מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

"לכל מקום שאני הולך אני הולך רק לארץ ישראל" (ר' נחמן מברסלב)

סיפור אישי

סבא בועז מספר

"נולדתי בתל אביב בחג החנוכה להוריי, מרים וירחמיאל, והם החליטו לקרוא לי בועז.

אבי, נולד בפולין ועלה לארץ בגיל 5 עלה בעלייה הרביעית שנת 1924. אמי, נולדה בארץ ביפו, ההורים שלה עלו לארץ בעליה הרביעית שנת 1924.

נולדתי וגדלתי בתל אביב יחד עם שני האחים שלי בבית שבו גרות שלוש משפחות, לכל משפחה היה חדר אחד, השירותים האמבטיה והמטבח היו משותפים לשלושת המשפחות.

הוריי ושני אחי, (5 נפשות), גרנו בחדר אחד בלבד. החימום של המים למקלחת, נעשה בעזרת עצים שהיינו מדליקים אותם. הוריי קנו דוד חשמלי רק לאחר שפרצה שריפה בבית.

המקרר בבית היה מקרר שקורר בעזרת גושי קרח שהינו קונים. אני הייתי הולך כל בוקר עם עגלת תינוק למפעל הקרח ומשם לקחת את הגוש קרח. לפעמים, היה עובר ברחוב איש עם עגלה וסוס והוא היה זה שמכר את הקרח. היה לו דוקרן ובעזרתו הוא היה חותך את הקרח.

בית הספר היסודי שלמדתי בו היה בית ספר דתי רק של בנים שחלק מהמורים היו מתנהגים כמו שמלמדים ילדים "בחדר" (היו מענישים מושכים באוזניים, מרביצים בסרגל על פרקי האצבעות ועוד…)

כל יום שבת היינו הולכים ברגל אחי ואני עם אבא שלי לבית הכנסת ברחוב חברון בתל אביב. בית הכנסת שהיינו הולכים להתפלל בו נבנה על ידי סבא שלי שלמה שנפטר שהיתי בן 3. לאחר התפילה היינו הולכים, אחי ואני, לבית סבתי שהייתה מכינה לנו סלט ביצים עם בצל ומצה (צ'יבלה).

אבא שלי עבד בחברת חשמל ואמי הייתה עקרת בית.

מגרש המשחקים שלנו היה הרחוב לא היה סלול. הבנות היו משחקות: קלס, גומי, מחניים. הבנים היו משחקים: גוגואים – גרעיני משמש שזורקים אותם על תבנית ביצים וג'ולות, לכבוש שטחים – זורקים מין סכין (אולר), עומדים בתוך השטח וצריך לכבוש שטחים".

סבתא שלי ריקי …

סבתא ריקי נולדה ברומניה, לרלה ויהושע אברהם, בעיר סוצ'יאבה. ועלתה לישראל בשנת 1961, כשהייתה בת שש. רלה אמה, נולדה בעיר דורוחוי ויהושע נולד בעיר סוצ'יאבה. כשהם עלו ארצה עם שני ילדים קטנים, הם גרו במחסן, בבני ברק. רלה עבדה כתופרת ויהושע עבד במפעל של חבלים, בבני ברק.

לימים, פתחו חנות קטנה לבשר בגבעתיים ועברו לגור ברמת גן. שם גרו עד שסבתא התחתנה. סבתא עלתה לכיתה א' בבית ספר הגפן ברמת גן. בשנה שנייה קפצה לכיתה ג'.

ההכרות בין סבתא ריקי לסבא בועז

בשנת 1971, סבתא ריקי וחברותיה יצאו לבלות במועדון בית החייל בתל אביב. סבא שירת בבסיס תל נוף, שם הזמין את ריקי לרקוד סבתא הייתה אז בת 15. סבא אהב מאוד את סבתא, הוא הזמין אותה למסיבות ואפילו עשה לה מסיבה לכבוד יום הולדתה ה – 17, בבית שלו בצפון תל אבי. סבתא מספרת: "כך הכרתי את המשפחה, החברים וההורים שלו".

בהמשך הכירו ההורים של סבא את ההורים של סבתא. סבא הציע לסבתא נישואים כשסבתא הייתה בת 17.5.  אחרי שנתיים וחצי של חברות, כשהוא בא אליה הביתה, לרמת גן לרחוב ירושלים 92. בחדרה של סבתא, סבא הוציא טבעת יהלום והפתיע את סבתא בהצעת נישואין: "האם תינשאי לי?". סבתא הייתה מופתעת ושמחה מאוד. הם בישרו את הבשורה המשמחת על הצעת הנישואין להוריה של סבתא וכולם שמחו. הם זימנו פגישת הכרות בבית הוריו של סבא. סבא חיכה בסבלנות, שסבתא תסיים לימודיה  בבית הספר התיכון ואת הבגרויות.

בשנת 1973 התחתנו סבא וסבתא באולמי "דליה", תל אביב.

סבתא למדה הוראה במכללת לוינסקי בתל אביב והייתה מנחה פדגוגית למורות. סבא שירת בצבא קבע, בחיל האוויר. בשנת 1975 נולדה ילדתם המתוקה ליאת (אמה של לין). סבתא וסבא גרו ברמת גן.

סבתא המשיכה לימודים באוניברסיטה תל אביב במינהל חינוכי ולתואר שני למדה אנגלית וחינוך, סבא עבד בתעשייה אווירית.

בשנת 1977 נולד ניר (דוד של לין). בשנת 1985 נולדה דנה (דודה של לין) והמשפחה עברה לגור באורנית. אורנית הייתה ישוב קהילתי צומח ושם סבתא הצמיחה בית ספר, גדול ומתפתח. שם גדלו ילדיהם.

בשנת 2004 אמא ואבא של לין נפגשו לראשונה. ליאת ושי עברו לגור בקיבוץ כפר מנחם. בשנת 2005, התחתנו בשמחה גדולה בגני חירבת דוראן, ברחובות. ההורים המדהימים שלי, היו חתן וכלה, מהאגדות…

להורים שלי, נולדו שלושה ילדים מקסימים: ניב, לין ואיל. לימים, הם עזבו את כפר מנחם ועברו לגור בגדרה. אני מאד גאה, בסטודיו lin, הסטודיו הכי יוקרתי במושבה. אנחנו מגדלים, במשפחה שתי כלבות, פיקינז  ושיצו. האחת ג'ולי והשנייה טופי. אני מאד אוהבת את הכלבות שלי.

קשר בין דורי- הסיפור המשפחתי שלי

יהדות מרוקו – ארכיון המדינה Moroccan Jewry

הזוית האישית

הדס: כמורה שמלמדת עברית בתפוצות היה לי העונג לשמוע את אימא שלי מספרת את סיפור העלייה שלה והדרך בה הצליחה להתאקלם בארץ חדשה עם שפה חדשה.

מילון

פארן
תנור

פארן
תנור

ציטוטים

”יש תקווה עם ישראל חי וקיים!“