מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

כמעט "צברית"

סבתא אסתר עם בנות הקבוצה בקשר הרב דורי
חנה וסבתא אסתי בגרמניה
סיפור החיים של אסתר גרומר

קוראים לי אסתר, נולדתי במחנה עקורים (פליטים) בגרמניה בשנת 1947. ההורים שלי, ישעיהו ודבורה ואחותי חנה, היו ילידי פולין וניצולים של מלחמת העולם השנייה. כשהייתי בת שנה ותשעה חודשים עלינו לארץ ישראל, באנייה מהעיר מרסיי שבצרפת. האנייה הגיעה לארץ בחודש דצמבר, 1948.

האמת היא שאני לא זוכרת שום דבר מהתקופה בגרמניה ולא מהעלייה לארץ מאחר והייתי ילדה מאוד קטנה. העיר הראשונה שגרנו בה הייתה יפו, גרנו בחדר אחד בבית שהיה לפני כן בית של ערבים. חלקנו את החדרים עם עוד משפחות, המטבח והשירותים היו משותפים. כך גרנו שלוש שנים. ביפו אבי פתח קונדיטוריה.

חנה, אחותי הגדולה, הייתה אחות נהדרת. היא לימדה אותי המון וגם הייתה החברה הכי טובה שלי למרות הבדלי הגיל בינינו. כשהייתי בת 15 היא התחתנה ועברה לגור בראש פינה. לצערי הרב, היא נפטרה לפני שש שנים, בשנת 2014 ומאז היא מאוד חסרה לי.

חנה ואני בגרמניה

כאשר הייתי בת חמש הוריי קנו דירה בגבעתיים, ועברנו לגור שם. למדתי בבית ספר על שם כצנלסון וכשסיימתי למדתי בתיכון על שם קלעי. בילדותי היו לי שני חברים בבית שבו גרתי, לילדה קראו נאוה ולילד קראו מרדכי אבל כולם קראו לו מנצי. הבית הסמוך לבית שלנו היה בית קטן וגידלו בו תרנגולות. בתקופה הזו לא היה הרבה אוכל והיה כדאי לגדל תרנגולות בשביל למכור את הביצים.

כשגדלתי עברנו לדירה קצת יותר גדולה בגבעת רמב"ם. הלכתי לתנועת הנוער העובד והלומד במשך כמה שנים עד שעזבתי. בבית הספר התיכון הייתה לי חברה בשם אפרת והיינו מבלות יחד אחר הצהריים ובערב. לאפרת היה בן דוד שקראו לו בני והוא היה מבלה אתנו הרבה, הוא מאוד מצא חן בעיניי ולאחר שנתיים של הכרות נהיינו חברים.

בצבא שירתי בחיל האוויר. למדתי בקורס איך לפענח קודים, קראו למקצוע הזה "צפנית", מאוד אהבתי את העבודה הזאת. לאחר שהשתחררתי מצה"ל עבדתי בתעשייה הצבאית.

בני ואני התחתנו כשהיינו בני 21. ליהי, בתנו הבכורה, נולדה אחרי שלוש שנים בשנת 1971. רן, בננו נולד בשנת 1975. בשנת 1977 עברנו לגור בבית שלנו בהרצליה ואז כעבור כמה שנים, רותי, בתנו הצעירה ואימא של שירה דוד, נולדה בשנת 1981.

במקומות העבודה עבדתי כמזכירה ולשם כך למדתי אנגלית עסקית. מקום העבודה האחרון שלי היה עוזרת מנהלית בחטיבת השיווק ופיתוח מוצרים בחברת "יוניליוור ישראל", שהיא חלק מחברה ענקית בכל העולם. החברה מייצרת מוצרי מזון וסבונים. חלק מהמוצרים שלה הם דגני בוקר של 'תלמה', מוצרי 'קנור' וסבוני 'דאב'. עבדתי בחברה עד שיצאתי לגמלאות.

בנוסף לכך התחלתי ללמוד ציור לפני כשלושים ותשע שנים. אני מציירת וגם הצגתי בתערוכות.

כיום יש לי שמונה נכדים חמודים שאני מאוד אוהבת. ענת בת 21, ושי בן 18, שהם הילדים של ליהי ומשה. הם גרים בהרצליה. מאיה  בת 11, נועה בת 8, ובן בן שנתיים. שהם הילדים של רן וליבי, הם גרים בקליפורניה. שירה בת 11, ניצן בן 8, ירדן בן 3. שהם הילדים של רותי ועומר. הם גרים בקריית מוצקין.

הזוית האישית

אסתר: מאוד התרגשתי לספר את סיפור חיי לנכדתי שירה ולחברותיה רותם ומיכל.

שירה: היה לי מאוד מהנה, ממש נהניתי ללמוד על העבר של סבתי ועל העליה לארץ והילדות שלה.

רותם: היה לי מאוד מהנה להיות שותפה בתכנית המעניינת הזאת. למדתי על העבר של אסתר, סבתא של שירה.

מיכל: היה לי מאד מהנה, ולמדתי הרבה מהעבר של אסתר גרומר. אני מקווה שיהיו עוד הזדמנויות שבהן נוכל לעבוד וללמוד יותר בדרך הזו.

מילון

צפנית
מפענחת קודים בצבא

ציטוטים

”חנה אחותי הגדולה, הייתה אחות נהדרת. היא לימדה אותי המון והייתה החברה הכי טובה שלי.“