מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

כל העולם במה

התלמידות מיקה והילה עם ארנה
ארנה בביה"ס למשחק ברוסיה
ההבדל בין הרצוי והמצוי עקב נסיבות

נולדתי ברוסיה הסובייטית בה החינוך והתרבות
  
  
 
 
היו דברים חשוב מאד. אחרי בית הספר הקונבנציונלי למדתי בבית ספר למשחק וקרינות.
קרינתי ברדיו לילדים ושיחקתי בתיאטרון נוער(התמונות עדיין שמורות איתי).
 
 
בגיל 15 הודיעו הורי שאנחנו יהודים(עד אז לא ידעתי מה זה,למרות שבכיתה על השאלה
לאום תמיד עניתי שאני יהודיה).שמחתי כי האמנתי שאנחנו נוסעים לעיר אורות כמו בתמונות,
בתים גבוהים ומאורים.במשך כשנה חיכו הורי להיתר יציאה מרוסיה.
 
כחצי שנה שהינו  בבית מלון במוסקבה היפה וסוף סוף עלינו על אוניה שהביאה
אותנו למרסי בצרפת למחנה מעבר.ראיתי לראשונה אנשים בצבע עור שונה,
דוברות שפות שונות, אוכלות אוכל שונה. אחרי שהות של כשלושה שבועות במרסי עלינו ארצה.
במקום עיר דמוית ניו יורק  הורידו אותנו במעברת טבריה, בחושך מוחלט ובחום נוראי של חודש מאי. גרנו במכון, שירותים כמה עשרות מטר ממנו, אכלנו קישואים עם סוכר בבוקר, קישואים עם מלח  בצהריים. מאחר ולא היה בית ספר באזור נשלחתי למוסד עלית הנוער "אלוני יצחק" בסיום השמינית, עברתי לתל אביב וגרתי בבית החלוצות, היה לי ברור שאהיה שחקנית. התקבלתי לבית ספר "בית צבי". הלכתי ברגל מבית החלוצות עד לרמת גן כיוון שלא היה לי כסף לאוטובוס, ולא בגדים יפים כמו ליתר הסטודנטיות, מהר מאוד הבנתי ששחקנית אני כנראה לא אהיה כי לא היו לי אמצעים ללימודים. עבדתי שנתיים במשק בית. התקבלתי לאוניברסיטת תל אביב ללימודי כימיה וסיימתי את הלימודים תוך כדי עבודה מתמדת במשק בית ובעבודות מזדמנות אחרות. לאחר שהכרתי את בעלי לעתיד עבדתי בתור מתורגמנית של סרטים רוסיים ומתורגמנית של עיתונאים עם עלייתם של אידה נודל ושירנסקי ארצה.
אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי בבית הספר הלל ברמת גן. מלמדות אותי שתי בנות מקסימות, נכדתי מיקה מיכאלי וחברתה הילה,  תמונה זו מצאתי, בעזרתן, כשהן לימדו אותי לגלוש באינטרנט.
תוך חיפוש מקורת מידע על סיפור עלייתי ארצה והתאקלמותי. במסגרת ביה"ס תיכון במוסד חינוכי אלוני יצחק
"עליית הנוער". שר התיירות דאז 1957, מר משה קול, אהב לשמוע את סיפורי על רוסיה והפך למגן ולפטרון שלי. קשרי עם נכדותיו נשמרו לאורך השנים. כשגלשנו באתר "אלוני יצחק" מצאנו את התמונה , בה גם אני מופיעה. 
 התמונה לקוחה מתוך אתר אלוני יצחק.שנת 1960
 

מילון

מולוקו
חלב

למפה
מנורה

ציטוטים

”"אם אין אני לי, מי לי?"“