מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

להיות טייס בחיל האוויר

יונתן עם סבא מיקי
הרמטכ״ל יצחק רבין ז״ל עונד את כנפי הטיס לחניך המצטיין
השתתפות במבצעים צבאיים

שמי מיקי כץ, נולדתי בטבעון אך גדלתי בחיפה, שם סיימתי בית ספר יסודי ובית ספר תיכון. גרנו בדירה קטנה בשכונה מעורבת בה גרו נוצרים, ארמנים, מוסלמים ערבים ויהודים. כילדים היינו חברים ממש טובים והיו לנו יחסי שכנות מאד טובים. הכרתי את כל החגים של הנוצרים, הארמנים והמוסלמים והם הכירו את כל החגים שלנו. הייתי חבר בתנועת הנוער העובד והלומד, שחיתי באגודת מכבי חיפה, למדתי נגינה ומוסיקה קלאסית. בהיותי בכיתה השמינית בתיכון, קיבלתי מכתב יפה ממפקד חיל האוויר בו נתבשרתי כי נמצאתי מתאים להיות טייס וזומנתי לקורס טייס. מאחר ולא חלמתי להיות טייס, העדפתי להתגייס לשירות צבאי בנח"ל יחד עם כל חברי הילדות שלי מתנועת הנוער. הגרעין שלי היה מיועד להצטרף לקיבוץ יפתח בגליל לכן ביליתי הרבה באותו קיבוץ מקסים, אתו אני שומר על קשר עד היום. לאחר כשנה בנח"ל קיבלתי הודעה כי עלי לעזוב את הגרעין לטובת קורס קצינים בצה"ל. או אז הזכרתי למפקדים כי בתיכון קיבלתי זימון לקורס טייס. התוצאה הייתה שהועברתי מיידית לחיל האוויר והתחלתי את קורס הטייס.

את הקורס התחילו כ- 800 פרחי טייס, מתוכם סיימו את הקורס 16 טייסים בלבד, כאשר אני סיימתי את הקורס כחניך המצטיין. במהלך השירות בחיל האוויר הכרתי את שוש, לה נישאתי. גרנו בבסיס חיל האוויר תל נוף ושם נולד דרור הבן הבכור, אבא של יונתן. בהמשך נולדו גם עמית ודנה, הדודים של יונתן.

השתתפות במלחמות ובמבצעים

במהלך השירות בחיל האוויר טסתי על מטוס המיראז' שנחשב אז ועד היום לאחד ממטוסי הקרב הטובים והנפלאים ביותר שיוצרו אי פעם. מאחר וישראל מוקפת במדינות עוינות ונאלצה להגן על עצמה בפני איומים, השתתפתי בעשרות גיחות מעבר לקווים: במלחמת ההתשה, במלחמת יום כיפור וכן במלחמת לבנון הראשונה. מאחר והיתה מתיחות בטחונית גם בין המלחמות, השתתפתי במבצעים רבים שלא במסגרת המלחמות.

במהלך מלחמת יום כיפור ולקראת סופה נפגעתי מאש נגד מטוסים שנורתה מהקרקע בגזרה המצרית. המטוס שלי נפגע ונאלצתי לנטוש אותו. במהלך הנטישה נפצעתי, וחולצתי על ידי מסוק מתוך שטח שהיה בשליטת הכוחות המצריים. הפציעה מנעה ממני מלשוב ולטוס על מטוסי קרב, לכן עברתי לטוס על מטוסי הרקולס.

במסגרת השירות בטייסת ההרקולסים השתתפתי במבצעים רבים, אבל החשובים בהם היו ׳מבצע משה׳ שהתרחש בשנים 1985-1984 להעלאת יהודי אתיופיה ממדבר סודן, וכן ׳מבצע שלמה׳ שהתקיים בשנת 1991 להעלאת יהודי אתיופיה מאדיס אבבה. שני מבצעים אלה היו מיוחדים מאד והותירו בי רושם עצום אותם קשה לשכוח.

מבצע משה

יהודי אתיופיה חלמו כל חייהם לעלות לישראל, הם שמרו את מנהגי הדת היהודית בכל מקום, גם בכפרים הנידחים ביותר בהם חיו. החיים באתיופיה היו קשים ולא היו קשרים בין ישראל לאתיופיה לכן היה צורך להעלותם משם בחשאי. אלפי יהודים עברו במסע רגלי מפרך ומלא סכנות מאתיופיה לעבר המדבר של דרום סודן שם הם המתינו לשעת כושר להוציאם לארץ. חלק מהעולים הועברו לארץ באמצעות ספינות חיל הים וחלקם באמצעות מטוסי הרקולס, שנחתו באישון לילה באמצע המדבר ופגשו שם את העולים שהועלו על המטוסים והגיעו כך לארץ. למבצע זה קראו מבצע משה. זהו אחד המבצעים היותר מדהימים שנעשו על יד חיל האוויר והיה לי הכבוד הגדול לקחת בו חלק.

