מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

לאה נדיב – סיפור חיי

עם בתי, אימא של עופרי
חיילת בשרות צבאי
סיפורה של לאה נדיב

הורי

שמי לאה נדיב. שם משפחתי הקודם: גולדשמיד. הוריי גוסטי (גוטפרוינד) ואברהם (גולדשמיד). אימא נולדה בגרמניה. בשנת 1933 בעקבות עליית האנטישמיות בגרמניה וליל הבדולח היא עלתה לארץ. היא הייתה מוכשרת מאד בתפירה והתקבלה לעבודה כתופרת אצל תופרת הצמרת בארץ ששמה לולה בר, למרות שאמי לא שלמדה את המקצוע. אבי נולד בצ'כיה ועלה לארץ עם פרוץ מלחמת העולם ה-2 , בשנת 1939, באניית מעפילים. הוא נכלא במחנה המעצר בצריפין, ולאחר מכן הועבר למחנה מעצר אנגלי ושם למד לבשל. בשנת 1944 הוא פתח מסעדה ברחוב דיזנגוף בתל אביב יחד עם עוד שני חברים.

בשנת 1946 התחתנו אבי ואמי באולם ועד הקהילה שזו שימשה כרבנות.

חתונת ההורים – אוקטובר 1946 

ילדותי

בתאריך 30.11.1950 נולדתי כבתם הבכורה והיחידה למשך שמונה שנים. כשהייתי בת שמונה נולד אחי זאבי. בילדותי גרתי בתל אביב ברחוב מאפו, ובגיל חמש עברנו דירה לרחוב גורדון. אחד משכני היה המשורר אברהם שלונסקי.

הורי ואני בילדותי

בילדותי לא היה חוק חינוך חובה בגן, וביקרתי בגן פרטי. מתקופת הגן זכור לי שבתה של הזמרת יפה ירקוני הייתה איתי בגן ובאחת המסיבות יפה שרה לנו. בגיל שש חל חוק חינוך חובה ללמוד בבית ספר יסודי מכיתה א'-ח', שמונה שנות לימוד. היות ולא היו מספיק בתי ספר באזור הייתי אמורה ללמוד במשמרת ב', כלומר להתחיל את הלימודים בשעות הצהרים. הורי לא אהבו את הרעיון ורשמו אותי לבית ספר תל חי שהיה מרוחק מהבית בקירבת כיכר דיזינגוף.

הזכרונות מבית הספר: כיתות צפופות, ישיבה בזוגות בטורים, כבוד למורים. מקצועות לימוד מגוונים: תנך, ספרות, חשבון, טבע, ובנוסף מלאכה בנות ובנים, תזונה ובישול. בשיעורי מלאכה למדנו תפירה וסריגה, ובסוף כיתה ח' תפרנו ורקמנו חולצות למסיבת מחזור וכן תפרנו ורקמנו וילונות כמתנת המחזור לבית הספר. שיעורי תזונה היו פעם בשבוע בכיתה, וכן הייתה מסעדה שבה היו סועדים התלמידים. מידי יום היו שני תלמידים מכל כיתה נשלחים למסעדה כדי לעזור בבישול, זה היה ממש יום כיף. מידי יום שישי אחר הצהרים היו ילדי הכיתה מתכנסים לאספת כיתה בכיכר דיזינגוף.

הורי ניצולי שואה שמרו עלי ולא אפשרו לי ללכת לתנועה. בילדותי שיחקנו בשעות אחר הצהרים בחצר במשחקים שונים, כגון: תופסת, מחבואים, קלאס, כדור ועוד.

להורי הייתה מסעדה בתל אביב, וכל יום לאחר בית ספר אכלנו שם צהרים.

לב אביב המסעדה של הורי 

אימא הייתה תופרת, ותפרה לי את כל הבגדים. בעיקר זכורות לי התחפושות המדהימות שהיא תפרה לי.

 אני בתחפושות פורים

בגרות

בסיום שמונה שנות לימוד, המשכתי את לימודי בבית ספר על יסודי: גמנסיה עברית הרצליה. שם למדתי במגמה הומנית וסיימתי עם תעודת בגרות. זכורה לי כתלמידה התקופה שלפני מלחמת ששת הימים כשחפרנו שוחות ליד הבתים. עם סיום הלימודים התגייסתי לצבא, ושרתתי כמטאורולוגית בחיל האוויר.

אני חיילת בחיל האויר 

בסיום השרות הצבאי נרשמתי ללימודים באוניברסיטה תל-אביב. קיבלתי תואר ראשון בגאוגרפיה ובתולדות ארץ ישראל. בתום לימודי באוניברסיטה הוצאתי תעודת הוראה והתחלתי ללמד בבית ספר יסודי.

נישואים ומשפחה

בתאריך 30 למאי 1972 נשאתי למנחם נדיב

החתונה 30 למאי 1972 

עברנו לגור בעיר גבעתיים בעלי היה סוכן נסיעות ואני מורה במשך 34 שנים נולדו לנו שלושה ילדים: איילת בשנת 1975. ערן בשנת 1977. ירון בשנת 1983.

שלושת ילדי, איילת, ערן וירון

איילת בתי היא אמא של עופרי עמה אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי

בתי איילת 

הזוית האישית

סיפורה של לאה נדיב תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי על ידי נכדתה, עופרי יריחימוביץ'.

מילון

ליל הבדולח
ליל הבדולח (בגרמנית: Kristallnacht, נהגה: קריסטלנאכט) הוא הכינוי ללילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938 (ט"ז בחשוון תרצ"ט), שבו נערך בכל רחבי הרייך השלישי (גרמניה ואוסטריה) פוגרום ביהודים. האירוע כונה כך בשל רסיסי הזכוכית הרבים שהצטברו על הארץ כתוצאה מניפוץ הזגוגיות של בתי מגורים, מוסדות ציבור ובתי עסק רבים של יהודים תושבי גרמניה. עם תום מאורעות נתברר כי נרצחו 91 איש. (ויקיפדיה)

ציטוטים

” מחג פורים, בעיקר זכורות לי התחפושות המדהימות שאימא תפרה לי.“