומשלחות. לדבריו, הוא אינו מתכנן לצאת לגמלאות, וכשזה יקרה בטוח שימצא עבודה חלופית בתחום התמחותו ("ויש כבר פניות").
 
בקבוק וודקה עם סמל הק.ג.ב. משה קיבל במוסקווה כתעודת כניסה לאירועים סגורים

בקבוק וודקה עם סמל הק.ג.ב. משה קיבל במוסקווה כתעודת כניסה לאירועים סגורים
 
עיסוקי יואב: תלמיד כתה ב' בבית ספר "נעמי שמר" בשכונה, אחר הצהריים מקליט סרטים מערוצי הילדים (5 ו-87), משתתף בחוג ג'ודו ("עוד כמה שבועות אני עובר מחגורה צהובה לחגורה צהובה-כתומה"), שואף להיות מפורסם ("ופה אני מתחיל את הדרך"), בימים אלה, לדבריו, כותב ספר ששמו "שמיכה, כרית וילד" (על ילד בודד עם מזוודה שיש בה כרית ושמיכה).
 
קורות סבא משה: יליד קיבוץ גת, חבל לכיש ("אזור שלא נכלל בתחומי מדינת ישראל על פי תכנית החלוקה"), 25 בדצמבר 1948. בן להורים יוצאי פולין שהגיעו לארץ לפני המלחמה ומשפחותיהם נספו בשואה. אמו בְּלימה, לימים תופרת הקיבוץ, הייתה בת למשפחה חרדית (מחסידות צאנז) שאיבדה הורים ועשרה אחים במחנות ההשמדה ("באופן פרדוכסלי היא ניצלה בגלל שהייתה חברת השומר הצעיר"). אביו, ישראל, לימים טרקטוריסט בשדות הפלחה של גת, היה יליד ורשה שגר ברחוב מילא 34, שמונה בתים ממפקדת גטו ורשה ("אח של אבא היה חברו של מרדכי אנילביץ"). יסודי ותיכון למד בקיבוץ, זוכר ילדות מאושרת  ("אין לי תלונות נגד הלינה המשותפת, להיפך, היה כיף"), ב-1968 התגייס לנח"ל (פלוגת בני המשקים), את מלחמת ששת הימים פספס ואת מלחמת ההתשה קיבל במנה גדושה ("כל יום היו הרוגים"). באותם ימים, כשפיקד על מוצב בגזרה המרכזית של התעלה, הצטלם בחנוכה עם חנוכייה מתרמילי פגזים ואת האירוע, מספר, הנציחה נעמי שמר בשירה "שבחי מעוז".
 

      מלחמת ההתשה. עם החנוכייה עליה כתבה נעמי שמר את השיר.
 
בהמשך, במלחמת יום כיפור, צלח את התעלה כקצין בגדוד 48 ("של קצ'ה"). למזלו, אומר, הגדוד שלו לא הספיק להגיע יום קודם לחווה הסינית. כך או כך, בשנת 1977 התחתן ונולדו לו שתי בנות (ענת ועידית) ובן (אביעד) המשרת היום בנח"ל ("בגדוד שלי"). במהלך הקריירה כקב"ט משרד התיירות יצא לו להיות שותף בכמה אירועים היסטוריים, בין היתר, בחתימת הסכם השלום עם ירדן בערבה, בימי רבין.
 
ישראלי: "אני", אומר משה. "מישהו שנולד בארץ ישראל", יואב.
 
איחולים: "שלום עם הערבים ושלום עם עצמנו, היתר יסתדר", משה. "שנרדוף שלום", יואב.
 
__
התיעוד נעשה כחלק ממיזם "דור 3 – שלושה דורות של ישראלים: לכבוד שנת העצמאות ה-65 למדינת ישראל", במסגרת תכנית הקשר הרב דורי–"מזקנים אתבונן". צלמת: רלי אברהמי. כתב: אבנר אברהמי

מילון

פלוגת בני המשקים
בשנות ה- 50 של המאה ה-20 הוקמה פלוגה בעלת צביון לוחם ואוריינטציה פיקודית, שהייתה על טהרת בני ההתיישבות העובדת ונועדה לשמש סגל פיקודי לגרעיני תנועות הנוער שמתגייסים לנח"ל.

ציטוטים

”מאחר שלום עם הערבים ושלום עם עצמנו, היתר יסתדר“