מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

לחיות בצנע

על החיים בצל הצנע במדינת ישראל

בחרנו לכתוב על הצנע, כדי להקנות ידע וערכים לנוער הגדל היום על ברכי הטכנולוגיות השונות, בתקופה של משאבים אישיים בלתי נדלים וכדי שהנוער יכיר וידע כיצד קמה מדינתנו ומה היו אותם הנושאים וההחלטות שהניחו את הבסיס לפיתוח הכלכלה, פיתוח הטכנולוגיה, פיתוח התשתיות במדינה ובעיקר הפיתוח האישי של כל אדם ואדם במדינה, הן בהשכלה והן ברמת האינטליגנציה האישית. ביכולתנו היה לבחור נושאים רבים. בחרנו בנושא הצנע כדי להכיר את מצב המדינה עם תקומתה. כיצד חיו האנשים, כיצד התמודדה המדינה עם קליטת העליה מכל העולם ושילוש מספר התושבים בארץ. כמו כן בחרנו בנושא כדי להראות את המצב היום לעומת המצב של אז. הצנע במדינת ישראל מוצג כנושא שלם על כל נספחיו וחילקנו את הנושא לתת נושאים כדי לתת דגש לכל מצב  ודרך ההתמודדות של המדינה. לאחר הקמת המדינה הגיעו למדינת ישראל יהודים מכל קצווי תבל. מדינת היהודים. ישראל, שהייתה בשלב הקמתה הייתה צריכה לספק מזון לאוכלוסיה שהכפילה, ואף שילשה את עצמה בתקופה קצרה מאד. מ-600,000 תושבים גדלה האוכלוסייה לכ- 1.5 מליון איש. לממשלה לא היה מספיק כסף ומשאבים כדי לספק את צורכי אזרחיה. התקבלה החלטה בממשלה להכריז על תקופת צנע. במסגרת הצנע חולקו נקודות לתושבים שהוקצבו בפנקס אישי, לפי מספר הנפשות בכל משפחה. הנקודות היו עבור מוצרים בסיסיים כמו: לחם, ביצים, חמאה, בשר לדוגמה 75 גרם לחודש לנפש , כאשר לגבי מוצרי מותרות, לא הייתה כלל אפשרות אלא אם כן המשפחה הייתה עשירה או שקיבלה מצרכים מחו"ל ממשפחות. משפחות עמדו בתור כדי לקבל את מנות המזון. האפשרות לקנות פרות וירקות או מוצרי מזון כפי שקיימת היום לא עלתה בכלל על הדעת. באותה תקופה גרו משפחות על ילדיהן בדירות משותפות, 2, 3 משפחות בדירה. על מנת לחסוך לא פעם חלקו ביניהן את ההוצאות, את השמחות, את הצרות, ולפעמים גם את האוכל. האנשים חיו בצניעות רבה בדירות שכורות, הסתפקו במה שהיה להם ושמחו בחלקם.
 
בתי הספר וההשכלה בתקופת הצנע
במהלך מלחמת העצמאות ולאחר קום המדינה גדלה האוכלוסייה בפי שלושה. בתי הספר שהיו בזמן המנדט הבריטי לא עמדו בקצב גידול התלמידים. כתות שנוספו במקרים רבים היו צריפים. מלבד גיר ולוח לא היו אמצעים אחרים בכתות. רבים מהצעירים שהגיעו לאחר השואה וכן ממדינות המזרח היו ללא השכלה מסודרת והיה צריך לקלוט אותם גם מבחינת שפה וגם מבחינת השכלה. כדי להקל על המצב הוקמו כתות אולפן בהן לימדו עברית.מספר גני המשחקים היה קטן מאד. שוחקו משחקים כמו: כדור הקפה, 5 אבנים, קלאס, 4 מקלות, חפש את המטמון, משחקי כדור שונים ועוד משחקים רבים. כמעט ולא היו בובות או משחקים אחרים, ובמקרה הטוב היו בובות מקרטון עם בגדים מנייר להלבישם. תיק האוכל למשל היה עשוי מבד שתפרו אותו בשלושה צדדים והשחילו חוט. רוב הצעירים היו בתנועות נוער שונות, צופים, מחנות עולים, השומר הצעיר, בני עקיבא, עזרא, ביתר ועוד. הפעילויות נערכו פעמיים בשבוע, פעם באמצע השבוע ופעם בשבת. דרך התנועה למדו הצעירים להכיר את הארץ, נערכו פעילויות לילה (אש לילה) בשטחים פתוחים מקומות לא מיושבים. בהגיע אוכלוסיה שלא ידעה קרוא וכתוב (אנאלפביתים) שהיה צריך גם אותם לנסות וללמד תכנית הלימודים כללה מקצועות כמו תפירה, תזונה, נגרות, חקלאות, שעור מלאכה ומקצועות נוספים של עבודות יד בנוסף למקצועות הרגילים: עברית, חשבון, תורה, מולדת, ספרות, היסטוריה וכדומה.  
 
