מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

כנגד כל הסיכויים

קשר, קשר עם נכדי
אמא שלי-הלן ודודתי- שארי
אבי נשא לאישה את אמי לאחר שהנאצים רצחו את אשתו הראשונה שהייתה דודתי.

שמי מרטין ויס נולדתי בשנת 1954 באנטוורפן שבבלגיה. אספר את סיפורה של משפחתי, סיפורה של שארי דודתי, אמי הלן ואבי יהודה. בטושנאד טרנסילבניה.
בשנת 1938, אמא שלי הלן ואחותה שארי למשפחת שטאובר היו רווקות צעירות שגרו בבית הוריהן בעיירה טושנאד. יתר ילדי המשפחה כבר בגרו, נישאו ועזבו את הבית. כשהגיע תורה של שארי להינשא בשידוך כמו שמקובל היה, שארי ארזה מזוודות ויצאה לפגוש את המיועד לה, יהודי הונגרי חבר המשפחה שהתגורר באנטוורפן בלגיה ושמו יהודה גליק. שארי השאירה את משפחתה מאחור. בבלגיה אנטוורפן יהודה ושארי מתחתנים ונולד להם בן בשם מוריס. הם בונים את ביתם בבלגיה וחיים שם חיים טובים ושלווים.
 
בשנת 1940 כובשים הגרמנים את בלגיה, יהודה ושארי נאלצים להסתיר את בנם בן השלוש ומוסרים אותו לידי משפחה מקומית שברוב טובה מבטיחה לשמור עליו כעל בנם. וכך היה, משפחת וונדסטוק הצילה את מוריס ממוות בטוח שכן יהודי בלגיה הובלו למחנות ההשמדה הנאציים. יהודה ושארי נלקחו לאושוויץ .כשנתיים עמד יהודה בתנאים האכזריים של מחנה הריכוז ושרד.
 
בתום המלחמה 1945 הוא חזר לבלגיה למצוא את בנו מוריס. הוא היה כל כך רזה וחולה שמוריס ניבהל כשאמרו לו שזה אבא שלו. לעומת זאת, לא שפר גורלה של שארי שלא שבה מהמחנות, היא נרצחה שם באכזריות.
 
המפגש המרגש עם מוריס
בטושנאד בשנת 1944, הגיע תורם של יהודי הונגריה להיות מובלים למחנות הריכוז שבפולין. הלן ובני משפחתה הובלו לאושוויץ ברכבות הידועות לשמצה ,ושם במקום ההוא מקום ללא חמלה אנשים עונו, הורעבו והוכו ותינוקות וזקנים נשלחו לתאי הגזים.הסבל היה קשה מנשוא אבל אמי הלן  נשארה בחיים.בסוף המלחמה כששוחררה הלן על ידי בעלות הברית  היא מחליטה לנסוע לבלגיה כדי לחפש את גיסה ואת אחיינה מוריס. היא הרגישה לבד בעולם ואת מוריס הקטן היא הכירה רק מתמונות. המפגש עם יהודה ומוריס היה מרגש, שלושתם ייחלו לבית חם. הלן ויהודה מתחתנים ומגדלים ביחד את מוריס בן החמש.
 
אחי צבי ואני (מרטין), נולדנו לאחר מכן, אחים למוריס.אבי יהודה ואמי הלן גידלו את שלשתינו בהמון אהבה ורק בגיל בר מצווה סיפרו ההורים למוריס את הסיפור על אמא שארי שלא שבה מהמלחמה. כשהלן סיפרה למוריס אחי הגדול, שהיא בעצם אינה אמא שלו מוריס הסתגר בחדרו ובכה כל הלילה למחרת הוא ניגש להלן ואמר לה בהתרגשות: "אני אולי לא הבן שלך אבל את אמא שלי". היינו משפחה מאושרת וציונית וישראל הייתה תמיד בראש מעיינינו הנאצים לא הצליחו לשבור את רוחנו.
 
העלייה לארץ 
בגיל חמש עשרה עליתי ארצה עם הורי (אחיי עלו לארץ מספר שנים קודם לכן). שירתתי בצבא והתחתנתי עם צבריש לי שני ילדים וששה נכדים וכולם גרים בישראל, אני מסתכלת על משפחתי בגאווה גדולה.המסר שלי לנכדיי הוא לדעת ולא לשכוח, כשזוכרים את העבר אז אפשר גם לבנות עתיד טוב יותר."בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו" אז בואו נשמור על מדינתנו מכל משמר כי אין לנו ארץ אחרת.  
 
העשרה
הקהילה היהודית באנטוורפן – קישור לאתר בית התפוצות
" אנטוורפן (אנוור בצרפתית), העיר השנייה בגודלה בבלגיה, ובירת פלנדריה, האזור דובר ההולנדית. עיר נמל גדולה ומרכז תעשייתי חשוב. אנטוורפן היא ביתה של הקהילה היהודית השנייה בגודלה בבלגיה, מן הקהילות היהודיות המסורתיות ביותר במערב אירופה".
תשע"ו

מילון

אנטוורפן - הקהילה היהודית
אנטוורפן (אנוור בצרפתית), העיר השנייה בגודלה בבלגיה, ובירת פלנדריה, האזור דובר ההולנדית. עיר נמל גדולה ומרכז תעשייתי חשוב. אנטוורפן היא ביתה של הקהילה היהודית השנייה בגודלה בבלגיה, מן הקהילות היהודיות המסורתיות ביותר במערב אירופה.

טושנאד
עיר בטרנסילבניה-הונגריה

ציטוטים

”בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו“