מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

לאורה סבטלו- טאראשינה – ילדות ברומא

לאורה ומיכל סבטלו
לאורה בילדותה
לאורה סבטלו מספרת על ילדותה ברומא

נולדתי ברומא ב- Via nazionale בשנת 1938 ב- 18.7, ביום של פרסום החוקים האנטישמים, אבל עברנו לגור עם הסבים שעזרו לאימא בביאה אוסלביה.

הורי היו עדה ולאו. הם נולדו ברומא בשכונה של היהודים.

הם היו מאוד ספורטיביים, בימי חופשה טיילנו בהרים שעל יד רומא. הם רשמו את אחי ואותי לחוגי ספורט שונים. בבית דיברנו איטלקית. הבית היה גדול (גדול כל כך שבכניסה לבית היה מקום לשולחן פינג פונג), סמוך לדירה של הסבים עם דלת פנימית.

דוד של אימא לקח אותה ואת בנות הדודות כשהיו נערות, לטיול בחו"ל, דבר נדיר בזמנו.

אבא הבריא מטיפוס בגיל שנה. בילדות הוא חי מספר שנים אצל דוד שהיה נשוי, אבל בלי ילדים, ובסופי השבוע חזר הביתה.

התחביבים שלי בעבר היו: סקי, טניס, שחיה, התעמלות אומנותית, פינג פונג, ברידג, עליה בהרים, טיולים, תרבות, חברה…

התחביבים שלי היום הם: נכדים, חברה, תרבות, התעמלות…

שמות במשפחה

סבטלו – מקור השם כנראה מעיירה בפורטוגל או בספרד.

טאראצ'ינה – מקור השם עיירה על חוף הים במרכז אטליה.

לאורה – מקור השם מעץ דפנה (באיטלקית לאורו) או מליאורה בעברית.

עדה – מקור השם מהתנ"ך.

לאו – מקור השם קיצור של לאון (בעברת אריה).

חייתי ברומא עד גיל 38.

 

ילדותי

בגיל 5 הסתתרנו 9 חודשים בגלל הרדיפות נגד היהודים.

כאשר חזרנו הביתה למדתי בב"ס היסודי ממלכתי, על יד הבית בשכונת פראטי. הייתה בכיתה עוד ילדה יהודייה.

סיפרו לי שאחי, לוצ'יאנו, פעם אחת הפיל אותי מכיסא ילדים גבוה,אבל בדרך כלל הוא שמר עלי.

אחרי המלחמה אמא לקחה אותנו, הילדים, לחופשה בים עם בת דודה שלה ושני ילדיה שהיו בגילנו. היה מאוד יפה. אמי ידעה לשחות (לא כל אחד באותה תקופה ידע לשחות) ולימדה אותנו.

בנינו ארמונות רק לפעמים, האחים הרסו לנו את הארמונות שבנינו בחול?!

כדי לצאת לשבועיים לחופשת קיץ, אבא שמר גם על החנות בניהול של אחיו, מאריו, ולהפך.

אבא לא ידע לשחות ואהב הרים.

ברכבת ואוטובוסים נסענו להרי האלפים שבצפון איטליה, לפעמים יחד עם משפחות חברות.

לרוב, הבאנו איתנו אוכל ושתייה בתרמיל. כל יום עלינו על הר אחר, טיולי הליכה עם נופים מקסימים, ובחברת המשפחה וחברים. אני מאוד אהבתי.

באיטליה התחפשתי בחג הנוצרים "קארנאבלא" .

אמא תפרה תחפושות עם בדים מן החנות של אבא (בכלל, לא היו קונים תחפושות מוכנות). פעם אחד הייתי הולנדית! ופעם אחרת, לפי משחק קלפים שהיה: " קנאסטה" ! משחק זה היה באופנה וגם אני שיחקתי בו עם חברות.

למדתי בבתי הספר ממלכתיים, לא יהודיים. רוב התלמידים היו נוצרים. רק ביסודי הייתה בכיתה עוד יהודייה, חוץ ממני.

הייתי ממושמעת, לא מצטיינת אך טובה. לא אהבתי לקרוא והיו לי קשיים בכתיבה ובציור. היו לי חברות, במיוחד ליצ'יה איתה למדתי ושיחקתי.

ההורים היו ספורטיביים במידה מעל הרגיל בדור שלהם ורשמו אותנו לחוגי ספורט שונים מגיל צעיר. אני מאוד אהבתי כל סוגי הספורט ועשיתי הרבה סוגים: שחייה, סקי, כדורסל, התעמלות, התעמלות קרקע, טניס, פינג-פונג. גם כמבוגרת אני עושה מה שאפשר.

עם קבוצה של הצופים השתתפתי בתחרות אתלטיקה, ריצה, קפיצה על סוס, התעמלות על מקבילים, קפיצה לגובה ולרוחק.

אני לא אוהבת תחרויות באף תחום, אני נהנית מהעשייה, בלי לחץ.

התחלתי להשתתף בפעילויות בצופים בערך בגיל 7 והמשכתי עד גיל 16!!! הסיבה היא שבשלב מסוים היינו רק 5-6 חברות שעשו פעולות וטיולים במדי הצופים!!! נשארה חברות עם חלק מן הבנות, עד היום, גם אם אנחנו במדינות שונות.

ראש השבט הייתה אישה מיוחדת ולמדתי שם הרבה: עזרה ראשונה, תפירה, שירה ובעיקר יחס לאנשים. תקופת מה הייתה גם ילדה עיוורת ולמדנו איך להתייחס אליה ולהסביר לה מה שאנחנו רואים.

בגיל 12 למדנו גם צרפתית. ההורים הבינו את חשיבות לימוד השפות. הייתי גם בשיעורים פרטיים אצל אישה צרפתייה כדי לשוחח.

דוד אחד הציע להורים שאסע יחד עם בנותיו, יותר קטנות ממני, בקיץ לקייטנה בשווייץ. הוא התגרש ורצה שאני אתמוך בבנות. ביליתי חודש נהדר בכפר נופש. הכל התנהל רק בצרפתית. בבוקר למדנו ואחה"צ היו פעולות מגוונות, כולל רכיבה על סוס וטניס. ההורים ואחי באו לחופשה בכפר הסמוך.

סיפורו של החפץ

אבא ביקש ממני לבחור בין שני תכשיטים שהוא בחר בחנות של מכיר שלו. אני התרשמתי מהטבעת הזו בחלון הראווה, אבל היא הייתה יותר יקרה. אני נפגעתי מכך שאבא לא הסכים בגלל המחיר. זה היה בגלל שבניגוד לאחי, לא היו לי בדרך כלל בקשות. להפתעתי ,קיבלתי את אותה הטבעת שבחרתי.

לאורה סבטלו – סיפור חיים

 העשרה:

טיפוס – טיפואיד הוא מחלה קשה של מערכת העיכול הנגרמת על ידי החיידק Salmonella typhii (ויקיפדיה)

תשע"ו   2016

מילון

בית ספר ממלכתי
חינוך ממלכתי או מערכת חינוך ציבורית הם מונחים המתייחסים למערכת של בתי ספר ומוסדות חינוכיים אחרים המופעלים על ידי המדינה ומשרתים את אזרחיה. המוסדות במערכת כזאת מיועדים ברובם לילדים ולבני נוער, אם כי במדינות רבות יש גם מערכת של אוניברסיטאות ציבוריות ומערכות חינוך למבוגרים שלא יכלו ללמוד בילדותם. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”ראש השבט הייתה אישה מיוחדת ולמדתי שם הרבה: עזרה ראשונה, תפירה, שירה ובעיקר יחס לאנשים.“