מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

לינה משותפת בקיבוץ ברקאי

סבא שאול עם איתן
סבא שאול עם הוריו חנה וסנק
בית הילדים, חברת הילדים והמוסד החינוכי

שמי שאול דובשני. נולדתי בקיבוץ ברקאי ב-1951.

אני אספר סיפור על תקופת ילדותי בקיבוץ ובבית הספר התיכון.

הייתי בקבוצה הראשונה בקיבוץ. בקיבוץ לא ידעו כל כך איך לגדל ילדים, וההחלטות של המטפלת היו ההחלטות הכי חשובות. היא הייתה יכולה, למשל, להחליט אם הילד רעב או לא. זה לא היה משנה אם הילד בכה או לא בכה ואם האמא רצתה להניק אותו או לא.

בגיל 5 עברנו לגן ועשינו שם בלגן גדול (מה שרצינו), למשל: לילה אחד שפכנו מים על כל הגן ואז עשינו "חליקות" בכל הגן ואח"כ הלכנו לישון. בבוקר כשהמטפלת הגיעה היא מאוד כעסה והיה ברור לה מי עשה את זה והיא העמידה אותי בפינה עד זמן ארוחת הבוקר.

לילה אחר היה לי בלגן בשמיכה וקראתי לשומרת לילה ואמרתי לה שיש לי חזיר במיטה. השומרת מאוד נבהלה וקראה לאיש שגידל את החזירים בקיבוץ, וכאשר הוא הגיע התברר שזה רק הבלגן בשמיכה.

סבא שאול בגיל 6

כשעלינו לבית ספר, שהיה בברקאי, לא היו אז מכוניות בקיבוץ, ולאיש שהיה אחראי על החזירים היה ג'יפ. יום אחד אני והחבר שלי רצינו לנהוג בג'יפ אז עלינו לג'יפ והתנענו אותו ונסענו קדימה. כשרצינו לחזור בחזרה למקום לא ידענו איך לחזור אחורה אז ברחנו מהקיבוץ. כל החברים בקיבוץ חיפשו אותנו, וכולם דאגו לנו. כשחזרנו לקיבוץ כי היינו עייפים ורעבים כולם כל כך שמחו שחזרנו, שהם שכחו שגנבנו את הג'יפ.

סבא שאול עם הוריו חנה וסנקעוד סיפור על בית הספר: פעם בשבוע היינו עושים טיול גדול באזור. פעם אחת, כשטיילנו, חצינו בטעות את הגבול עם ירדן וחיילים ירדנים, שהיו בסיור על גבי סוסים הראו לנו שחצינו את הגבול והחזירו אותנו לישראל.

כשעלינו לבית הספר התיכון "מבואות עירון" – מבואות היה בית ספר בתנאי פנימייה. לבית ספר הגענו במוצאי שבת ואת הבית ראינו רק שבוע אחרי. בשנתיים הראשונות היה לי ממש קשה בבית הספר, אבל אחר כך היה לי ממש כייף. עשינו המון בלגן.

חג הביכורים: סבא שאול מוביל את התהלוכה עם האתון נגה

בכיתות ז'-ח', הילדים של הכיתות הבוגרות (י"א – י"ב) התעללו בנו (כמו שאנחנו התעללנו בצעירים כאשר אנחנו היינו בוגרים).

הייתה מסורת במוסד שהכיתות הבוגרות מכניסות את כיתה ז' למוסד: זה כלל ללכת לבית הקברות, לנשק גולגולת, להתחייב שבמקלחת המשותפת צריך לתת לכיתות הבוגרות את הסבון ועוד כל מיני דברים מוזרים.

כניסה לשומר הצעיר

כשהיינו בכיתה י', פרצה מלחמת ששת הימים ואנחנו עזרנו לפזר מוקשים ליד קיבוץ מגל. אחרי המלחמה שמרנו במוסד עם רובה שאחרי השמירה שמנו אותו מתחת למיטה עד למחרת. בתקופה הזו, גם התחלנו לעשן בסתר. היינו גונבים ג'יפ ונוסעים לשדה התעופה בעין שמר, שהיה פתוח ומשתוללים על המסלולים.

בסך הכל מאד נהניתי מהתקופה הזו, מהלינה המשותפת ומהחיים בפנימייה במוסד. חבל לי שהילדים שלי ובעיקר הנכדים, אינם חווים את החוויות שלי.

הזוית האישית

סבא שאול: היה מאד טוב ונחמד לספר לאיתן הנכד על הילדות שלי. לפעמים תוך כדי הסיפורים אני כבר כמעט ולא האמנתי שבאמת עשינו את כל ה"שטויות" האלו. (אבל שאלתי את בני הכתה שלי והם אישרו שזה היה באמת).

איתן: היה כייף לשמוע וללמוד, היה כייף בתקופה של הילדות של סבא. סבא אהב לעשות "שטויות". היה לסבא הרבה חופש לעשות כמעט כל מה שרצה והוא ניצל את זה לטובה.

מילון

שומרת לילה
בקיבוצים- חברה ששומרת בלילה על הילדים שישנים בלינה המשותפת.

מוסד
בית ספר תיכון בתנאי פנימייה.

לינה משותפת
בקיבוצים - לינה של ילדים בבית הילדים לא בבית ההורים.

חזיר
כך קראתי לבלגן בשמיכת הפוך כאשר היא מתבלגנת בתוך הציפה.

מקלחת משותפת
בקיבוצים - מקלחת שהייתה משותפת לכל הילדים. עד התיכון המקלחת הייתה משותפת גם לבנים ולבנות.

ציטוטים

”"עשינו המון בלגאן בבית הספר"“