מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדות בשנות השישים

פעילות כללית של התכנית
תעודות הוקרה של התכנית
השירים המשחקים, איפה הם עכשיו

שמי רחל נולדתי בשנת 1959 למשפחה בת 10 אחים ואחיות וגדלתי במושב בצרון .

ילדותי הייתה שונה ואחרת ממה שאנחנו מכירים היום. לא היו טלוויזיה ומחשב, ולא היו לנו חוגים.  רוב הפעילות של הילדים הייתה במסגרת המשפחה, שהייתה מאוד גדולה, וכן עם ילדי השכנים וחברים מהשכונה. היינו הולכים ברגל לבית הספר ושבים ממנו בצהריים. בימי הקיץ החמים , היינו נאספים בשעות אחה"צ כל הילדים מהשכונה, בחצר אחד הבתים, ומשחקים עד הלילה. שחקנו במשחקי רחוב בשתי  קבוצות. קבוצה נגד קבוצה כמו, שוטרים וגנבים, מחניים, הקפות, 7 אבנים וטיק טק. היינו עושים ספורט ומוציאים הרבה אנרגיה, ואז חוזרים הביתה עייפים ומרוצים.

בימי החורף, כשירד גשם, התכנסנו בבתים, ושיחקנו במשחקי קופסא, כמו מונופול שבץ נא, 5 אבנים (ב-2 שיטות: שיטת החתול לצעירים שביננו ושיטת הכלב לבוגרים שביננו). אני ואחותי שהיינו הקטנות במשפחה, הרבנו לשחק זו עם זו.  נהגנו לעשות מופע של "מצעד הפזמונים" וכל אחת בתורה הייתה שרה שיר מהמצעד.

בימות החורף בהם הפציעה השמש, והבוץ התייבש מעט, שיחקנו בחוץ במשחק ארצות. סימנו על האדמה עיגול גדול וחילקנו אותו בין 2-3 משתתפים (בחורף, לא כל הילדים היו יוצאים לשחק בחוץ וכך היינו, "מעטים ואמיצים"), לכל ילד שטח מוגדר בתוך מעגל וע"י הטלת סכין ישן, לא חד ולא בשימוש, על האדמה, בשטח של משתתף אחר, הוא היה מסמן שטח שהוא "אוכל" /כובש מהיריב.  היינו משחקים גם משחק שמות ומושגים לפי קטגוריות. מציירים עיגול על האדמה ומחלקים אותו ל8-10 פרוסות. כל אחד בתורו היה צריך לנוע על הפרוסות ולהגיד שמות/מושגים בקטגוריה מסוימת. מי שמתבלבל נעצר והתור עובר למשתתף השני. למשל: שמות בנות, שמות בנים, כלי מטבח, שמות חיות, כלי עבודה במשק(היינו מושבניקים) שמות ארצות ועוד.

אפשר לאמר שהיתה לנו ילדות אחרת ומאוד מאושרת.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית התקיימה בבית הספר יד לחמישה במועצה אזורית גלבוע, התש"ף, בהנחיית המורה המובילה אלה בנימין.

מילון

הפציעה
יצאה, בקעה (מילוג)

ציטוטים

”בימי הקיץ החמים, היינו נאספים בשעות אחה"צ כל הילדים מהשכונה, בחצר אחד הבתים, ומשחקים עד הלילה.“