מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

כך עליתי לארץ ישראל

מלי וגלעד
אני בילדותי
מארץ מולדתי לארץ ישראל

שמי כיום הוא – אלוני מלי, במקור היה שמי – מתילדה לוי. עליתי לארץ ישראל בשנת 1969, בחודש יולי.

האווירה של טרום העלייה לארץ ישראל, הורגשה בבית זמן קצר מאוד לפני העזיבה. ההורים לא דיברו בנוכחות הילדים על התוכניות העתידות לבוא. כשבכל זאת הבנו שקורה משהו, ההורים ביקשו לא לספר ולהמשיך בשגרה שלנו.

החיים במרוקו

החיים שלנו במרוקו, בעיר מקנס, היו יותר מנפלאים, שכנות מעורבת עם ערבים ונוצרים, לא היו שום קונפליקטים חוץ מאשר, כשבארץ ישראל היה קורה משהו חריג ואז היה סוג של מתח, שמהר מאוד היה מתפוגג.

 

החיים שלי במרוקו מלווים בזיכרונות טובים מאוד. שמרנו על מסורת יהודית מאוד אדוקה, חגים ושבתות ללא שום הפרעה, חופש דת ופולחן. מצבנו הכלכלי היה מאוד טוב, וחיי רווחה היו ניכרים. אצלנו בבית הפחד של הוריי בדיעבד, היה פחד מהתבוללות, היות והבנות גדלו והחיכוך עם הילדים הבוגרים היו מעורבים עם מוסלמים ונוצרים יחד, הוריי פחדו מאוד שאחת הבנות תיפול לתוך המלכודת הזו ואז ההחלטה התקבלה, עולים לארץ ישראל.

 

ההפלגה לארץ

טסנו למרסיי ומשם למלונית בהמתנה להפלגה, שהיתה צריכה לקחת אותנו לישראל. ביום ההפלגה, המצב רוח של כולם היה מרומם, קיבלנו תאים לשינה והחוויה היתה נהדרת במהלך ההפלגה, ארוחות מצוינות, בידור, ים וגלים. אחרי שישה ימים, הגענו לנמל חיפה. כל משפחת אימי המתינה לנו ברוב צהלולים ודודתי, סימי, לקחה אותנו לביתה, חגגנו את הגעתנו לישראל. הייתי בת 16 ילדה טובה שאין לה שום מושג או הבנה לקראת מה אנו הולכים.

האולפן

תוך זמן קצר, מצאתי את עצמי באולפן לבנות בירושלים, בנות המגיעות מכל העולם במסגרת עליית הנוער. האולפן היה במסגרת של פנימייה היות וחוץ מלימודי שפה, למדנו להכיר את ארץ ישראל לאורך ולרוחב. האווירה היה טובה מאוד, קיבוץ גלויות רחב, התנאים היו מאוד נוחים. אם הבית מאוד קשוחה, אבל מאוד תומכת. שם בעצם היא החליטה ששמי בארץ יהיה מלי, שם קליט וקל ולא יותר מתילדה, שם לועזי על שם סבתי. הסכמתי לשינוי מבלי להתווכח – כך עברו שישה חודשים של לימודים אינטנסיביים ומהנים.

הפגישה עם אשת הנשיא זלמן שזר

לפני סיום האולפן, קיבלנו הצעה לכל האולפנים בארץ, להשתתף בחיבור שהנושא שלו "איך התאקלמת בארץ".

כל אחת ואחת ישבה וכתבה לפי אוצר המילים שלה חיבור ארוך. כל החיבורים נשלחו למשרד הקליטה ולמשרד החינוך, לעיון והחיבור הטוב ביותר יזכה לפרס שלא ידענו מה הוא יהיה. תוך שבועיים, האולפן שבו שהיתי קיבל תשובה משמחת, שאני זכיתי במקום הראשון ואני מוזמנת לבית הנשיא דאז, זלמן שז"ר ואשתו אמורה לקבל אותי בכדי לקבל הצטיינות!

ההרגשה היתה מאוד טובה וחיכיתי בכיליון עיניים למפגש המרגש. באותו היום התלבשתי מאוד יפה נלקחתי במונית לבית הנשיא בירושלים, קיבלה אותנו העוזרת של הגברת שז"ר ולאחר מכן, הוכנסתי למשרדה. ליד השולחן ישבה אישה מבוגרת, פנים יפות, שיערה הכסוף משוך לאחור עם חיוך אימהי. לחצתי את ידה וחיכיתי במתח רב למה הולך להיות…

גברת שזר שאלה על גילי, על הוריי ואחיותיי ובסיום נתנה לי ספר על ארץ ישראל ואיפה צריך ללכת לטייל נפרדנו בנשיקה והצטלמנו.

 

לימודים

באותה תקופה, שאלו אותנו אם ברצוננו ללכת ללמוד ואז הציעו לי לשקול לימודים בסיעוד, בבית הספר לאחיות, בביקור חולים בירושלים. מאוד התלהבתי מהרעיון שאני אשאר בירושלים, כי בעיניי, העיר ירושלים היא העיר היפה ביותר בעולם.

עד לתחילת הלימודים בירושלים, חזרתי לבית ההורים, שבינתיים קנו דירה מרווחת בחיפה, בבניין חדש. בנות דודות שלי, שהיו מעט מעל לגילי, הציעו לי בינתיים לעבוד איתם במפעל שעוסק בבגדי ילדים ותפקידי היה לעשות במכונה פומפונים המשמשים לקישוט – מאוד שמחתי, שאני יכולה לעבוד ולהשתכר, לעזור לעצמי מבחינה כלכלית ולעזור במעט להורים. הייתי כמו כל עובדי המפעל. אמא היתה מציידת אותי בכמה כריכים טובים, עשויים בהמון אהבה והייתי נוסעת בהסעת עובדים למפעל בלב המפרץ.

התקופה הזו ארכה כשלושה חודשים ומייד לאחר מכן התחלתי בלימודיי בבית הספר לסיעוד של בית חולים ביקור חולים.

  

 

הסיפור שלי בא להעביר מספר מסרים לנכדים ולתת להם פרופורציות על החיים שלהם היום לעומת חיי בארצי במרוקו ארץ מולדתי. החיים שם היו מעורבים בכל מיני מושגים כגון אהבה למקום לשכונה שלי, החברים ששלי היו לא יהודים ולמרות זאת היתה זו חברות – חברות אמת.

יהדות ומסורת ששמרנו עליה בכל מחיר, למרות העירבוב של הדתות שסובבו אותנו. חופש דת ומסורת ללא הגבלה. ילדות מתוקה מלאה בכיף ונופים, טיולים וחופשות גדולות, תרבות של כבוד הדדי וחופש דת ופולחן. בית ומשפחה חמה, כבוד להורים, כבוד לאחר וכבוד לשכנים ולחברים. חינוך לערכים, לאושר ועושר, למעט ולהרבה ולהסתפק במועט.

שלום בין בני אדם ללא הבדל בין צבע, גזע, ומין. העלייה צלחה יפה מאוד, כל אחד בדרכו הוא, השתלבות לקהילה מעורבת ומגוונת. אני מאחלת לבני ובניי בנות בני, ילדות מאושרת ומלאת חוויות חיוביות הצלחות רבות ושלום.

 

הזוית האישית

היה לי מאוד מהנה. למדתי רבות על העבר המשפחתי שלך. תודה שלקחת חלק בפרויקט הקשר הרב דורי.

מילון

נחישות והתמדה
רצון לדבוק במטרה

ציטוטים

”"אין דבר העומד בפני הרצון" “