הטיסה לסודן הייתה בלילה בחשיכה מוחלטת, טסנו בגובה נמוך מאד על מנת שלא להתגלות. הנחיתה היתה בנקודה מוסכמת מראש וללא כל סימון או תאורה. מייד אחרי הנחיתה המתינו לכל מטוס 200 עולים שצצו לפתע מתוך מחבואם בשדה התירס בו נחתנו, כולם לבושים בגדי כותנה לבנים וכך עלו למטוס. בתוך דקות אחדות היינו כבר באוויר בדרכנו חזרה לישראל.

מבצע שלמה

לא כל העולים הצליחו לעבור את הדרך הארוכה מאתיופיה לסודן ובשנת 1991, לאור הרעב ששרר באתיופיה, לאור מלחמת האזרחים שהייתה בה ולאור הסכנה שהייתה ליהודי אתיופיה – הוחלט להעלות את שאר היהודים מאתיופיה. הפעם נעשה הדבר בתיאום עם השלטונות המקומיים ותמורת תשלום של כסף רב. במבצע זה, שנקרא מבצע שלמה, השתתפתי הן בתכנון המבצע והן בביצוע עצמו של המבצע. במהלך ההמראה משדה התעופה אדיס אבבה עם מטוס ובו 200 עולים, התגלתה תקלה חמורה במטוס ונאלצתי להפסיק את ההמראה. בעוד שצוות הטכנאים ניסה לתקן את התקלה ללא הצלחה, הגיע המבצע לסיומו. או אז התברר כי כוחות המורדים נמצאים בדרך לשדה לתפוס את המטוס שלנו ולשבות אותנו. כל המטוסים שהשתתפו במבצע כבר המריאו והמטוס שלי עם הצוות שלי נותרנו על הקרקע בשדה התעופה. הדרך היחידה שלנו להיחלץ מהמצב הייתה להמריא את המטוס עם שלושה מנועים במקום עם ארבעת המנועים וכך עשיתי. זו המראה מסובכת מאד, היא דורשת מיומנות גבוהה והיא בוצעה בתנאים קשים. לאחר ההמראה המוצלחת הצלחנו לטפס לגובה השיוט וחזרנו לבסיס בארץ בטיסה ממושכת על שלושה מנועים.

כך עלו לארץ 14,730 עולים ונותרו באתיופיה מספר מצומצם של יהודים שהועלו ארצה בהמשך.

בעוד שהמבצע להעלאת יהודי  אתיופיה היה מוצלח ומיוחד במינו, הרי שלא כך קרה בקליטת העלייה מאתיופיה אחרי הגעתה לארץ. מדינת ישראל לא השקיעה את המשאבים הראויים לטפל בקשיי הקליטה שלהם, בחינוך הילדים ובני הנוער, בשמירת המסורת הדתית שלהם והקהילה כולה נסוגה בהשוואה לכלל החברה הישראלית. מאז, אני משקיע כמו אחרים במאמץ לקדם את הקהילה האתיופית בישראל. אלה אנשים נפלאים: הם שקטים, הם צנועים, הם חיילים מעולים, הם חכמים ובעלי תפיסה מהירה, הם ספורטאים נהדרים וכל מה שצריך זה לתת להם אפשרות לבטא את עצמם ולקבל אותם באהבה בלי קשר לצבע עורם. זהו מסר חשוב מאד שכל תלמיד בישראל חייב להפנים.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי שהתקיימה בבית הספר אורנים ברמת השרון, התש״ף. התכנית נערכה בהחיית המורה המובילה ליאת אלטר שמש.

מילון

מיראז׳
מיראז' (מצרפתית: Mirage - חזיון תעתועים) היא סדרת מטוסים צבאיים על-קוליים מתוצרת חברת דאסו תעופה הצרפתית. בסדרה פותחו מטוסי קרב, מטוסי תקיפה ומפציצים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”הדרך היחידה שלנו להיחלץ הייתה להמריא את המטוס עם שלושה מנועים במקום עם ארבעה, וכך עשיתי“

”מאז, אני משקיע כמו אחרים במאמץ לקדם את הקהילה האתיופית בישראל“