מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

לא קל לעלות ולהקלט בארץ חדשה

אני, אולה גורצקי לבית יוניטר, נולדתי בטדזיקיסטן תחת השלטון הרוסי. הורי נמלטו לשם  מפולין  עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. עברו  תלאות רבות וקשיים רבים. בתום המלחמה, בשנת 1948, כשהייתי בת שנתיים, הורי שבו לפולין והחלו לחפש את בני משפחתם שאולי שרדו את הזוועות .לאימי היה מזל גדול כי הוריה ואחיותיה ניצלו. המזל היה כמובן גם שלהם.  נאלצנו להישאר בפולין עד שנת 1957 . עם חילופי  המנהיגות בפולין הורשינו לעזוב את המדינה ולהתחיל את  המסע למדינת ישראל. בעזרת הסוכנות היהודית יצאנו ברכבת מורשה לווינה שבאוסטריה ומשם ברכבת נוספת לגנואה שבאיטליה. שיכנו אותנו בפנסיון, לקחו מאתנו  כל תעודה מזהה. ברשותנו היו 5$ בלבד כך שכל  שיכולנו  לעשות הם טיולים רגליים באזור המלון. שלושה שבועות המתנו לאנייה שתביא אותנו לארץ המובטחת.

האנייה הייתה אניית משא  ישנה ומסריחה, כל הנוסעים עליה הקיאו רוב הדרך. בארץ החדשה התחלנו בחבלי הקליטה. צריך היה ללמוד עברית ולחפש עבודה. אני בגיל 12 התחלתי ללמוד בביה"ס. לא הבנתי אף מילה, לא יכולתי לתקשר עם בני הכיתה. לכן, באופן טבעי, דוברי אותה  שפה  חברו יחד. אבל אחרי כחצי שנה האווירה השתנתה. השפה החלה להיות מובנת, נוצרו חברויות  חדשות.
גרנו בקריית חיים. הרכב היחידי  בעיר, מלבד האוטובוס, היו אופניים. אני זוכרת את התקופה  הזאת לטובה, כמובן מהרגע שהתחלתי להבין עברית. ובכל זאת החברה הישראלית של אז לא הייתה מאוד  מסבירה פנים לעולים.  אני עד היום מאוד רגישה לנושא וגידלתי  את ילדי עם מודעות לנושא . גם לנכדי אני מזכירה שמשפחתם  היו פעם עולים חדשים ואין זו בושה. להפך, רבים הקריבו לא מעט על מנת להיות כאן. יש לקבלם באהבה ולעזור בקליטתם. אין חכם כבעל ניסיון.

מילון

הסוכנות היהודית לארץ ישראל
ארגון יהודי המאגד את הקהילות הציוניות בכל רחבי העולם, שהוקם בשנת 1929 כזרוע ביצועית של ההסתדרות הציונית העולמית, הארגון עוסק בשלושה תחומים מרכזיים: עלייה וקליטה, חינוך יהודי ציוני, חיזוק החברה הישראלית ובמיוחד אזורי עדיפות לאומית.

ציטוטים

”רבים הקריבו לא מעט על מנת להיות כאן. יש לקבלם באהבה ולעזור בקליטתם“