מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

לא בוכים על חלב שנשפך

אורי וסבתא רבקה בבית התפוצות.
סבתא רבקה בת 3.
סיפורה של סבתא רבקה כשהייתה בת 8

רבקה גרה בדרום תל אביב בשכונה שגרו בה עולים חדשים מיוון סלוניקי. שם כולם דיברו לאדינו, שזו שפת היהודים  שגרו בארצות הבלקן (יוון, בולגריה, יוגוסלביה, מקדוניה ותורכיה). רבקה למדה בבית ספר אליאנס, למדו בו בעיקר צרפתית, (בנות בנפרד ובנים בנפרד).

אימא של סבתא רבקה הייתה תופרת ואביה היה שרברב (אינסטלטור) ומתקן פריימוסים. על רבקה הוטלו משימות רבות לניהול הבית. למשל הרתחת החלב.

מה זה הרתחת החלב?

ובכן, לא היו אז מרכולים (סופרמרקטים) וגם לא מקררים חשמליים, ובקושי מקררים שהיו מכניסים לשם קרח, האוכל היה מתקלקל לעיתים קרובות. כל יום אחרי הצהריים היה מגיע החלבן  "שמרל" שהיה בא עם כדי מתכת גדולים ותרבד. מהחצר של הבית היה קורא לכל השכנות בשמן שתרדנה. כולן היו יורדות עם סירים מכל מיני צבעים וקונות ממנו את כמות החלב שהן רצו.

"אני (סבתא) הייתי ממונה על  הרתחת החלב כדי שלא יתקלקל. יום אחד, שמתי את הסיר על הפתילייה ושכחתי ממנו, אחרי שעות רבות בערב, נזכרתי בחלב, ואבוי לי… החלב גלש ולא נשאר ממנו זכר, הפתילייה נשרפה, הארון נשרף גם הוא והתקרה נעשתה שחורה". סבתא פחדה מאד מהוריה שבוודאי יכעסו מאד ואולי היא גם תקבל מכות הגונות. אבל להפתעתה הרבה, הוריה הבינו לאחר מעשה, שלא נותנים לילדה קטנה בת 8 להשגיח על החלב. באותו ערב לא שתינו קקאו עם חלב ולא אכלנו דייסה. מאז חייה נעשו מתוקים יותר. ולא הוטלו עליה שום משימות שלא מתאימות לילדים!

סבתא נולדה בשנת 1944 לפני קום המדינה, החיים בארץ ישראל לא היו קלים. מוצרי מזון בסיסיים היו חסרים. השואה שפקדה את אירופה השפיעה רבות על הציבור בארץ. לאנשים לא היה קשר עם קרוביהם בניכר. עם תום מלחמת העולם השנייה, התחילו תושבי המדינה לעכל את גודל האסון שפקד את המשפחות ואת עם ישראל. עולים חדשים החלו לעלות לארץ, והחלו לבנות חיים חדשים.

עם קום המדינה ב-ה' באייר תש"ח – 1948 החלו הערבים מכל הארצות הסובבות את ארץ ישראל במלחמה. פרצה מלחמת העצמאות, צבא ההגנה לישראל הוקם והגן על ביטחון המדינה. סבתא רבקה גדלה, התחנכה בגן הילדים, בבית הספר היסודי ובבית ספר תיכון, (לצערה לא שירתה בצבא) עבדה, בנתה משפחה, בעל, ילדים, ונכדים, וכולנו גאים לחיות במדינה משלנו!

לתפארת מדינה ישראל!

הרשות לשימור מורשת תרבות הלאדינו

רבקה שטרנפלד מובילה את החוג לשימור תרבות הלאדינו בקריית אונו וגני תקווה

הסרט הועלה בתאריך 17 בספט׳ 2009,. בסרט שירי הלאדינו בעת הסיור על חומות ירושלים של חוג לתרבות הלאדינו בקרית אונו וגני תקווה אותו מובילה רבקה שטרנפלד – פררה בהדרכתו ותיעודו של  ד"ר יצחק (איציק) לוי

מילון

צ'יזבט
הצ’יזבט הוא סיפור שכולו, רובו, או חלקו שקר, הגזמה או מתיחה.

ציטוטים

” נעים להיות בקשר טוב עם כל המשפחה. להעניק הרבה אהבה לכולם, וללמוד לוותר.“