מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

לגדול עם המדינה

סבתא ויערי
סבתא נירה חיילת
קיבוץ גלויות

שמי נירה לוטן. נולדתי שנתיים לאחר קום המדינה בבית החולים בלינסון בפתח-תקווה.

אבי עלה לארץ בשנת 1932 מבולגריה, כחלוץ, והיה ממקימי קיבוץ מעברות. הוא עזב את הקיבוץ לאחר זמן קצר, כאשר כל משפחתו עלתה לארץ מבולגריה. המשפחה התיישבה בתל-אביב. אמי עלתה לארץ עם משפחתה מבולגריה סמוך לסיום מלחמת העולם השנייה. המשפחה התיישבה בחיפה.

הורי הכירו בתל-אביב ונישאו זה לזו בשנת 1945. בהיותי בת שנתיים, עברה משפחתי (הוריי, אחותי ואני) להתגורר בחיפה מאחר שאבי עבד בנמל חיפה במשלוח פרי הדר ישראלי לכל רחבי העולם. תפוזים ואשכוליות היו בבית בשפע וחלקנו אותם עם כל השכונה.

הייתה לי ילדות מאושרת ושמחה בשכונת קרית אליעזר. החיים היו צנועים. היתה אווירה של "כל ישראל חברים ודואגים זה לזה" עם גאוה רבה על הקמת המדינה, מתוך הרגשה של שליחות ואהבת הארץ.

לאחר סיום שירותי הצבאי (חיל חימוש), למדתי משפטים באוניברסיטת תל-אביב והקמתי משפחה לאחר שנישאתי לצבי לוטן, סבא של יערי. שנינו עורכי-דין פעילים. אנו מתגוררים ועובדים בחדרה. נולדו לנו שלושה ילדים נפלאים: אביב, ירון ודפנה.

יש לנו שישה נכדים. יערי הוא בכור הנכדים! ואחריו, עופרי, אריאל, עידו, שוהם וינאי ועוד היד נטויה.

קיבוץ הגלויות

המשפחה שלנו היא דוגמה לקיבוץ גלויות, או, אם תרצו, "היהודי הנודד". אמי נולדה בתורכיה וגדלה בבולגריה. סבתי תורכיה, סבי ממקדוניה (יוון). אבי נולד בבולגריה, כך גם הוריו. צבי, בעלי, נולד ברומניה והוריו נולדו בחבל ארץ שנקרא בוקובינה, שהיה שייך עד מלחמת העולם הראשונה לאוסטריה ולאחריה עבר לרומניה. אחרי מלחמת העולם השנייה עברה בוקובינה לידי ברית המועצות ולאחר פירוקה, לאוקראינה.

כששואלים את ילדיי על ארץ מוצאם, הם מסתבכים וברור למה: בולגריה, תורכיה, מקדוניה, אוסטריה, רומניה, אוקראינה??

בשכונת קרית אליעזר התגוררו משפחות מכל רחבי תבל וכולם הסתדרו ביניהם מצויין ללא קשר עם מדינות המוצא…

מלחמת יום כיפור – 1973

מלחמה זו היתה קשה וטראומטית. חברים טובים נהרגו ונפצעו והעצב גבר על שמחת הניצחון. הייתי אמורה להתחיל בלימודיי באוניברסיטה אך הם נידחו למספר חדשים עקב המלחמה.

את שירות המילואים שלי במלחמה עשיתי בבית חולים רמב"ם בחיפה ותפקידי היה לפגוש משפחות (הורים בעיקר) אשר חיפשו את יקיריהם ולעזור להם עפ"י רשימות שסופקו לנו מדי יום. זה היה מתיש ועצוב.

בתקופת השירות הצבאי

צביקה, לימים בעלי, נלחם בחזית הצפון ובחזית הדרום ובסך הכל, שירת המילואים כשמונה חודשים (!). לא היו פלאפונים והתקשורת היתה בעיקר באמצעות מכתבים, שנשלחו בדואר.

סיכום

אני מייחלת ומאחלת לנכדיי ילדות מאושרת, כפי שהייתה לי, והצלחה רבה ואושר בכל אשר יפנו.

אני מאחלת למדינה, שעמה גדלתי ואשר ידעה ימים קשים ומלחמות והשתנתה ללא הכר, חיי שלום ואחווה עם שכניה והלוואי ונוכל להרגיש שוב ש"כל ישראל חברים".

וליערי – אוהבת אותך מאד! היה לי כיף להיות איתך בקשר הרב דורי

נירה לוטן

הזוית האישית

יערי: היה לי מאוד כיף לשמוע מסבתא שלי על הסיפורים שלה בעבר.

סבתא נירה: נהניתי מאוד לכתוב עבודה זו עם נכדי הבכור והאהוב, יערי. במיוחד נהניתי מהבונוס לבלות מספר שעות בבית ספרו ולשתף אותו בזכרונותיי.

מילון

קיבוץ גלויות
קיבוץ של אנשים שבאים מכל מיני מקומות בעולם

ציטוטים

”כל ישראל חברים ודואגים זה לזה“