מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

למדתי "בבית חינוך בצפון"

סבתא נועה והנכד איתי קדם
נועה בילדותה
זה היה בית ספר חברתי, ונוהל ע"י הילדים.

מוצא משפחתי 
סבי– הגיע לארץ בשנת 1904 והקים את מרחביה. החיים בזמן ההוא היו קשים. רוב הזמן אבי היה חולה במלריה ("קדחת"). 
 
 
   
אבי ,ישראל, נולד בגרמניה ובא לארץ בגיל שנתיים. הוא שֵרת בצבא הבריטי בדביזיה השמינית במדבר המערבי במשך שנה. הוא גידל איילה שקרא לה עופרה. זכורים לי המון סיפורים על עופרה.
שפרה, אמא שלי, נולדה ברוסיה, ובאה לארץ בגיל 7.  
 כשרצתה שנאכל ירקות הייתה חורזת חרוזים, לדוגמה:
 "מי אינו אוהב שמנת
הראיתם איש כזה?
אם היה אחד בארץ
כבר מזמן היה רזה.
אמנון
אוכל שמנת עם מלפפון
וירון
עם צנון,
רווית
עם כרובית."
 
  
זיכרונות ילדותי: "בגן העדן של ילדות"
אני, נועה, נולדתי בתל-אביב  בפורים 1937 להוריי,  ישראל אלניר (בלומנפלד) מהנדס מים ושפרה אלניר (סורדין) כימאית.
היו לי הרבה גני עדן, לא גרנו במקום אחד. בהתחלה גרנו ברחוב בן-יהודה 213 בת"א.  
  
 
אחר-כך נדדנו לאורכה של ארץ ישראל, מסדום בדרום ועד קריית-מוצקין בצפון, אבל גן-העדן המשמעותי ביותר היה בתל-אביב. 
למדתי "בבית חינוך בצפון" שהיה בית ספר חברתי ונוהל ע"י הילדים. היה ראש ועד התלמידים שכיהן כמו ראש-ממשלה, והיו ועדות שלמעשה היו כמו משרדי ממשלה .
 
בבית דיברנו בעברית – שפה יפה …
 
  שפרה, נעה וזאב : זאבים בעורות כבשים….
 
 
שירות צבאי
בצבא שֵרתי בנח"ל. בתקופת שירותי הצבאי הייתה  "מלחמת קדש". שניים מחברי הטובים נהרגו, וזו הייתה פגישה ראשונה שלי עם המוות. לאחר נפילתם עזבתי לזמן-מה את המשק והתנדבתי לעזור לפצועים ב"תל -השומר", שם גם שכב אחד מחברי הנח"ל. עד היום אני יכולה לחוש את ריח החיילים השרופים. לכן קשה לי בל"ג בעומר במדורות. למרות שכל חיי בארץ מלווים במלחמות, "מלחמת קדש" הייתה בשבילי המלחמה הנוראה ביותר.
 
הקמת משפחה  
את תובל, יליד קיבוץ נען, בנם של אברהם וצילה קוצ'ינסקי,  פגשתי בתל אביב – "העיר ללא הפסקה". 
   
 תובל בילדותו (עם הגב למצלמה)
 
 
התחתנו  ב- 1958 בבית הוריי ברחוב הרימון , שם  רקדנו עד אור הבוקר.
 
 
בין המתנות קבלנו שישה מכשירי סיפולוקס (מכשיר לעשיית סודה).
 
סיפולוקס 
 
שם המשפחה  "קדם"-מנין?:  תובל  נולד בשם תובל קוצ'ינסקי . השם תובל ניתן לו, כי שם אמו צילה, ובחומש/ בתורה צילה היא אמו של תובל-קין שהיה חרש ברזל (מסגר). גם אביו של תובל היה מסגר.תובל רצה לעברת את שם המשפחה, וחשב על השם קין,  אך אני לא הסכמתי, וכך נבחר השם קדם.     
 
תחביבים ותחומי עניין  
בעבר: העיסוק העיקרי שלי היה בתנועת הנוער "התנועה המאוחדת".
כיום: אני לומדת ב"מכון אבשלום" וב"יד בן צבי", משחקת ברידג', קוראת הרבה ומבלה עם המשפחה.
 
   

סיפורו של חפץ: השעון של סבא אליהו 

זהו שעון-כיס עגול שקוטרו בערך 10 ס"מ, עשוי זהב ולוח-השעות עשוי פנינה. השעון היה שייך לסבא אליהו, שבנה את הטירה שבעמק-בית בלומנפלד.
 
 
 
סיום 
  
 
סיפורה של נעה  קדם תועד על ידי הנכד  איתי קדם במסגרת תכנית הקשר הרב-דורי בבי"ס "אלחריזי" בתל-אביב, בשנת הלימודים תשע"ה (2014-5), בהובלתה של הגב' אתי מונוביץ. 
 
עיבוד ועריכה: גב' ורדה ברגמן, מתנדבת בית התפוצות
 

מילון

מרחביה
קיבוץ בעמק יזרעאל, שנוסד בשנת 1929. בידי קבוצת חברי השומר הצעיר מגליציה, שעלו לארץ ישראל אחרי מלחמת העולם הראשונה וישבו קודם בהכשרה בחיפה. בקיבוץ ממשיכים היום בניהם, נכדיהם וניניהם. הקיבוץ ידע שנות התחלה קשות של הקמת משק חקלאי על גידולי פלחה, מעט מים, הכנסת המיכון החקלאי, זנים חדשים, הקמת רפת, לול ודיר צאן. לאחר שנים הגיעו גם מי השקיה, ונכנסו גידולי שלחין ופרדס. התיישבות יהודית במרחביה הייתה כבר משנת 1911. (עפ"י ויקיפדיה)

ציטוטים

”סבי הגיע לארץ בשנת 1904 והקים את מרחביה. החיים בזמן ההוא היו קשים. “

” רוב הזמן אבי היה חולה במלריה ("קדחת"). “