מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

להאיר את הילדות בצל הורים ניצולי שואה

מפגש סיכום בבית אבות
בית האבות נוף טבעון
כיצד עברה השואה לדור הילדים

זיכרונות הילדות שלי אינם טובים. אני מרגיש כאילו השואה הועברה אליי. כמו גלגל אינסופי שלא מרפה ומשפיע על כל רגע בחיי.

לדוגמה, כשהייתי ילד בן 3 או 4 אני זוכר ששכבתי במיטה מנסה להירדם. הוריי היו בחדר שלהם והתווכחו בנושא כלשהו כששמעתי את אמי אומרת: "חבל שהנאצים לא הרגו גם אותנו."

הדוגמה הזאת מבהירה עד כמה הסבל נמשך עד היום והנושא משפיע על כל חיי – על המקצוע, הנישואים ומצבי הבריאותי, לאחר שהייתי מטופל בעמך.

שאלות קיומיות מלוות אותי כל הזמן, לדוגמה על הסיבה שאני קיים, ותמיד הרגשתי כמו האור שצריך להציל את ההורים מקשיי השנאה.

השואה הייתה מרכזית מאוד אצלנו, גם אם לא דיברנו על כך.

היום אני אב לשתי בנות וסבא לארבע נכדים. חשוב לי שהם יגדלו בתנאים אופטימליים. הייתי רוצה שיצליחו לקחת את מה שיש לי לתת, אהבה וטוב לב.

 

הזוית האישית

תלמידים מאורט גרינברג טבעון נפגשו את אזרחים ותיקים המתגוררים בבית האבות נוף טבעון, במסגרת תכנית הקשר הרב-דורי ומועדון גלישה של רשת אורט. המפגשים נערכו בבתי המשתתפים וההתרגשות הייתה הדדית.

מילון

עמך
עמותת עמך - המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה ובדור השני

ציטוטים

”הייתי רוצה שילדיי ונכדיי יצליחו לקחת את מה שיש לי לתת, אהבה וטוב לב.“