מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

כמה אפשר להספיק בשמונים שנה?

ניסיון לשכנע איכרים להחליף את הבופלו בטרקטור
כפי שספר סבא יאיר צוק לנכדו גל צוק
חורף 1931. לילה סוער וקר. בצריף קטן בזכרון יעקב. ללא חשמל ללא חימום. אמי כורעת ללדת…
 ביה"ח בחיפה. לילה, אין אוטובוסים. אין אפשרות להגיע. אבי הולך להזעיק מיילדת. אמי (ואני) מחכים בצריף – וכך הגחתי לאויר העולם, ב-17.1.1931 להורי מרים ונח צוקרמן.
 בגיל שנתיים עלינו על הקרקע למושב שנקרא בינתיים "ארגון-יזרעאל". רק כעבור שנתיים יקבל את שמו הקבוע -"כפר-הס". אבי בנה צריף בשכונת הצריפים הזמנית בכניסה ליישוב, שם התגוררנו כשנתיים, עד המעבר למגרש הקבע. מזחלות עץ רתומות לסוסים מובילות את הצריפים, אל מגרשי הקבע. בחצר, בונים מקלחת ושירותים מלוחות עץ. לעופות בונים לול מבטון – תרנגולות הרי זקוקות ל"תנאים" מועדפים…גינת ירק ועצי פרי לתצרוכת המשפחה – והנה, יש לנו משק !!
הולכים לגן. לבד. אנחנו כבר בני 4 ואין חשש ממכוניות. גן הילדים ממוקם בצריף. סביבו חורשת אורנים, בריכת דגי זהב ומתקני משחקים. שלוש קבוצות גיל, גילאי 3 עד 6. גננת אחת.
לביה"ס בתל-מונד אנחנו הולכים ברגל 2 ק"מ. ל"גדולים" מותר לרכב על חמור, אבל לי עוד אין חמור. שמחתי להצעתו של שכני שפרוך, לקבל את חמורו ולהרכיב עליו את עמוס בנו הקטן. ביה"ס "מקוה ישראל"-היה חלום רחוק… מי מסוגל לעמוד בנטל הכספי?! הורי עשו מאמץ כלכלי אדיר ואפשרו לי ללמוד במקווה ישראל. "במקווה", למדנו חצי יום ובחצי השני התמחינו בעבודה בענפי המשק. אני התמחיתי בענף החביב עלי- מיכון חקלאי.
ב- 1948-פרצה מלחמת העצמאות .שנת הלימודים קוצרה וכולנו הצטרפנו לכוחות הלוחמים.לאחר סיום לימודי במקווה ישראל, חזרתי למושב והצטרפתי ליחידת ההגנה המקומית. ב-13 למאי 1948 נקראנו לסייע בתפקיד שולי. בגלל טעות הסתבכנו בקרב עקוב מדם ע"י טירה. 24 בחורים מיישובי הסביבה נהרגו בקרב, מתוכם חמישה מכפר הס. אני נפצעתי "וביליתי" 10 שבועות בבית חולים.
מלחמת העצמאות תמה והקימו את צה"ל. שוב נקראים לדגל. התגייסתי לנח"ל, קורס מכי"ם של בני משקים. שירתתי כמדריך טירונים ואח"כ כ-מ"מ עם מחלקת נח"ל במעין-ברוך. בשנת 1954- נעניתי לקריאתו של דוד בן גוריון לרדת לנגב, לעזרת מושבי העולים החדשים כמדריך חקלאי במושב מסלול. אילו היו שנתיים של חיים בתנאים חלוציים. הפכנו סוחרים מכורדיסטן לחקלאים ישראלים גאים מצליחים.
חזרתי למושב ולמשק והקמתי משפחה. גם מושבניק, גם מדריך חקלאי. עבדתי תקופה במשק ובמושב ושוב יצאתי לעבודה באגף למיכון חקלאי במגזר המושבי, במשרד החקלאות. התפקיד כלל השתלמויות בארץ ובסיורי לימודים בחו"ל וגם הדרכה במדינות מתפתחות.
בתמונה: הרצאה בפני איכרים בנפל בניסיון לשכנעם להחליף את הבופלו בטרקטור.
אחרי עשרות שנים של עבודה מחוץ לכפר, חזרתי בשמחה להיות מושבניק. עכשיו זמני בידי, למשפחה, לנכדים ולתחביבים. אני מטייל ברחבי הארץ עם הנכדים.
כיום אני לומד ב"מכון אבשלום" ללימודי ארץ ישראל ו"חורש" את הארץ ברגל. קופץ גם לחו"ל מדי פעם. יש לי תחביב חדש: עברתי קורס נגרות ואני בונה רהיטים לשימושם והנאתם של כל בני המשפחה.
הצטרפתי לצוות המתנדבים המגיעים מידי שבוע למרכז התיעוד בתל-מונד. יחד הקמנו 2 תערוכות: התפתחות שיטות השקיה והתפתחות ענף הלול. והנה, ככה הגעתי לגיל 80 ועוד ידי נטויה.
רשמים מהעבודה על הסיפור:
גל: היה כיף. אני מקווה שתהיה לי עוד עבודה כזאת עם סבא.
סבא: היה לי כיף לעבוד עם נכדי האהוב, גל ולהיות תלמיד שלו בשימוש במחשב.הייתה זו הזדמנות נפלאה לספר לו על תחנות חשובות ב-80 שנות חיי.

מילון

מקוה ישראל
מקוה ישראל הוא בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל. בית הספר הוקם על ידי קרל נטר בשנת 1870, ממזרח ליפו, דרומית לדרך יפו-ירושלים.

ציטוטים

”וככה הגעתי לגיל 80 ועוד ידי נטויה“