מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ליעל נכדתי היקרה

יעל עם סבא וסבתא
ההתיישבות בארץ במלוא הדרה
סיפור עלייתם לארץ של סבא רבא ברוך וסבתא רבתא יונה והתיישבות בה

לנכדתי היקרה יעל,

רציתי לספר לך משהו מדברי ימי משפחתנו, רוצה הייתי ללכת יותר אחורה בזמן ולספר יותר, אבל אינני יודע יותר. סבא-רבא ברוך (סבא של אבא ואבא של סבא) לסובסקי (שם משפחת אימו הוא זינגר) נולד בעיירה ליפנישוק שבליטא. באותה תקופה ליטא הייתה תחת שלטון פולין והעיר הגדולה הקרובה לעיירה היא וילנה. לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה ליטא לחלק מברית המועצות. כשהתפרקה ברית המועצות הפכה ליטא למדינה עצמאית כשוילנה היא בירתה, אבל ליפנישוק היא עתה בשטח בלרוס שגם היא כבר מדינה עצמאית.

לאחר מלחמת העולם הראשונה והמהפכה ברוסיה התחילה תקופה של חיפוש דרך בקרב יהודי אירופה בכלל ויהודי מזרח אירופה בפרט. חלק הצליחו להגר לארצות המערב: מערב אירופה, אנגליה, ארצות הברית, דרום-אמריקה, דרום-אפריקה, אוסטרליה ועוד. חלק הצטרפו לתנועות מהפכניות כמו הבונד. חלק עדין נתנו את מבטחם בדת וברבנים וחלק אחר שעליו נמנה סבא-רבא חיפש את דרכו לארץ ישראל. כשהוא בן 26 בערך, סבא-רבא מצטרף לבדו (ללא בני משפחה אחרים) לגרעין של תנועת הפועל הצעיר שעתיד להתיישב בקיבוץ בארץ. התיישבות בקיבוץ משמעותה עבודת כפיים, בעיקר עבודה חקלאית (שדות, מטעים, דירים, רפתות וכו'), כלומר סוגי עבודות שיהודים לא עסקו בהם מזה דורות רבים. זה המקום לציין שאחת ממטרות הציונות היא להפוך את היהודים בחזרה לעם יצרני אחרי זמן רב שעסקו רק במקצועות של מסחר, הלוואות בריבית ואומנות קטנה (צורפות, סנדלרות, חייטות וכו'). לכן הצעירים שהתעתדו לעלות לארץ הצטרפו להכשרות שהיו מעין קיבוצים על אדמת פולין, שבהם עברו הסבה לעבודה חקלאית.

בתום תקופת ההכשרה בשנת 1933 עלה סבא-רבא לארץ והתיישב בקיבוץ רמת רחל שבפאתי ירושלים. עלינו לזכור שבתקופה ההיא עדין לא הייתה מדינת ישראל. בארץ שלט המנדט הבריטי על שתי קהילות יהודית וערבית. באותן שנים פרץ מרד ערבי כנגד הבריטים שהתבטא גם בהתנכלויות לישוב היהודי. כנגד התנכלויות אלה התגייסו כל חברי הקיבוצים לארגון ההגנה. גם סבא-רבא התגייס, מה שאומר שחוץ מלעבוד בעבודות חקלאיות היה עליו לעבור אימונים ובלילות לצאת לשמירה.

לאחר כ-3 שנים עזב סבא-רבא את הקיבוץ ועבר לגור בחדרה, שם עסק בעבודות בנייה וסלילת כבישים, נמלים (חיפה ותל-אביב) ושדות תעופה.

סבתא-רבא יונה (שם משפחתה המקורי הוא מישקובסקי), סבתא של אבא ואמא של סבא, נולדה בעיר אוגוסטוב שבמזרח פולין. קורותיה של סבתא-רבא בתקופה שקדמה לעלייתה לארץ (3 שנים אחרי שסבא-רבא עלה לארץ) בגיל 21, דומה מאד לקורותיו של סבא-רבא. גם היא עברה הכשרה לחיי חקלאות וגם היא עלתה לארץ לבדה.

סבתא-רבא יונה הצטרפה לקיבוץ רמת הכובש שליד כפר סבא. בקיבוץ היא עבדה במספר ענפים חקלאיים וכמו כן עבדה בסלילת כבישים ובמטבח.

סבתא יונה ז"ל עובדת בסלילת כבישים ברמת הכובש

 

סבתא יונה ז"ל עובדת במטבח פועלים

כעבור מספר שנים עזבה סבתא-רבא את הקיבוץ ועברה לגור בחדרה, שם עסקה במספר עבודות כולל במטבח הפועלים. בחדרה נפגשו דרכיהם של סבא-רבא ברוך וסבתא-רבא יונה. בחדרה נולדנו דוד (של אבא) יוסי ואני (סבא מוטי).

את חדרה עזבנו בשנת 1960 כאשר הייתי בן 7 ועברנו לירושלים לשכונת קריית משה, רחוב ימין אבות. ומכאן הכול היסטוריה.

הזוית האישית

מרדכי להב: דברים מקבלים משמעות מועצמת כאשר הם מועברים ממימד העל פה למימד הכתב, וכאשר הם עוברים ממישור הידע האישי למישור הידע של הדורות הבאים. שתדעי להעריך את העבר, לבנות את העתיד ולהבין את ההבדל ביניהם.

מילון

עלייה לארץ
עזיבת ארץ ההולדת בניכר והתמקמות בארץ ישראל.

ציטוטים

”התיישבות בקיבוץ משמעותה עבודת כפיים.“