אמצעי התחבורה
כפי שהוסבר לעיל המצב הכלכלי לא היה טוב.

בזמן המנדט הבריטי הוקמו 3 חברות נסיעה: אגד בחיפה, המקשר בירושלים ודן בתל אביב.

מוניות היו מצרך יקר מציאות. בחיפה למשל הלכנו ברגל לכל מקום, טיולים ברחבי העיר, הליכה לבית ספר או ביקור הכל נעשה רגלי. רק כעבור שנים כשחיפה התרחבה התחילו הנסיעות באוטובוסים. נסיעה למשל מהדר הכרמל לרחוב הפועל או נסיעה לבריכה עלתה "מיל". במשך הזמן התחלף הכסף והמחירים כמובן עלו בהתאם למצב. מכוניות פרטיות היו מעטות מאד. גם מכוניות מסחריות לא היו הרבה. חלוקת נפט להסקה, לפתיליות נעשתה ע"י עגלון עם סוס ועגלה, חלוקת חלב נעשתה על ידי חלבן עם סוס ועגלה שעבר מבית לבית. הובלות שונות נעשו אף הם עם סוס ועגלה. במשך הזמן עלתה רמת החיים וכמובן גם אמצעי התחבורה השתפרו. 
 
החיים בצל תקופת הצנע
מדינת ישראל הייתה צעירה מאוד ולא הייתה מוכנה כלכלית למצב של קליטת עליה. בנוסף כתוצאה ממלחמת העולם השנייה היה משבר כלכלי בעולם. כדי לשפר את כלכלתה הפנימית והבינלאומית ובשל הצורך לדאוג לרווחת התושבים החליטה הממשלה על מדיניות הקיצוב וחלוקת נקודות וכך כל האזרחים קיבלו אוכל בצורה שווה. שגם מי שהיה לו כסף שחור או דולרים קנה ואכל בדיוק כמו כל תושב אחר. המצב גרם לכך שכל האזרחים במדינה היו שווים. חיו אותו הדבר אכלו אותו הדבר ולא הרגישו שהם נחותים או עליונים על פני כל אחד אחר מזון לאזרחים. מדיניות זו גרמה למחירים אחידים בכל הארץ בלי השפעה של עלויות נוספות כמו הובלה. לא היה פחד או חשש להסתובב ברחובות. דלתות הבית נשארו פתוחות גם כשלא היה אף אחד בבית. אנשים בטחו אחד בשני ופרגנו אחד לשני. הבילוי העיקרי של ההורים היה ביקורי בית אחד אצל השני, ואילו הילדים בילו את זמנם הפנוי ברחוב, במשחקים שונים. הייתה אווירה של אחדות ושל רצון משותף של כולם לחיות ביחד באהבה וחברות.

מילון

צנע
צנע מלשון צניעות - הסתפקות במועט. "תקופת הצנע" - משטר חירום קפדני המבוסס על צמצום

ציטוטים

”בשנים הראשונות להקמת המדינה האנשים חיו בצניעות רבה, הסתפקו במה שהיה להם ושמחו בחלקם.“